פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לאריה עירן, 05/06/08 16:56)
נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
משיב כהלכה (יום שישי, 06/06/2008 שעה 7:53)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''איש ללא שם שם את הספר שלו שם על השולחן''.

אריה, מה בדיוק קשה לך?
לא צריך לשנות כלום בעברית, שהיא שפה עתיקה, חכמה ויפה.

תקרא בבקשה את המשפט הראשון שכתבתי ותאמר לי אם אתה לא יודע בדיוק מה התכוונתי לכתוב.
אם לא הבנת תוך 3 שניות אז הבעיה היא שלך ולא של הדקדוק והשפה.
קריאה עם מינימום מחשבה אוטומטית נילווית רק מחדדת את השכל של הקורא!

אין שום צורך בשינוי שפה שדיברו וכתבו בה אלפי שנים.
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אריה עירן (יום שישי, 06/06/2008 שעה 18:42)
בתשובה למשיב כהלכה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידידי היקר , אין לי בכלל כוונה ''לשנות את השפה'' הכתובה . כוונתי לסייע למתקשים והם רבים .
שפתנו העברית עברה כמה שינוים . כבר מזמן הוסיפו ''ו'' וגם ''י'' להקל . וכיום הורחב עוד . אני כותה כתיב מלא שבמלא . ביידיש הכניסו ''ע'' עבור צירה וסגול . זו אות עברית . עבור קמץ ופתח השתמשו ב''א'' גם זו אות עברית .
עברית כתבו בשעתו בכתב דעץ , שזו הכתיבה העברית הקדומה . בילדותי שלטתי בה כמו בעברית תקנית . גם רשי ברצותו לכתוב עברית אך שונה מהכתב בתורה המציא כתב רשי . זה פסול ?
אני חושב שזה נפלא שאנחנו רוצים ששפתנו תהיה מובנת ולא מכשול לפני עיוור .
האם קשה להוסיף למקלדת חיריק , צירה , סגול , פתח , חתף-פתח , קמץ , חולם , שורוק ושאר הסימנים ?
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
יובל רבינוביץ (שבת, 07/06/2008 שעה 0:31)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לֹא רַק שֶׁלֹא קָשֶׁה לְהוֹסִיף סִימַנֵי נִקּוּד, הֵם חֶלֶק אִינְטֶגְרָלִי הֵן בַּמִּקְלָדוֹת הַסְּטַנְדַּרְטִיוֹת וְהֵן כִּכְלִי עֶזֶר בִּתְגוּבוֹת פא''צ.

נִרְאֶה שֶׁהַצּוֹרֶך אֵינוֹ כֹּה דוֹחֵק מִשּׁוּם שֶׁרוֹב הָאֳנָשִׁים בְּכֹל זֹאת לֹא לָמְדּוּ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּאוֹפְּצְיָה הַזּוֹ.
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 6:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשובתך ניפלאה !

למרות שליטתי בשפםה העברית אני מודה כי אינני מנקד כהלכה .
ליד זה צריך להוסיף שבימינו אין מבדילים בין פתח קמץ חתף-פתח וחתף-קמץ בצליל הדיבור . כולם נשמעים כמו האות U במילה האנגלית RUN . כך גם צירה סגול , קובוץ שורוק . לגבי חולם וחיריק הלכו לכתיב מלא . גם אין מבדילים בין חולם מלא ושורוק . אפשר להוסיף לבילבול מילה כמו ''זאת'' שמופיע בתשובה שלך . למה לא ''זות'' ?
גם כללי בגד-כפת מעוררים שאלות . ג-ד-ת דגושות מה משמען ? ומדוע כֹּל אבל בְּכֹל ?
המילה כל מושמעת קול . המילה בכל נשמעת בחול . מדוע ?

סיבות אחדות לזה .
רצון מובן לשמר כתיבה מקודשת .
מסורת של שימוש בשפה והרגלי ילדות .
האם זה מוצדק ?
הרי השפה עוברת שינויים ותוספות ללא בקרה מלמעלה . הדיבור העממי והשימוש בשפה מבצעים שינויים בה .
רק בדיון מגינים על השפה ובמיוחד על זו הכתובה .
אבל אהלן , סחתיין , שטרודל , סניקרס , פארש , בודקה , קיוסק , נונשלנטי , ספיד ועוד מאות מילים נכנסות לשימוש וסופן במילון עברי-עיברי .
ר^ק ל*כת#ב כ^ך נ<חש^ב פ^ס&ל . ובכוונה בחרתי סימנים לא לטיניים . הסימנים העבריים טובים מאד . אך הם אינם ממש זמינים והשימוש השגוי בהם בהתבסס על צליל הדיבור יהפוך את הנכתב לנילעג .
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אוהד ביתר (שבת, 07/06/2008 שעה 10:17)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא שטקסט מנוקד טעון הגהה בשבע עיניים. רק בשתי השורות האלה מצאתי לא פחות משמונה טעויות בניקוד: שֶׁלֹּא, סִימָנֵי, חֵלֶק, עֵזֶר, הַצֹּרֶךְ, הָאֲנָשִׁים, לָמְדוּ, בָּאוֹפְּצְיָה.
ועם כל זאת, לא בטוח שמצאתי את כל הטעויות או שתיקנתי נכון...
ניקוד טקסט זה רק למשוגעים לדבר...
_new_ הוספת תגובה



לא צריך לשנות כי השפה משתנה בעצמה
עמיש (שבת, 07/06/2008 שעה 3:50)
בתשובה למשיב כהלכה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין הרבה קשר בין העברית המודרנית לעברית העתיקה מלבד זאת שאוצר המילים העתיק נכלל במילון העברית המודרני, ובמקרים רבים המילים קבלו משמעות חדשה.
על מנת להבין את העברית העתיקה, ובכלל זאת התנך, התלמוד, לשון ימה''ב וכו', יש ללמוד אותם בנפרד. מי שלמד רק עברית מודרנית לא יוכל לקרא בהם, אפילו אם הוא אדם משכיל שמסוגל לקרא עתונים וספרים בעברית.
בנוסף יש לזכור כי האותיות בהן נכתבה העברית העתיקה שונות מן האותיות בהן העברית העתיקה כתובה בימינו.

על כן האמירה של הכותב הטוען כי ''אין שום צורך בשינוי שפה שדיברו וכתבו בה אלפי שנים'' היא לכאורה נכונה - אין צרל בשנוי יזום כי היא משתנה מאליה לנגד עינינו. מאידך אמירה זו היא גם שטות מוחלטת מאחר והעברית של היום אינה העברית שבה דברו וכתבו בדורות הקודמים.
_new_ הוספת תגובה



וואלה צודק
אוהד ביתר (שבת, 07/06/2008 שעה 10:36)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ - טקסט עברי עתיק ומוזר, שאין לו שום קשר לעברית המודרנית. והחוקרים המשכילים קוראי העיתונים עדיין מנסים להבין את משמעות המלים.
_new_ הוספת תגובה



אין הרבה קשר בין העברית המודרנית לעברית העתיקה?
חכם ציון (שבת, 07/06/2008 שעה 12:54)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פשוט אין כל הבדל. השינויים המינוריים בנעשו בעברית ב-‏200 השנים האחרונות לא שינו כמעט דבר. לו היה בא דובר עברית עתיקה ונופל פתאום בישראל הוא היה מבין את מה שקורה מסביבו ואנחנו היינו מבינים אותו.

מה לא מובן לך כאן?

