פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הרפובליקה המשודרגת - רעיונות בלתי קבילים
יוסף אליעז (יום שני, 01/02/2010 שעה 2:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

'' הרפובליקה המשודרגת של ישראל'' - הצעותיו של שמעון מנדס אינן קבילות
*********************************************************

אני מסכים עם מר מנדס ששיטת הממשל שלנו פגומה, אך הצעותיו אינן מביאות מרפא.
פה המקום להזכיר את האימרה המיוחסת לוינסטון צ'רצ'יל : ''הדמוקרטיה היא שיטת שלטון רעה, אלא שלא המציאו עדיין שיטה טובה הימנה''. הדברים חלים, בינתיים, גם על השיטה שלנו.

במאמרו מר מנדס מציע דבר והיפוכו: מצד אחד הוא מתנגד לממשל נשיאותי, כנהוג למשל בארה''ב, ולענין זה הוא מסתמך על כשלון השיטה בה בחרנו בזמנו בנפרד את ראש הממשלה, ובו בזמן הוא דורש ששרי הממשלה לא ימונו מבין חברי הכנסת, אלא ימונו מקרב אנשים שהם מחוצה לה.

מינוי שרים [על ידי מי? ראש הממשלה בלבד?] שלא מבין חברי הכנסת הוא מיוחד לדיקטטורות ולממשל נשיאותי. בהנחה שמר מנדס אינו בוחר בדיקטטורה- נותר לנו המשטר הנשיאותי, אף כאמור גם למשטר כזה מר מנדס מתנגד.
כלפי מי יהיו אחראים השרים הממונים [''מזכירי מדינה'' בעגה האמריקאית]? מי יוכל למנותם ולפטרם? רק ראש הממשלה? –אם כך מעמדו יהא חזק ממעמדו של נשיא בממשל נשיאותי. השרים יהיו עושי-דברו באופן קיצוני.

יצויין, אגב, כי גם בישראל ניתן למנות שרים שאינם חברי-כנסת, כך מונו שני שרי המשפטים האחרונים. פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' יעקב נאמן, אך מסתבר כי מעמדם חלש מאד, באין להם עורף פוליטי בכנסת.

בעיה אחרת היא: אם סמכויות הביצוע יישמרו לשרים מחוץ לכנסת – רבים יצטרכו להחליט אם ''לרוץ'' לכנסת או להמתין מחוץ למרוץ, בתקוה שראש מפלגתם ירכיב את הממשלה, או לפחות יכנס לקואליציה, ואז יהא להם סיכוי-מה להתמנות לשרים.
אציין בצער שהרכב הכנסת כיום בהחלט אינו מורכב מבחירי האומה, [נבחר אינו בהכרח בחיר...].
אם המתאימים [לפחות בעיני עצמם] לשמש כשרים או סגני שרים לא יתמודדו לכנסת- רמתה של זו תרד עוד.

הרעיון של בחירות אזוריות מצוי על סדר היום לערך מִקוּם המדינה. יש בכך תועלת מסוימת, בעיקר בתחום הקשר בין הבוחר לנבחר. עם זה יש בשיטה חסרונות ניכרים שאמנה כמה מהם:
א. מדינת ישראל קטנה, מספר האזרחים כאן אולי משתווה למספר האזרחים באזור בחירה אחד בארה''ב או אפילו באנגליה. כל בוחר יכול לפנות לכל נבחר, אם כי התועלת הצפויה מהפניה אכן מפוקפקת.
ב. יש כח עצום בידי השלטון השולט ערב הבחירות בעצם חלוקת הארץ למחוזות בחירה, ניתן לתמרן כך שיובטח שלטונה של מפלגה מסוימת.
ג. אם קבוצה מסוימת מפוזרת באוכלוסיה, ותהא זו אפילו קבוצה גדולה, שבכוחה לבחור 5-6 חברי כנסת, היא עלולה שלא להגיע אפילו לבחירתו של ח''כ יחיד, בעוד שקבוצת בוחרים המתגוררת יחדיו תשיג יותר מהמגיע לה לפי מספר בוחריה. למשל: ריכוז חרדים בבירה, או בבית שמש עילית, יקנה להם כח ריאלי לפי מספרם, אך אם ניקח יהודים רפורמים, המפוזרים בכל הארץ, או נאמר הומוסקסואלים המבקשים ייצוג , הם לא יגיעו לכלל ביטוי כי מספרם בכל מחוז קטן.
בלשון אחרת: בשיטה המחוזית נבחר נציג אחד [או שניים] מכל מחוז. כל הקולות שניתנו לאחרים יורדים לטמיון, ולא יקבלו כל ביטוי בכנסת. התוצאה היא בלתי דמוקרטית בעליל וקבוצות שלמות באוכלוסיה, המקבלות כיום יצוג בכנסת- יעלמו מהמפה הפוליטית.

רעיון אחר , שאף הוא אינו מעשי, טמון בהצעה להשעות מיד כל שר או ח''כ שנחקר תחת אזהרה .
אני מבין ללבו של מר מנדס, על רקע ריבוי גילויי השחיתות בשלטון, וריבוי השרים שנשלחו לכלא.
אולם ההצעה מקנה כח אדיר למשטרה ולפרקליטות, שכבר הוכיחו שאין לסמוך עליהן.
די אם נזכיר את התיק שהפרקליטות ''תפרה'' ליעקב נאמן, בקדנציה הראשונה שלו כשר משפטים. נזכיר את הטעם הרע שהותיר האישום נגד חיים רמון [לא שהוא צדיק גדול, אבל תאוותנות לא בהכרח היא עבירה פלילית], לרבות שידולי החיילת להתלונן, תוך רמיזות שבל יבולע לה, ועוד כהנה וכהנה.
בצד ההרשעות אַל לנו לשכוח את כמות הזיכויים של אנשי ציבור שהועמדו לדין, חקירות הנמשכות עשר וארבע-עשרה שנה, וכן את הַמֲצָגוֹת שהמשטרה עורכת לתקשורת, כמו מעצרו הסנסציוני לאחרונה של ראש העיר בת-ום, אלחייאני. אסור להרוס קריירות של שרים בשל ראוותנות ורדיפת פרסום של קציני משטרה מסוימים.לא בכדי ניתנת חסינות מסוימת לחברי-כנסת.
מבלי להכנס לשאלה אם היה די חומר לאישום כלפי אריאל שרון בפרשת ''האי היווני'' – אילו נחקר מיד כאר הגיע חומר מחשיד למשטרה לא היה מספיק כמעט לכהן, וגם ''ההתנתקות'' לא היתה יוצאת לפועל.
מה הקושי, לגבי רוב הפוליטיקאים הותיקים אצלנו, מלפתוח תיק ישן ולזמן שר או ח''כ לחקירה תחת אזהרה? האם רק ראש ה-אפ.בי.איי. הראשון בארה''ב החזיק בתיקים אישיים לגבי כל אדם פוליטי?

בניגוד לדעתו של מר מנדס, אני דווקא רואה חיוב לכאורה באימוץ ''השיטה הנורבגית'', לְפִיהַ ח''כ המתמנה לשר. או לסגן שר, חדל להיות חבר-כנסת ובמקומו נכנס לכנסת הבא אחריו ברשימה. אולם ''ממלא המקום'' הזה יחדל לשמש ח''כ אם אותו שר יתפטר וישוב לכנסת.
אמנם גם בשיטה הזו יש פגמים. מספרם של נבחרי הרשויות המבצעת והמחוקקת יגדל מאד, בעיקר בממשלות נפוחות כמו זו הנוכחית של בנימין נתניהו, ויגדל מספרם של מקבלי המשכורות ללא תמורה , אך לפחות יבטיח כנסת במלוא מספר חבריה, ואולי גם יביא לנוכחות רבה יותר בישיבותיה.

לבסוף שאלה לי למר מנדס: מה למד כבודו? ''מדע המדינה'' או ''יחסים בינלאומיים''?

‏יום שני י''ז שבט תש''ע, ‏1 פברואר, 2010 יוסף אליעז
_new_ הוספת תגובה



חייבים לבצע שינוי המערכת הפוליטית
שמעון מנדס (יום שני, 01/02/2010 שעה 8:58)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניכר ללא ספק כי מר אליעז קרא בעיון את המאמר, והתייחסותו מחייבת אותי גם כן להגיב בכובד ראש לטענותיו. אבל כאן גם ייאמר כי בכל נושא יש את שני הצדדים: היתרונות והחסרונות. ולכן מן הדין שחייבים לנסות. והשינוי חייב לבוא מלמעלה. שכן האנרכיה העכשווית נוחה מאד לעסקנים. היו ימים שהכנסת התכנסה ארבעה ימים בשבוע, והיום אנו שומעים מיו''ר הכנסת, שהוא ייזום שבוע עבודה בן יומיים. וכל זאת למה? כי לממשלה לא נוח ביום שלישי להגיע לכנסת. זאת אומרת, שהממשלה מכתיבה לכנסת את סדר היום. וזה לא תקין.

כאשר נגשתי לטפל בנושא, הנחת היסוד שלי היתה כי חייבים לבצע שינויים במערכת הפוליטית שלנו. כמובן שנסיתי ללכת בדרך שנשענת על הנסיון מצד אחד, וגם על חוסר הרצון של הצבור מאידך. הנושא של משטר נשיאותי עלה כאמור מיד לאחר מותו של הנשיא הראשון, הפרופ' חיים וייצמן ז''ל. באותה מהירות שהוא עלה, באותה מהירות הוא גם ירד. לא אהבו אצלנו את הנושא.

במרוצת השנים דברו לא אחת על שינוי שיטת הבחירות, כאשר החלופה המוצעת היתה המעבר לבחירות אזוריות. גם זה לא פעל.השיטה הסמי-נשיאותית שנוסתה אצלנו - בחירת ראש ממשלה באופן ישיר - נכשלה כשלון חרוץ משום שהיא הגבירה את הפלגנות מחד, והסחטנות מאידך. כלומר, שני הנושאים שהטרידו אותנו יותר מכל נותרו ערום ועריָה. אז הלכתי בדרך האמצע.

נושא הכח הפוליטי. הרי ראש הממשלה יזדקק לקואליציה בכנסת, דבר שיחייב אותו לבוא בדברים עם המפלגות - ולכן הוא לא יוכל להשתולל.

החשיבות של שרים א-פוליטיים היא בכך שהמזכיר לא יהיה סחיט, כפי שהוא היום. כל השרים שניסו לבצע רפורמה כלשהי בחברת החשמל, לא יכלו לעשות זאת בגלל שהם חששו שעובדי החברה לא יצביעו עבורם בפריימריס. ועוד כנה וכהנה.

אשר להעמדה לדין, אני ציינתי שרק כאשר האיש יוזמן לחקירה ''תחת אזהרה'', הוא יושעה. זה נורא ואיום שאישיות פוליטית בכירה נחקרת תץחת אזהרה, דהיינו, קיים חשד יותר מסביר שהאיש מעורב בפלילים - והוא ממשיך לתפקד כאילו אין שום דבר. והטענה: הוא זך כשלג כל עוד לא הוכחה אשמתו. אני מסכים כי אי אפשר לקרוא לו גנב כל עוד בית משפט לא קבע זאת. אבל הדעת לא סובלת שכחשוד בגנבה הוא ימשיך לכהן במשרתו הרמה.

בכל הדמוקרטיות המתוקנות אנשים מתפטרים, אישיות צבורית מתפטרת מיד כאשר מתגלה משהו שלילי רציני במערכת שהוא מנהל. רק אצלנו זה הפוך. הדעת נותנת דווקא שכאשר הסנקציה היא כה חמורה, היא תרחיק את האנשים מנפילה בפח הפלילי.

לפני ארבעים שנה היה שופט תנועה ברמלה, השופט אלאלוף. נהג מקצועי שהובא לדין בפניו, אם נמצא אשם הוא היה מטיל עליו את העונש המכסימלי. וכאשר הנהג היה מתחנן בפני השופט על פרנסתו, השופט אלאלוף היה מטיח בו: פרנסה? היית צריך לחשוב עליה לפני שעשית את המעשה. וכך נוצר מצב שנהגים מקצועיים נהגו לפי הספר במרחב השיפוט שלו.

לבסוף, אני בחרתי בחוג שהוביל למשרד ראש הממשלה - שנתיים לפני השינוי.
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
(יום שלישי, 02/02/2010 שעה 11:17)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחנו בעוונותינו למה ולמה שלחנו את נבחרי הצבור שלנו לכנסת. הלא מטרתם היא לשבת ארבע שנים בבית הנבחרים ולחוקק חוקים לפי הבנתם, צורך השעה ומצע מפלגתם. ובמקום מלוי מטרה נעלה זאת עסוקים הם בקדומם האישי, דהיינו, בחירתם למשרה כלשהי שבסופו של דבר תמנע מהם את מילוי תפקידם. ומה השגנו? גם פרלמנטרים מפוקפקים המתיחסים לעבודת החקיקה כקרש קפיצה, וגם עסקנים תככנים ובוגדניים הנכשלים פעם אחר פעם גם במשימתם כשרים או סגנים [הערת אגב: מי צריך סגנים? ]

יש להפריד לחלוטין בין הרשות המחוקקת והמבצעת וכך נזכה סוף סוף לפרלמנטרים פוריים ומשרתי צבור יעילים. רבוי המפלגות לא מפריע! הבעייה נעוצה בחלוקת תפקידים על בסיס מפתח מפלגתי. הפרדת הרשויות מספיקה לפתור זאת.
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 12:42)
בתשובה לmicha_shepher@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפרדת הרשויות הייתה הברקה של מונטסקייה על רקע שלטון המלך הצרפתי .
זה נראה טוב רק לאנשים תמימים חסרי הבנה בצרכי השלטון .
כל שלטון הרוצה בפעילות חוקית נזקק לחקיקה באופן שוטף .
הפרדה ממשית של המחוקקים מהממשלה תמנע את האפשרות של הממשלה לחוקק כאשר זה נחוץ , מצד אחד . מצד שני המחוקקים שאינם יודעים לאיזה חוקים נזקקת הממשלה בפוגשה לאקונות , יחוקקו חוקים המתאימים להזיותיהם בלבד .
לכן מה שקורה וטוב שכך , הממשלה נשענת על קואליציה בבית המחוקקים . לצורך זה נעשים חברי כנסת לשרים ואף לסגני שרים .
מצב זה יוצר מחסור במחוקקים פעילים שכן השרים אינם עוסקים בחקיקה אלא בעניני משרדיהם .
לזה יש תשובה פשוטה .
הגדלת מספרם של חברי הכנסת .
אך כאן קופצים עדת המטומטמים וזועקים ''זה עולה כסף רב''
אכן מטומטמים .
שכרם של 120 חברי כנסת הוא בערך 50 מיליון בשנה . אפילו הכפלתו על ידי הכפלת מספר חברי הבית זה טיפה בים והתועלת לעבודת הכנסת עולה על זה בהרבה .
מטומטמים כבר אמרתי ?
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
(יום שלישי, 02/02/2010 שעה 13:28)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה בישראל היא שבית המחוקקים לא מחוקק(היטב) והמשטר לא אוכף(היטב) את החוקים.
בעיה זאת לא קיימת בהיקף כזה במדינות בהם מקפידים יותר על הפרדת הרשויות. הרי לשיטתך כל מה שחסר הוא פרלמנטרים נוספים!
בתור קורא המעריך את תרומתך, ברצוני לשאול אותך.
האם אתה סבור שבישראל כיום מחוקקים את החוקים הנכונים?
האם אתה סבור שבישראל כיום אוכפת הרשות המבצעת את החוקים הקיימים במידה הראויה?

לדעתי המחוקק צריך לחוקק לטובת המדינה, צבור האזרחים והמוסדות ולאו דוקא לתמוך בממשלה. לשם כך עדיף המצע המפלגתי ונטיתו וכשרונו של הח''כ על תכתיב מטעם השררה.

לא שכנעת אותי שהגדלת הכנסת תועיל.
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 8:19)
בתשובה לmicha_shepher@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשמישהו טוען שבית המחוקקים אינו מחוקק הייטב הוא מביע את דעתו . אחרים יכולים לחשוב אחרת . עצם החקיקה היא עדות שרוב המחוקקים היו בדיעה שכך נכון או טוב במידה שמספיקה לאישור , דבר שנעשה על ידי רוב .
זה כמובן עדין משאיר מיעוט שסבור אחרת .
אכיפת החוקים אינה פעולה שעושה המחוקק , אלא רשויות האכיפה הכוללות משטרה , רשויות המס , פרקליטות ובתי המשפט . סליחה אם שכחתי מישהו .
לדעתי האישית יש חוקים רבים מדי . את זה אני כותב לאור העובדה שחוקים רבים הם אות מתה או גוססת ומחרחרת .
מצד שני יש צרכים של האזרחים באכיפה שמתבצעת בכמות קטנה . עבירות נגד רכוש למשל . גם פשיעה בגלל סמים ואלכוהול . גם אלימות במשפחה . יש כמובן עוד .
המשטרה בישראל היא שליש מזו המקובלת במערב , באופן יחסי לגודל האוכלוסיה . גם עבודת הפרקליטות וכן הפסיקה השיפוטית פגומות למדי . אך כל אלה אינם שייכים למבנה וגודל הכנסת שלנו .
הצורך בחברי פרלמנט נוספים נובע מהידיעה שמספרם קטן על פי חלקם בממשלה כשרים וסגני שרים . גם דיווחים על פעילות בוועדות וגם היעדר קריאה מעמיקה בדוחות שעל שולחן הכנסת הם עדות למחסור בחברי כנסת .
יש טיעון פופוליסטי שחברי הכנסת השרים וסגניהם עולים לציבור כסף רב . הכפלת מספר חברי הכנסת יש לו מחיר כספי . 50 מיליון שקלים בשנה בערך . מול תקציב שנתי של 300 מיליארד זה מעט . אבל הגדלת מספרם יכול לתרום לשיפור בעבודת הכנסת ולכן זה תשלום מועיל מאד . ובכלל רצוי שמספר חברי הכנסת יהיה לא זוגי .

בהחלט טוב יהיה אם ''עדיף המצע המפלגתי ונטיתו וכשרונו של הח''כ על תכתיב מטעם השררה.'' כפי שכתבת . אך בזה לא נגמר הענין . בפעילות השוטפת של הממשלה פוגשים כל העוסקים במלאכת השלטון החל בשרים וסגניהם דרך המנכלים ועד אחרון הפקידים , במחסור בחוקים שונים או במחסור בתקנות . זה מצריך חקיקה ואת זה יודעים העוסקים בביצוע יותר מהמחוקקים שאינם מעורבים בעשיה . זה אינו מונה שני דברים – האחד הסכמת המחוקקים לדרישות הממשלה המציגה חוקים לפי צרכיה והשני הצגת חוקים מתוך נציגי הציבור כלומר המחוקקים עצמם .

כשאתה סבור שהגדלתה כנסת לא תועיל , כאילו אמרת ש- 90 חברי כנסת די בהם . כי זה המצב כעת בפועל .

אריה עירן .
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
יוסף אליעז (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 16:10)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למפלגה הקטנה וגו'
אני כמובן מסכים לכל מה שכתבת פה. דעותינו עולות בקנה אחד, למעט הסיומת.

אינני רואה טעם בהכפלת מספר חברי הכנסת. זה רק יוסיף אוכלי לחם חסד.

הפתרון הוא באימוץ השיטה הנורבגית: כל ח''כ שעבר לרשות המבצעת- יכנס במקומו הבא אחריו ברשימת המפלגה לכנסת.

כמובן שחשוב מכל הוא לא לנפח ממשלות. נתניהו נקט בפיתרון קל ופגום, תכליתית וציבורית כאחת: אינפלציה של שרים ע''י מינוי המוני שרים וסגני-שרים מיותרים המפריעים זב לזה. לכך הוסיף -מינוי לכהונה של שר-עם-תיק של אנשים בלתי מתאימים.

אמצעי חיוני נוסף,[ כן , אני יודע שזה לא יקרה]: להכניס לרשימות לכנסת רק אנשים המתאימים להיות מחוקקים, ולא לתחוב לשם כל מיני עסקנים חסרי כישורים ולעתים גם חסרי אישיות וחסרי השכלה.אסור שמחוקק יהיה מחוקַקֶר!

יש אצלנו בכנסת, והיו בכל הכנסות, חברי כנסת שלא היו מוכנסים לשום פרלמנט בעולם המערבי. כן, גם שם יש בזיונות, אך בקנה מידה קטן בהרבה.

השיטה של תשלום על נאמנות, ליקוק, הבאת קולות או איסוף כספים לבחירות במתן כסא בכנסת הוא פסול מיסודו. מה רבים חברי הכנסת שלא תרמו מאומה למדינה ולכנסת במהלך כל הקדנציה. הם עוד טובים מאלו שהזיקו למדינה...
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
ע.צופיה (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 17:50)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כללית,אני מסכים עם דעותך כפי שהובאו בתגובה זו ובתגובה הקודמת.
אך מספר הערות:
1. החלת החוק הנורוגי היא בהכרח הגדלת מספר חברי הכנסת.
2.גם לאנלפביתים מגיע ייצוג בכנסת ואם הם יקימו מפלגה ויעברו את אחוז החסימה הרי יהיה חבר כנסת שאינו יודע קרוא וכתוב. לכן אני לא מסכים שיש להתנות או להגביל (אלא רק מההיבט הפלילי)את תכונות חבר הכנסת. מי שהציבור מצא אותו ראוי להיות חבר כנסת שיהיה. ברמה המקצועית תמיד ניתן להשתמש ביועצים ובעלי מקצוע (כפי שזה כיום).
3.אני חושב שיש להגביל את מספר השרים בחוק וכן יש להתות את תחומי אחריותם ופעילותם בחוק. ולא כפי שזה כיום שאגפים נודדים משרד למשרד.
4. התשלום על נאמנות וליקוק,הבאת קולות וכספים זה חלק בלתי נפרד מכל מערכת פוליטית מאז ומעולם.
אך בסך הכול דעותנו דומות בנושא.
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
יוסף אליעז (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 18:22)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה,
למען האנלפביתים לא אחשה!!

כוונתי היתה שראש מפלגה החפץ ''לפצות'' [על חשבון הציבור, כמובן] את תומכיו - ראוי שיחפש להם פיצוי מחוץ לכנסת. הרי ראינו מינויים למפעל הפיס, לראשות בנק וכו'. לא ששם הם לא יזיקו, אך הדבר יבלוט פחות.

ברור שאין למנוע מחסר השכלה לכהן בכנסת, אך מי שמרכיב רשימה חייב לשקול כיצד הברנש יכהן כח''כ.גם אדם חסר השכלה, אך יש לו שכל, יסתדר בלי ה'א בתחילה וה'א בסוף [''ה-שכל-ה''].

הקיסר קליגולה עליו השלום לקח את הענין לקיצוניות מסוימת, ושיגר את סוסו כחבר סנאט. הסוס לא בהכרח היה הכי גרוע שם.

המצב המשפטי בישראל מוזר ועגום. על מתן שוחד של אלפי שקלים בודדים נשלחים נותן השוחד ומקבלו לכלא לשנים ארוכות.
אך מי שמשחד אדם בטובות הנאה על-חשבון הציבור, כמו במינויו לח''כ, או לכל תפקיד אחר, שם יהנה ממשכורת, רכב, שירותי מזכירות וכו' למשך שנים רבות - כלל לא מועמד לדין.
[המקרים של צחי הנגבי ואולמרט הם היוצאים מן הכלל המלמדים על הכלל] !!

אם האדם רק יושב על העורק הכספי כמו עלוקה - זו צרה.
אם הוא גם מתפקד בחוסר כישוריו - כאן כבר יש פתח לאסון.

לענין הזה לא די במבקר מדינה ''עם שניים''. פה צריך כבר מלתעות !!

אח''כ כולנו מקוננים על הבירוקרטיה,סרבולה וטמטומה. על
ריבוי הפקידים.
חלק עצום בצרה הזו יש למינויים הללו, של ''אנשי שלומנו'' שנותרים תקועים במערכת כמו קריש שומן בעורק הלב, ואינך זוכר אפילו מיהו הנבל שהיה אחראי למינויו של אותו קריש שהפך עם השנים לכריש.

נציב שרות המדינה חלש, וכל נציב יתקשה מאד להתמודד מול שר, אלא אם כן ישלח כבר איזה שר לכלא וגם ידרש לשלם מכיסו למדינה את כל הוצאותיה על התדלומים וטובות ההנאה ששלמה לאותו פקיד שמונה שלא כדין.

אינני בטוח שהתשלומים [לא כתבתי ''אתנן''] שמשלמים ראשי ממשלה חלושים בהסכמים קואליציוניים כאלו ואחרים, ומחליקים בעיות פוליטיות בדרך של אישור תקציבים למגזרים מסויימים [שוב: לא כתבתי : ''ש''ס ובחורי ישיבות''] אינם שוחד על חשבון הציבור. הוא הדין ביצירת תאגידים, לשם חלוקת ג'ובים בהם, כדי להבטיח שרידות פוליטית.

ראינו כיצד לפתע משרד הדתות קם לתחיה כאותו ספינקס אגדי, כיצד גדלות המועצות הדתיות עם תפארת תפקידים בשכר, שלא לדבר על שרים חסרי-תיק [לא במשטרה].

האם זהו מחיר הדמוקרטיה? אולי. אולי נותר רק לבכות.

עם שאר אבלי ציון ננוחם.
_new_ הוספת תגובה



ריבוי מפלגות כן מפריע !
שמעון מנדס (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 21:53)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שעוד יותר מפריע, הוא שאנשים עם מנת-משכל קטנה מגיעים לכהן בבית הנבחרים שלנו. והטרגדיה הגדולה עוד יותר שהצבור נותן לזה יד ומצביע עבורם.

באספקט הזה, במבט לאחור אנו רואים היום כמה היתה עדיפה ''הוועדה המסדרת'' של בן גוריון. אנשיו דאגו שמפלגתם תיוצג בכנסת על ידי מגוון רחב ביותר של אנשים: מורים, סופרים, רופאים, עורכי-דין, חקלאים, פרופסורים וכו'. אנאלפביתים בימים ההם לא נכנסו לכנסת.
_new_ הוספת תגובה



ריבוי מפלגות כן מפריע !
ע.צופיה (יום שלישי, 02/02/2010 שעה 22:46)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תשווה את חברי הכנסת הנוכחית, מבחינת השכלה, לחברי הכנסת לפני 40-50 שנה תיוכח שהרמה היום הרבה יותר גבוהה.
הבעיה היא בתרבות הפוליטית שלנו ופה חברי הכנסת משקפים את המצב בציבור הרב. הרבה יותר אלימות מכל הסוגים,הרבה יותר חוסר סובלנות,פחות נימוס והדרת כבוד ולא נעים להישמע שדוף אך לתקשורת חלק גדול במצב הזה.
_new_ הוספת תגובה



''ועדה מסדרת'' ברשימה לכנסת
יוסף אליעז (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 1:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר מנדס - בכל הכבוד ע. צופיה צודק ממך.

אתה הרי מתנגד למשטר נשיאותי, אבל ועדה מסדרת מטעם ראש המפלגה, כמו בימי דוד בן גוריון, זה הדבר הכי קרוב למשטר נשיאותי.

ב.ג. היה איש חזק [לפני ''פרשת לבון ו'רפ''י' ''] . אני כיניתי את שלטונו ''דיקטטורה דמוקרטית'', בפועל-דיקטטורה, הנחזית לדמוקרטיה.
הוכנסו לכנסת רק אנשי אמונו של ב.ג., ביניהם אנשים שלא עשו דבר למען הכנסת והמדינה ורק שירתו את המפלגה.

זכורים לך שמות כמו שרגא נצר ואשתו[דבורה כמדומני] , שהוכנסו שוב ושוב לכנסת. ידוע לך מה תרמו לה?

ע. צופיה צודק גם לגבי רמת ההשכלה [בכנסת הזו מכהנים 24 עו''ד, לא שבטוח שזה הטוב ביותר, כמה וכמה רופאים ועוד אקדמאים, וכן רבנים שאכן למדו בישיבות גבוהות לצד ''רבנים'' שקטפו את התואר מאיזה שיח [לא מעץ הדעת].].

אגב - גם בכנסת הזו רבים מחבריה מונו ע''י ''ועדה מסדרת'': כך זה ברשימת ש''ס, שקובע רבן עובדיה יוסף , כך ב'יהדות התורה', ששם כל אדמו''ר בעל ''חצר'' גדולה, שולח את נציגו.

הם לא מיצגים את הבוחרים, הם מיצגים את האיש המסוים שמינה אותם.

גם הרשימה של ''ישראל ביתנו'' נקבעה פחות או יותר לפי רצונו של איש אחד.

אתה ודאי מניח שאלו הם הטובים בנציגים?

אכן, המצב עגום.

הרעיון להכפיל את הרעה הזו בהכנסת עוד 120 ח''כים הוא רעיון עוועים. דומני שהמספר אופטימלי. אף שאם יועלה אחוז החסימה נסתפק גם במאה חברי-כנסת. ''הכנסת הגדולה'' מנתה 70 איש. הצרה היא שזה לערך מספרם של חברי הממשלה וסגניהם היום...

אכן משטר נשיאותי הוא בעיתי. יתכן ולא יהא מנוס מכך.

האם היינו מאושרים אילו שרון היה מכהן כנשיא כזה? עם ''פורום החווה'' שלו ועם המהפכים במדיניותו, החל מהצעתו ליוסי שריד להקים יחדיו את ''שלומציון'', דרך ''נצרים היא כמו תל-אביב'' ועד ל''התנתקות''?

זו בעיה. הפוליטיקאים פה, ברובם: חסרי כריזמה, חלקם חסרי בסיס מוסרי מובהק באופן שלא יעלה על הדעת שיעברו על החוק, או שיתפטרו בשל ''אחריות מיניסטריאלית'' או נטילת אחריות כמו שהפגין יצחק רבין ז''ל בפרשת חשבון הדולרים.

היו לנו כמה אנשים שהגינותם, בנפרד מהשקפותיהם, שידרו מהימנות בסיסית, החל משולמית אלוני, דרך יוסי שריד לפני שהסתבך בחלוקת פרסי מפעל הפיס, מנחם בגין, דרך בני בגין, אופיר פינס , מכאל איתן, שלי יחימוביץ משה ארנס ואחרים.

עד לאחרונה הייתי מונה ביניהם את עוזי לנדאו, עד שהופתעתי לראות את עמדתו בפרשת השוד הציבורי ע''י חברת החשמל. מוסריות צריכה להיות גם בממשל, ושוד כספי ציבור בידי הממשלה גם הוא שוד לכל דבר.

ואנא שאו לי אם מעט סטיתי מהנושא. האמנם סטיתי ממנו?
_new_ הוספת תגובה



''ועדה מסדרת'' ברשימה לכנסת
שמעון מנדס (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 10:13)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר אליעז,

העלאת אחוז החסימה לא בא לצמצם את מספר חברי הכנסת, אלא לצמצם את מספר המפלגות. דבר שיביא ללכידות פוליטית גדולה יותר. שרגא נצר היה מנהל מחלקת הנקיון בעירית תל-אביב. אבל הוא היה האיש החזק במפלגה שהמליך מלכים לפי הנחיית בן גוריון. הוא דאג ל''צבא'' הפוליטי שיבצע את מטרות מנהיגו.

זה נכון שדבורה נצר היתה אשתו. אבל אם לא היתה שווה דבר היא לא היתה מגיעה לכנסת. ומי שזוכר, יודע שהיא היתה ח''כית מאד פעילה במובן החיובי.
_new_ הוספת תגובה



''ועדה מסדרת'' ברשימה לכנסת
דוד סיון (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 10:48)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרגא נצר החל את דרכו כפועל נקיון בעירייה ובמהלך השנים הוא הגיע לעמדת
סגן מנהל מחלקת התברואה. הוא גם היה בין מקימי המשביר המרכזי
והקואופרציה הצרכנית (http://booksefer.co.il/catalog.php?id=2298)...
וכמובן גם כל מה שכתבת. 
_new_ הוספת תגובה



טעות קטנה
(יום חמישי, 04/02/2010 שעה 23:02)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טעות קטנה: ''כנסת גדולה'' אכן מנתה 120 חברים ולזיכרה הכנסת כיום מונה 120 חברים. אתה כניראה מתכוון לסנהדרין.
_new_ הוספת תגובה



ריבוי מפלגות כן מפריע !
שמעון מנדס (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 10:06)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ע. יקירי,

בנתון הזה אני מסכים אתך בהחלט. אבל בתרבות היהודית שלנו כבר קבעו גדולים ממני: ''דרך ארץ קדמה לתורה''. נפילתה של רומא הגדולה נגרמה על רקע אובדן העקרון הזה.
_new_ הוספת תגובה



ריבוי מפלגות כן מפריע !
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 12:12)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נפילת רומא נגרמה מסיבות שונות לגמרי .
_new_ הוספת תגובה



זה השכלה? זה ח*א!
אריק פורסטר (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 18:11)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ברור לי איך ניתן להשוות את רמת השכלתם של חברי הכנסת הנוכחית לאלה ששירתו לפני 40-50 שנה. לעניות דעתי, תעודת הבגרות של 1960 דרשה רוחב השכלה גבוה יותר מאשר תעודת ב.א. היום.
_new_ הוספת תגובה



זה השכלה? זה ח*א!
ע.צופיה (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 18:31)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך הגעת למסקנה הזו?
_new_ הוספת תגובה



זה השכלה? זה ח*א!
אריק פורסטר (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 19:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאני משוחח עם צעירים שסיימו את לימודיהם בשנים האחרונות (גם בארץ וגם בארה''ב) אני מגיע למסקנה שרמת השכלתם ויכולת ההתבטאות והכתיבה שלהם היא על הפנים. (מהכללה סוחפת זו אני מוציא את אלו שממשיכים בלימודיהם האקדמאים).
_new_ הוספת תגובה



כרגיל אתה כותב שטויות ח*א!
חצי חציל (יום שלישי, 16/02/2010 שעה 8:21)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלי שאין לך קצה של מושג ירוק !!!
_new_ הוספת תגובה



כרגיל אתה כותב שטויות ח*א!
אריק פורסטר (יום שלישי, 16/02/2010 שעה 19:15)
בתשובה לחצי חציל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדבר אחרי שתקבל את תעודת הבגרות.
_new_ הוספת תגובה



רבוי המפלגות לא מפריע!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 8:51)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכותך כמו זכות כולם להתלונן על איכות חברי הכנסת . אפילו לי יש תלונות בנושא .

אבל . . .
חברי הכנסת מייצגים ציבור שבחר בהם . אנשים אלה הם חלק מרשימה שקיבלה תמיכה ציבורית מספיקה ! השיטה היא שתומכים במי שרצוי לבוחר ואין זכות מחיקה לאחרים . אם אני מתנגד לבחירת פלוני אלמוני לכנסת אין לי זכות התנגדות . הוא יכנס לכנסת אם תהייה תמיכה מספיקה בבחירתו .
_new_ הוספת תגובה



מספרם ואיכותם של חברי הכנסת
יוסף אליעז (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 12:48)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לה''ה מנדס וע. צופיה,

אפשר ודברי לא הובנו כהלכה, ואם כך- אני האשם.

א. ברור שהחלת החוק הנורבגי לא תקטין את מספר חברי הכנסת. מי טען כך? מטרתו לשמור על ''כנסת שלמה'', לאמור: שאם 40% ממנה, כמו שזה כמעט היום, ''יעלו'' לשמש כָּשָׂרִים וסגניהם ברשות המבצעת- יכנסו במקומם הבאים ברשימה, באופן שפעולת הכנסת לא תיפגע , וגם תשמר יותר ההבחנה בין שתי הרשויות.

ב. ברור שהעלאת אחוז החסימה , כשלעצמה, לא תקטין את מספר הח''כים. מעולם לא רמזתי לכך.
אולם אם יועלה אחוז החסימה יהיו בהכרח פחות מפלגונות בכנסת, מרכיב הממשלה יהא נתון הרבה פחות לסחטנות בהסכמים הקואליציוניים ולקראת כל הצבעה [בעיקר הצבעת אמון] בעתיד. כלפי מפלגתו יוכל לנהוג ביתר תקיפות ולא לכל מְצַוֵוחַ כִּכְרוּכִיה יאלץ להעניק כסא בממשלה.
יהיו פחות שרים, ומרכיב המחוקקים שישארו בכנסת יגדל, כי פחות מביניהם ישרתו בממשלה.
שוב - את הנקודה האחרונה יפתור, במידת מה, החוק הנורבגי.

ג. הקטנת מספר המפלגות, ובהמשך הקטנת הממשלה, יוכלו לאפשר את הקטנת מספר הח''כים, אך ברור לי שזה לא יקרה.
תמיד ראש המפלגה סובל מחוסר די ג'ובים לחלוקה.

ד. שרגא נצר היה ''המוציא והמביא'' במפא''י. אילו שובץ בהסתדרות ניתן היה להבין זאת. אך בשל כוחו הוא קיבל 2 כסאות בכנסת...התואר ח''כ הווה תשלום על פעילותו, אף שלעבודת הכנסת דומני שלא תרם הרבה.

במדינה מתוקנת נצר היה מקבל מינוי ב''בית הירוק'' או בכל מקום בו היו ממוקמים משרדי המפלגה.אך מה רע שיטול שכרו מקופת המדינה במקום מקופת המפלגה...? הרי לשם כך משבצים הרבה פעילים בתפקידים בכירים בשירות המדינה, ברשויות המקומיות ובחברות שלמדינה יד או השפעה בהן. זה חלק מהתגלמות השחיתות במדינה.
כל שמתבקש פעיל כזה לעשות הוא לעבוד היטב בתקופת הבחירות, להגן על אינטרסים מפלגתיים במקום שיבוצו ובשאר הזמן- לא לעשות דבר, ואם ניתן- לא להפריע מדי.

זכורני בימי שר אאוצר מסוים, שלא אנקוב פה בשמו, אך הדבר היה מוכר יפה בנגב, מונה במפעל כימיקלים ענק אדם חסר כל כישורים, לתפקיד שהכנסה נאה בצידו. מנהל המפעל, שידע היטב את שלפניו, הזמינו למחרת המינוי, קבלו בסבר פנים יפות, מסר לו מפתח למכונית הצמודה, ואמר לו: ''אודה לך אם מעתה תופיע פה רק פעם בחודש, ביום חלוקת המשכורות'', וכך היה למשך שלוש-ארבע שנים. כולם היו מרוציםף הפעילון קבל משכורת ומכונית והסתובב חופשי לנפשו לגרום נזקים מחוץ למפעל, מנהל המפעל שמר על יחסים מצויינים עם השר, ולשר היה נציג צרחני ופעיל בסניף מפלגתו בעיר.מי הפסיד? הציבור. אך איזו חשיבות יש לזה בפוליטיקה?

ה. העובדה ששרגא נצר המנוח עלה משורות פועלי הניקיון של עירית ת''א אינה חסרון בעיני. מנהיגי פועלים לגיטימיים טבעי שיכנסו למוסדות רבי-השפעה, ובלבד, וזה החסר בדרך כלל , ובלבד שיהיו בעלי כישורים, זמן ורצון למלא [גם] תפקיד זה ויעסקו בו.

לגבי חה''כ הגב' דבורה נצר - היו פעילות פוליטיות רבות במפלגת השלטון. בעלות דעה, תעוזה ויכולת רבה ממנה. האם לדעתכם היא היתה זוכה בכסא אלמלא היתה ''אשתו של''...?

האם למותר לציין שהיו [ודומני שגם היום יש] ח''כ שאינם נוטלים חלק בפעילות הסדירה של הכנסת, לא במליאה ולא בוועדות.
היו ח''כ שחודשים ארוכים אפילו לא הגיעו לכנסת, ודומני שבנושא זה היתה התקדמות מסוימת, עד לשלילת חלק מהמשכורת במקרים קיצוניים.

הבעיה היא שתכופות מדי התואר ח''כ ניתן כפרס, בכדי שמקבלו יוכל להתהדר בו, מטעמי כבוד, ולא בכדי שיכנס האיש המתאים וישרת שם את העם והמדינה בקביעת מדיניות או אישורה, בבקורת ובחקיקה.

ו. בזמנו היו ח''כ שהחזיקו וניהלו משרדי עו''ד, משרדי פרסום ועסקים כלכליים אחרים במשרה מלאה. הדבר נאסר כיום, אך יש דרך קלה לעקוף זאת. מעבירים מניה לבת-הזוג, לעו''ד שותף או לבת הצעירה העומדת לפתע בראש עסק שמיליונים בקופתו.. מזכיר משהו?. כן, ולעתים אחד הבנים מקבל משימה של חיפוש באינטרנט לטובת איזה קבלן עשיר, משימה ששכרה היפה מאד בצדה.

ז. אינני מכיר עוד מקרה שפעיל מפלגתי קיבל 2 כסאות בכנסת. אולי אריק ועומרי שרון, כשזה ''קטף'' את המיקום ברשימת הליכוד לכנסת שהוקצה לנציג הדרום. יהיו שיטענו שעומרי השיג את מקומו בזכות עצמו. אולי. אינני יודע.

ח. בליכוד, אגב, היו תמיד ''נסיכים'' שעמדה להם זכות אבות. לרוב, ואולי תמיד, אנשים הגונים וראויים. אחת מהן עומדת בראש מפלגה מתחרה. שלושה אחרים הם שרים.
כוכבים שבאו מבחוץ השתלבו יפה וגבוה בתנועה, אך לדרגת נסיכים לא הגיעו. כמו הרמטכ''לים לשעבר טופז ויעלון. מי שכמעט בשיג זאת היה אריק שרון.

ט,אגב: אצלנו, במזרח התיכון, מנסים להעביר את השלטון בירושה,ולא רק מלכים. כמו בסוריה, כמו עודאי וקוסאי בני סדאם, כמו שמתפתח עתה במצרים עם בנו של מובארכּ.
מה קרה? אנחנו לא בסביבה?

כן, גם בעוד מקומות בעולם. כמו בהאיטי האומללה בימי ''פאפאדוק'' ו''בייבידוק'', או בארגנטינה ועוד בדרום אמריקה- מפרון ואויטה ומנשיא שכן לרעייתו.השם נשתכח ממני].
זה כמעט קרה גם בארה''ב, בין הקלינטונים, אלא שאובמה בא ו''טרף את הקלפים'', אבל העתיד פתוח...

שוב סטיתי מהנושא? כנראה שכך.
עולמנו כה מרתק שאתה נסחף לפעמים.
מילא, מנכ''ל נאסא נמצא עתה בביקור בארץ ומחפש לישב בני-אדם במאדים.. שם יהיה בטח יותר טוב...[יש מתנדבים?]
הרבה אדומי-עור , כדי לשגרם למאדים, לא נותרו בארה''ב. שלחו אותם בזמנו ''לעולם יותר טוב''.
נכון, הבדיחה עצובה.
כשאני רואה מה קורה בארצנו, בכוכבנו המשומש והישן- גם אני עצוב.
_new_ הוספת תגובה



מספרם ואיכותם של חברי הכנסת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 13:08)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל תהייה עצוב .
זו דרכו של עולם .
ברירה טבעית , אמרתי ?
_new_ הוספת תגובה



רק בעיה אחת!
דוד סיון (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 13:30)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרגא נצר לא היה חבר כנסת ולכן לא יכול היה לתרום
לעבודת הכנסת באופן ישיר...
_new_ הוספת תגובה



לחוק הנורבגי יש רק מטרה אחת
שמעון מנדס (יום רביעי, 03/02/2010 שעה 23:47)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק הנורבגי ביחס לחברי הפרלמנט וחברי הממשלה שם, קובע שאם ראש הממשלה מחליט למנות חבר פרלמנט כשר בממשלתו, האיש חייב להתפטר מן הפרלמנט. וכאן בא החוק הנורבגי המעניק לשר החדש תעודת ביטוח פרלמנטרית. דהיינו, אם ממשלת נורבגיה נופלת, אזי השר שהיה חבר בפרלמנט חוזר אוטומטית לחברותו בבית המחוקקים - וזה שנכנס במקומו חייב להתפטר מן הפרלמנט לשם כך. התופעה הזאת אצלנו תשרת את העסקנים המפלגתיים לבצע את כל התככים שלהם: תרגילים מסריחים למיניהם.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי