| קראתי את פסק הדין שנכתב ע''י השופט ריבלין ואומץ ע''י השופטים מלצר והנדל, ואני חייב לציין שהוא מאוזן, מנומק וראוי ללמוד אותו בחוגים למשפט. פסק הדין מסביר ומנמק שפעולת ''הסיכול הממוקד'' בכלל וזו שנידונה, היא פעולה מלחמתית חוקית. מטרת הפעולה - תקיפת פעיל טרור מבוקש - היא מטרה צבאית מובהקת וחוקית. עקרון המידתיות מתעורר כאשר הפעילות הצבאית מכוונת כנגד לוחמים ומטרות צבאיות, או כנגד אזרחים הנוטלים אותה עת חלק ישיר במעשי איבה, ותוך כדי כך נפגעים אף אזרחים. הכלל הוא כי הפגיעה באזרחים התמימים הנגרמת כאובדן נלווה תוך כדי פעולות לחימה צריכה להיות מידתית (פרשת הוועד הציבורי, פסקתו של הנשיא בדימ' אהרון ברק).
הנדל מוסיף את הערותיו בהמשך לפסק הדין ומזכיר שהפגיעה היא כתוצאה מפעולה צבאית אשר בוצעה במהלך האינתיפאדה השנייה. הוא מציין ש''פעילותם של ארגוני הטרור מאפיינת .... לחימתם נערכת מתוך עומק שטחי האוכלוסין של האויב ומכוונת כלפי העורף והאוכלוסייה האזרחית. .... האמצעים הרגילים שבהם מדינה מגינה על עצמה ועל אזרחיה אינם אפקטיביים בהכרח כנגד ארגוני הטרור וחבריהם''. ומכאן ש''פעולת הסיכול הממוקד הינה בגדר פעולה מלחמתית הגנתית וחיונית''.
לצד זה מביא השופט הנדל גם את דברי הרב אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון שסיכם את דעת ההלכה בעניין, עשרים שנים לפני כן, ולכן אינם מושפעים ממאורעות האינתיפאדה הראשונה או השניה: ''בימינו הפכה המלחמה להיות מלחמה טוטאלית. שוב אין היא מפרידה כבימי הביניים בין הקוים ובין אחורי הקוים. ועל כן קשה היא ההפרדה בין אוכלוסיה אזרחית ובין צבא לוחם... ואולם גם בהלכה אין רצפט קבוע לכל מקרה. כל מאורע צריך להיות נידון לגופו על פי תנאיו ואופיו המיוחדים''.
כלומר, מטעה גדעון ספירו כאילו השתמש השופט הנדר בפסיקתו של הרב להגן ספציפית על צה''ל מפני תביעת האזרח הפלסטיני. הנדל השתשמש בדיברי הרב רק לטעון שהמלחמה (האינתיפאדה) שמתרחשת היא מלחמה טוטלית במשמעות שמתרחשת בכל מקום בלי הפרדה בין חזית ועורף ובלי הפרדה בין חיילים כמטרות לפגיעה או אזרחים למטרות לפגיעה.
השופט הנדל לא השתמש בפסיקת הרב כדי להכריע בעניין האישי של המתלונן. וזה הבדל גדול. מה עוד שפסיקתו של הרב ליכטנשטיין היא פסיקה נורמטיבית, לוגית, ראויה ונכונה בעיני רוב בני האדם.
חבל שספירו תוקף את הנדל על הסתמכותו על הרב בלי לומר כלל לציבור על מה בדיוק מדובר. הייתי קורא לזה נסיון גניבת דעת קוראיו!
לפסק הדין: http://www.psika.org.il/79210-2991.html . |