מלכים א פרק א
א וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ. ה וַאֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר, אֲנִי אֶמְלֹךְ; וַיַּעַשׂ לוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו. ו וְלֹא-עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ; וְגַם-הוּא טוֹב-תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. ז וַיִּהְיוּ דְבָרָיו--עִם יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן; וַיַּעְזְרוּ, אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה. ח וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא, וְשִׁמְעִי וְרֵעִי, וְהַגִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר לְדָוִד--לֹא הָיוּ, עִם-אֲדֹנִיָּהוּ. ט וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ, צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא, עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת, אֲשֶׁר-אֵצֶל עֵין רֹגֵל; וַיִּקְרָא, אֶת-כָּל-אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל-אַנְשֵׁי יְהוּדָה, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. י וְאֶת-נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת-הַגִּבּוֹרִים, וְאֶת-שְׁלֹמֹה אָחִיו--לֹא קָרָא. יא וַיֹּאמֶר נָתָן, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית; וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד, לֹא יָדָע. יב וְעַתָּה, לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה: וּמַלְּטִי, אֶת-נַפְשֵׁךְ, וְאֶת-נֶפֶשׁ בְּנֵךְ, שְׁלֹמֹה. יג לְכִי וּבֹאִי אֶל-הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא-אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר, כִּי-שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי, וְהוּא יֵשֵׁב עַל-כִּסְאִי; וּמַדּוּעַ, מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ. יד הִנֵּה, עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם--עִם-הַמֶּלֶךְ; וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ, וּמִלֵּאתִי אֶת-דְּבָרָיִךְ. טו וַתָּבֹא בַת-שֶׁבַע אֶל-הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד; וַאֲבִישַׁג, הַשּׁוּנַמִּית, מְשָׁרַת, אֶת-הַמֶּלֶךְ. טז וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לָּךְ. יז וַתֹּאמֶר לוֹ, אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּיהוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ, כִּי-שְׁלֹמֹה בְנֵךְ, יִמְלֹךְ אַחֲרָי; וְהוּא, יֵשֵׁב עַל-כִּסְאִי. יח וְעַתָּה, הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ; וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, לֹא יָדָעְתָּ. יט וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא-וְצֹאן, לָרֹב.
_new_ הוספת תגובה



אתה כותב לא לעניין
עמיש (שבת, 07/06/2008 שעה 15:41)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית, כפי שציינתי, מי שלמד את השפה המקראית מבין אותה ללא קושי מיוחד ועל כן השאלה אם אני אישית מבין או לא מבין אינה רלוונטית.

שנית, היכולת להבין מה קורה סביב אף היא אינה רלוונטית. גם מי שדובר יידיש יכול להבין מה קורה סביבו בארץ דוברת גרמנית וגם מי שיודע צרפתית יכול להבין פחות או יותר טכסט בספרדית.
אני אגב בספק גדול לגבי הטענה שאילו מישהו מהעת העתיקה היה מגיע לכאן הוא ''היה מבין מה קורה סביבו''. אני משער שהוא היה נהרג תוך זמן קצר, או מתאשפז בכפיה. אבל לא זה הנושא.

יש הבדל גדול בין העברית המקראית לבין העברית המודרנית. ההבדל הניכר ביותר הוא כמובן שיטת הזמנים (tenses)ולאחריו שיטת הטיית הפעלים והשמות.

כמו כן, אם תקרא בתשומת לב את הקטע שהבאת תמצא כי יש בו גם past perfect , דבר שאין בעברית החדישה.

למרות שזה מובן מאליו הרי שחובה לציין שאוצר המילים בעברית המודרנית גדול פי כמה מזה של התנך ושהכתיב שונה מזה שהיה נהוג בעת העתיקה.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
ספינר (שבת, 07/06/2008 שעה 22:24)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בעברית העתיקה ( לשון הקודש ) עומק מושגי שלא מוכר לקוראי ומדברי העברית החדשה.כבר ציינתי ברשימה על מגדל בבל את המלה ''מציאות'' שמאיר שליו טעה בהבנתה האמיתית כפי שהיא מדוברת במגזר הדתי.
_new_ הוספת תגובה



אתה מתחמק מתשובה לעניין
חכם ציון (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 2:17)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשום טענה שלך לא התייחסתך לאמירתך הראשונה ולתגובתי עליה.
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
ספינר (שבת, 07/06/2008 שעה 22:14)
בתשובה למשיב כהלכה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשפה העברית (לשון הקודש במקור) יש גם עומק מושגי אדיר.כלומר,המלה גם יוצרת את המובן של המושג.למשל עולם - השורש הוא העלם.גשם - גשמיות.שמים - מקום שהוא שם(ברבים)ולא ניתן להשיגו - הוא תמיד שם.זקן (לא ישיש) -זה קנה,אדם שהמיר את הפוטניאל שהיה טמון בו כנער בנסיון החיים שנרכש במעשיו ובחירותיו. וכן הלאה.
_new_ הוספת תגובה



יש משהו בדבריך
עמיש (שבת, 07/06/2008 שעה 22:26)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למילים שבתנך היו משמעויות רבות שהיו מוכרות לבני התקופה ההיא ואינן מוכרות לנו כיום.
אנו אמנם משתמשים כמעט בכל המילים שמופיעות בתנך אך במקרים רבים מאד הענקנו להן משמעות חדשה.
_new_ הוספת תגובה



יש משהו בדבריך
חכם ציון (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 2:29)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעניין הזה אין הבדל בין עברית לכל שפה לועזית.
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אריה עירן (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 5:55)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילים שנכתבו לפני 2500 או 3000 שנה ומאז אסור לשנות את הכתוב , הן מבחינת הכמות והן מבחינת הסדר התוכן והצורה . מאז עוסקים בלימוד , מחקר ופרוש של הניגלה והניסתר , מחפשים רמזים בכל דבר . וכשמחפשים זמן רב כל כך אז מוצאים גם דברים שאין .
המשחק בגימטריא של הכתוב היא אחת הדוגמאות . דילוגים בשיטות שונות היא דוגמא אחרת . ולכאן נכנסות הפרשנויות למילים . מתוך הפרשנויות מפילים החוצה מה שאינו מתאים לקו המחשבה של הזרם המרכזי , גם אם פירוש זה נכון .
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
ספינר (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 16:15)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שלא ניתן לשינוי זה הטקסט של התורה והנ''ך.מסיבות שונות שהיריעה קצרה מלפרט.
אבל למילים עצמן יש כוח חיות משלהן ואין איסור להשתמש בהן בכל מובן שיעלה על הדעת.
הקושי הוא כאשר באים לפרש את התורה עם המובנים החדשים של אותה מלה המופיעה הטקסט התנכי.יש בזה סילוף שלא מדעת.
זה מה שעשו הנוצרים והמוסלמים וכתוצאה מכך המוסלמים קוטעים ידים עד היום.הסכנה פה עצומה.
הרבה מאוד ישראלים סבורים שהם מבינים את מה שכתוב בתורה - בהשתמשם בשפה העברית שאינה לשון הקודש.עין צופיה הוא אחד מהם.הוא שואף להעניק משמעויות חדשות לדברים קדושים - במטרה לעשות אותם לא קדושים.
גם זו צורת חיים
ראיתי בעתון היום שבורג משתמש במושג עם נבחר בצורה משובשת לחלוטין.הראיה שלו היא חילונית בבסיסה.
קודם כל צריך להבין שהמונח עם המופיע בתורה ניתן ליהודים רק בקבלת התורה.התורה היא שהפכה אותם לעם.כל שאר העמים שהיו קיימים לפני כן ובאו לעולם אחר כך לא ניזקקו לתורה כדי להופכם לעם.זה ההבדל העקרוני.זו הבחירה.
העם הנבחר אין משמעותו שאנו חכמים יותר ונעלים יותר ונישאים יותר מעמים אחרים.אין דבר כזה.זה לא כתוב בתורה.
הבחירה - היא אך ורק ענין קבלת התורה.וזה,לדעתי עול שאף עם אחר לא מאחל לעצמו.
בנוסף ,ניתן גם לומר שבגלל שיטת החיים של היהודים בימים ההם ותורת המוסר שלהם (שהשפיעה כמובן על כל העולם)שמשמעה כי כל אדם הוא עולם ומלואו - היו הספר והכתיבה והלימוד משמעותיים ביותר.זו היתה דחיפה עצומה קדימה.
בעוד שאצל עמים אחרים הכתיבה והלימוד היו נחלת שכבת שלטון מצומצמת בלבד(במטרה לשמור על השליטה והקונטרול)- אצלנו עודדו את כולם ללמוד ( הבל תינוקות...)
דוגמא הפוכה היא המצב של האיסלם ברגע שהוא הכריז כי הדפוס הוא המצאת השטן.זה הותיר את האיסלם 200 שנה אחורנית.
_new_ הוספת תגובה



מאיפה יודעים את המשמעות הקדומה?
עמיש (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 16:50)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים כי רבות מהמילים היו בעלות משמעות אחרת מזו שיש להן היום ובוודאי שאי אפשר לפרש טכסט עתיק על פי המשמעות המודרנית של מילה כלשהי.
את המשמעויות העתיקות אפשר ללמוד על ידי התחקות אחד ההקשרים של המילים, על ידי מילים נרדפות בהן השתמשו וכו'
אבל במקרים רבים אין לנו אפשרות לעשות זאת בגלל שהמקורות העתיקים אינם נותנים לנו רמזים מספיקים.
אז איך בכל זאת יודעים?
_new_ הוספת תגובה



מאיפה יודעים את המשמעות הקדומה?
סתם אחד (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 20:46)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבות היו שונות אבל כולן היו דומות. לדובר העבריתשל היום יש יכולת להבין את התנ''ך משום מבנה המילה והפועל בעברית - השורש. השיטה הזאת מאפשרת תובנות ופרשנויות וגילגוי פרשנויות. והכל נעשה סביר ומובן לאחר שהאחד לומר את השפה, בעיקר אם שפת הולדתו.

באנגלית למשל אין את מושג השורש ומכאן שכאשר השתנתה מובנה של מילה היה קשה לעקוב אחר שינויי המשמעות בעיקר בהפרשי זמן גדולים. ובאנגלית אוצר המילים שהתחברו והשתנו גדול הרבה יותר, וכמובן שעיקרם ''מושאל'' משפותזרות כמו הלטינית, הצרפתית, הגרמנית , השפות העתיקות באנגליה (כמו למשל הקלטית), וכמובן הרבה מילים עבריות שנקלטו במאות הראשונות פירה באנגלית של אנגליה שטרם אנגליה היתה סקסונית.
_new_ הוספת תגובה



הערה
עמיש (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 16:53)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא זכור לי כי המושג עם נבחר נמצא בתנך.

האם תוכל להראות איפה נעשה שמוש בצירוף זה?
_new_ הוספת תגובה



הערה
שובר שתיקה (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 14:33)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המושג קיים במצדי מילים דומות כמו ''אתה בחרתנו''. למשל מלכים א פרק ג: ''ח וְעַבְדְּךָ--בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ''.
_new_ הוספת תגובה



תגיד לי
עמיש (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 15:05)
בתשובה לשובר שתיקה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה קוראים לך ספינר?
אתה באמת חושב שאני לא יודע שהמושג עם בחירה לא מופיע בתנך?
אתה חושב שאני צריך אותך בשביל לערוך חיפוש?
_new_ הוספת תגובה



תגיד לי
שובר שתיקה (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 15:18)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לרגע עוזבים אותך ואתה משתולל. בודאי שאתה צריך סיוע אם אתה שואל את השאלה ששאלת. אל תהיה ספינולוג!
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אריה עירן (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 18:10)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אהבתי את המשפט הזה מדבריך
''אבל למילים עצמן יש כוח חיות משלהן ואין איסור להשתמש בהן בכל מובן שיעלה על הדעת''
זה חומר נפץ מסוכן מאד !
כי גם לי יש דעת . גם אני יודע עברית , גם אני יודע גימטריא וגם אני יודע לדלג .
ייחוס ''עם בחירה'' , שנבחרנו לשאת בעול הוא צינעה יפה .
עמיש לא הבין זאת . הוא הבין בחירה כמו עליונות .
_new_ הוספת תגובה



כבר אמרו לך פעם שאתה קשקשן?
עמיש (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 18:26)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מנין לך מה הבנתי ומה לא הבנתי?
_new_ הוספת תגובה



כבר אמרו לך פעם שאתה קשקשן?
אריה עירן (יום ראשון, 08/06/2008 שעה 18:53)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חשוב לי מה אתה מבין .
ההתייחסות היא אל הכתיבה שלך .
_new_ הוספת תגובה



[•] כבר אמרו לך פעם שאתה קשקשן?
ספינר (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 22:44)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[•]...
_new_ הוספת תגובה



[•] נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
ספינר (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 22:52)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו בדיוק הבנתו של בורג היו''ר - וזה מדהים.הוא בא מרקע דתי ואמור לדעת זאת.אם עין צופיה משתמש בביטוי הזה - אפשר להבין,כי [•]... מלא שנאה.
יש סיפור על איזה חסיד שבא אל הרבי שלו ואמר לרבי שהוא מסכים עם כל הדברים שבדרשה,אבל לא מסתדר כל כך טוב עם ענין הנשמה.יש בכלל נשמה?
הרבי אמר לו,הנה שני חכמים ''צרפתיים'' נוסעים בכרכרה ומחליפים דברי תורה.הסוס חושב תבן והסייס חושב בירה.רק מפני שאינם מבינים צרפתית זה אומר שהחכמים לא מצרפת?
_new_ הוספת תגובה



נוכריותו של כותב המאמר המתבולל
אריה עירן (יום שלישי, 10/06/2008 שעה 22:57)
בתשובה לספינר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הבנתי .
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי