  
  
  
|
 |
|
||
  השלום הוא דבר ניפלא |
|||
|
|||
מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה. הבעיה המרכזית שתעמוד לפני האנושות, היא האכלת כמות של יותר מעשרה מיליארד בני אדם. אין זו בעיה רחוקת שנים אלא עוד בימי הצעירים החיים היום. לבעיה זו יש שתי מסלולים אפשריים. האפשרות האחת היא השארת הבעיה בלי טיפול. בדרך זו נגיע אכן, אל המצב של אוכלוסית ענק חסרת מזון. האפשרות השניה היא טיפול שיקטין את האוכלוסיה האנושית. אני כותב זאת למרות שמומחה עולמי למזון וגידולו, פרופסור נורמן בורלוג הציג את חזונו ''האכלת 10 מיליארד-הפלא שלפנינו'' מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה. בלי טיפול בבעיה האוכלוסיה תגדל ותרעב זו האפשרות הראשונה. גם אם הטיפול יהיה חלקי, כלומר האטה אך לא עצירה והקטנה של האוכלוסיה, הדבר רק ידחה את ההתפתחות השלילית. מצב כזה סביר שיקרה באופן לא מאוזן באיזורים שונים. יהיו מדינות עם גידול רב ואוכלוסיה צעירה רבה, בעוד שבמדינות אחרות האוכלוסיה תגדל מעט או אף תקטן והתושבים יהיו ברובם מבוגרים או זקנים. עמים יפעלו כמו שפעלו תמיד במצבים כאלה. הם יתחילו לזוז לכוון המזון, או למקומות שיש סיכוי להשיג מזון. התהליך הזה כבר התחיל. מהלך פולשני כזה מבטיח מלחמה. בגלל היקפה, זו תהיה המלחמה המרה ביותר שהייתה מעולם. אני נוטה לחשוב כי אוכלוסיות גדולות וצעירות תהינה המנצחות. מי שלא רוצה לצמצם את האוכלוסיה בתבונה, יגיע לזה במלחמה. לאורך ההיסטוריה האנושית לחמו בני האדם זה בזה. המלחמות היו בין כל העמים, בין כל התרבויות, בין כל הגזעים וגם מלחמות פנימיות הקרויות מלחמות אחים. מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה. אם אין לחם אכלו עוגות. אפשר למצוא בכל מקום ליצנים דוגמת מרי-אנטואנט האוסטרית שהייתה מלכת צרפת. היא חשבה שתשובה מבודחת פותרת בעיה אמיתית. בכל גודל של האוכלוסיה האנושית היה מחסור לחלקה הגדול של האוכלוסיה. היה מחסור במים ובמזון, במגורים, בלבוש וסכנות של מחלות ומלחמות. כאשר באיזה מקום היו הצלחות והיה טוב יחסית, באו פולשים ממקומות של מחסור אל מקומות של שפע. כך באו לPalestine- (א''י) ערבים רבים כשהחל פיתוח הארץ בידי היהודים, לאחר מלחמת העולם הראשונה. זו הסיבה שמביאה עובדים זרים מהפיליפינים, מתאילנד, מגאנה, מרומניה וכדומה. אפילו רוסים, ללא כל קשר לבני משפחה יהודים, מנסים לחיות בישראל. על פני כדור הארץ כל המקומות תפוסים. אין מקומות ריקים הראויים להגירה. הציונות, שהיא הגירת הפזורה היהודית חזרה לארץ ישראל, מגלה זאת יום יום מחדש. אחרי הקונגרס בבאזל בשנת 1897, נערכו קונגרסים נוספים. בשנת 1903 נערך הקונגרס הציוני השישי, הוא קונגרס אוגנדה. באותו זמן, בלחץ פרעות ביהודי מזרח אירופה ומול הקשיים ליישב ביהודים את ארץ ישראל, הציע הרצל ליישב יהודים באוגנדה. 120 צירים מתנגדים עזבו את הועידה במחאה. בעד ההצעה הצביעו 205 צירים, נגדה הצביעו 178 צירים. בהצבעה קשה התקבלה הצעה זו בקונגרס היהודי השישי. האמנם התקבלה? לו פעלנו לפי החלטה זו, יתכן והיינו נלחמים היום נגד מרד של אוגנדים. באופן מעשי הציבור היהודי הציוני הרחב, לא הסכים לקבל את ההחלטה האומללה. כך נשארה החלטה זו ריקה מתוכן וארץ-ישראל נשארה האפשרות המעשית היחידה, לחידוש לאומי על קרקע לאומית יהודית. הפלת ההצעה להתיישבות באוגנדה, נבעה מתחושת הקשר ההיסטורי של העם היהודי, לארץ ישראל. זו ההצהרה החד משמעית כי תקומת העם היהודי אפשרית רק בארץ ישראל. לאחר ארועים מדיניים קשים אלה, לקה הרצל בליבו ומת בשנת 1904, רק עשר שנים אחרי משפט דרייפוס. ההכרעה בעניין אוגנדה או ארץ-ישראל, התקבלה בלי השתתפות אוגנדים או ערבים, למרות שלאוגנדים יש מה לומר בעניין אוגנדה ולערבים בעניין ארץ ישראל. ביום 29 בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות, על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל. האחת ערבית והשניה יהודית. הערבים התנגדו להחלטה על שני חלקיה והחלו לתקוף את היהודים. אנחנו דווקא הסכמנו לקבל את השטח הקטן והמפוצל שקצב לנו האו''ם. מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה. טרם עלות השחר של 30 בנובמבר רצחו הערבים 8 נוסעי אוטובוס יהודים. כל הערבים התנגדו להקמת מדינה יהודית וכל המדינות הערביות התנגדו להקמת מדינה ערבית בפלסטינה (א''י). זה אולי לא נראה לכמה אנשים אבל זה מה שהתברר בהמשך. בשנים שחלפו שלטו המצרים על חלק מארץ ישראל, באזור הנקרא רצועת עזה. המצרים לא נתנו לתושבים שם שלטון עצמי-פלסטיני. הירדנים שלטו על מרכז ארץ-ישראל, באזור לו קראו הגדה המערבית (של הממלכה ההאשמית). גם הם לא נתנו לתושבים שם, שלטון עצמי-פלסטיני. מדינה פלסטינית לא קמה אחרי 1948, כי האחים הערבים לא הסכימו לכך. אני למדתי כמה דברים. ראשית, שעד כה ישראל ניצחה בכל מלחמותיה. לאור רמת ההשכלה והידע בישראל (אותם לא הוכחתי), כנראה הדבר נובע מיתרון איכותי. שנית, כאשר הציבור בישראל נחלק בדעתו ביחס למלחמה (העדר קונסנסוס) הדבר הסתיים בנסיגה אחרי קורבנות. שלישית, העולם נוטה בדיפלומטיה עולמית לצד הערבי. רביעית השמאל בישראל עוזר לערבים בעמדותיו המדיניות ובמעשיו הציבוריים. במעשה זה גוזלים מאתנו את פירות הניצחון הצבאי. חמישית, התמורה המדינית בעד נכסים קרקעיים, מתקיימת רק לזמן מוגבל. שישית, אין חדש באינתיפדה. זה שלב נוסף במאבק ישן. שביעית, בניגוד לגרמניה באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, לא קיבלה ישראל את מעמדה הראוי, בהתאם לכוחה במזרח-התיכון. שמינית, עדין חושבים בעולם הערבי כיצד להכריע את ישראל. מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה. למרות שהשלום הוא דבר ניפלא בכל זאת מלחמות פורצות כי מלחמה היא רע הכרחי . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הסכם קבע עם הפלסטינים הוא דבר נפלא |
|||
|
|||
'אם אין לחם אכלו עוגות. אפשר למצוא בכל מקום ליצנים דוגמת מרי-אנטואנט האוסטרית שהייתה מלכת צרפת.' כך אריה עירן. כמי שצפה לאחרונה בסרט היפהפה 'מרי אנטואנט' התברר לי שהמשפט המיוחס למרי אנטואנט לא נאמר על ידה. סימוכין לכך אפשר למצוא בקטע הבא: Jean-Jacques Rousseau's 12-volume autobiographical work השימוש בקלישאות בשיח הפוליטי היה נפוץ מאז ומתמיד.Confessions, was written in 1770. In Book 6, which was written around 1767, he recalls: At length I recollected the thoughtless saying of a great princess, who, on being informed that the country people had no bread, replied, ''Then let them eat pastry!'' Marie-Antoinette arrived at Versailles from her native Austria in 1770, two or three years after Rousseau had written the above passage. Whoever the 'great princess' was - possibly Marie-Thérèse , it wasn't Marie-Antoinette. אך אצל עירן הוא זוכה לתחייה חדשה. למשל: 'עד כה ישראל ניצחה בכל מלחמותיה'. או, 'העולם נוטה בדיפלומטיה עולמית לצד הערבי'. 'השמאל בישראל עוזר לערבים בעמדותיו המדיניות ובמעשיו הציבוריים'. 'אין חדש באינתיפדה. זה שלב נוסף במאבק ישן'. וכמובן, 'אם אין לחם אכלו עוגות. אפשר למצוא בכל מקום ליצנים דוגמת מרי-אנטואנט האוסטרית שהייתה מלכת צרפת'. תמצית דבריו של עירן (לאחר ניפוי חלק מהקלישאות): א. 'תקומת העם היהודי אפשרית רק בארץ ישראל.' ב. 'השלום הוא דבר ניפלא בכל זאת מלחמות פורצות כי מלחמה היא רע הכרחי.' ג. 'מלחמות פורצות כאשר נוצר חוסר איזון גדול, ביחסי הכוחות מאז המלחמה האחרונה.' האם גלומה בדברים אלה הצעה לשיפור המצב באיזורנו? כל מה שאני מצליח להבין מדברי עירן זה: 1. כל הארץ שלנו. 2. הערבים רוצים להשמידנו. 3. מלחמה היא בלתי נמנעת. בא לי להציע לעירן את האפשרות הבלתי מתקבלת על הדעת, שהערבים הפלסטינים מתנגדים לנוכחות הישראלית ביהודה שומרון, בגלל, שבדיוק כמו שעירן עצמו לא היה רוצה, אינם חפצים לחיות תחת שלטון צבאי. נראה לי שעירן שמע על האפשרות הזאת, אך דחה אותה על הסף. פשוט יותר כמובן לגרש מיליון תושבים פלסטינים, או סתם למרר חייהם במשטר הפרדה אשר בו אין שוויון בפני החוק. נראה לי שאת עירן מעניין רק באיזה קצב האוכלוסיה זזה בכיוון המזון. או באיזה קצב היא מתרבה. כל השאר, - הרצון בחופש אישי ומדיני, השאיפה לשלום, הקשר למשפחה ולבית, צדק משפטי והגינות אזרחית, - כל אלה נדחים על ידו לפינה חשוכה במקלט בו נשב יחד במלחמה הבאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסכם קבע עם הפלסטינים הוא דבר נפלא |
|||
|
|||
הסכם קבע עם הפלסטינים הוא דבר נפלא אם יקימו אותו . אם . לדעתי יקיימו אותו כמו את הסכם קורייש . המשפט מיוחס למרי-אנטואנט למרות שכנראה לא היא אמרה אותו . הדבר ידוע לי . בתודעה ובמיתוס זה מיוחס לה . אתה ליצן כמוהה . למי אתה מספר את השקר הזה ? ''בא לי להציע לעירן את האפשרות הבלתי מתקבלת על הדעת, שהערבים הפלסטינים מתנגדים לנוכחות הישראלית ביהודה שומרון, בגלל, שבדיוק כמו שעירן עצמו לא היה רוצה, אינם חפצים לחיות תחת שלטון צבאי.'' ב- 1922 הם לא היו תחת שלטוננו . ב- 1929 הם לא היו תחת שלטוננו . ב- 1936-9 הם לא היו תחת שלטוננו . ב- 1945 הם לא היו תחת שלטוננו . ב- 1947-8 הם לא היו תחת שלטוננו . לכן '''אין חדש באינתיפדה. זה שלב נוסף במאבק ישן'' בכל המועדים האלה הם ירו ופצעו והרגו יהודים . זה לא התחיל בכיבוש ואתה שקרן . ''השמאל בישראל עוזר לערבים בעמדותיו המדיניות ובמעשיו הציבוריים'' מדויק לחלוטין . טול קורה מבין עיינך ! ''השלום הוא דבר ניפלא בכל זאת מלחמות פורצות כי מלחמה היא רע הכרחי'' זו כמובן פרשנות שלי לעובדה שמאז היות האדם היו מלחמות . ''כל השאר, - הרצון בחופש אישי ומדיני, השאיפה לשלום, הקשר למשפחה ולבית, צדק משפטי והגינות אזרחית'' אם אחר מותי הצדק יופיע , יידום לעד ! הבנת את זה מחמוד דארוויש ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסכם קבע עם הפלסטינים הוא דבר נפלא |
|||
|
|||
לעירן לא הולך כל-כך עם הטיעונים היות והנחות היסוד שלו מלאות חורים, אז הוא מאשים אותי שאני משקר. בסך הכל אמרתי שהפלסטינים מתקוממים נגד ישראל, היות ואינם רוצים לחיות תחת כיבוש. גם עירן לא היה רוצה לחיות תחת כיבוש. הכל אמת. וחוץ מזה אני לא עוזר לערבים ב'עמדותי המדיניות ובמעשי הציבוריים'. מה אין לי כבר מה לעשות בחיים? הפנטזיה וחצאי האמת מעורבבים בתגובות של עירן עם קלישאות כמו 'מלחמה היא רע הכרחי'. אני יודע שמלחמה זה רע הכרחי. אני גם יודע ש'השלום הוא דבר נפלא' אך כל ילד יודע שבין השלום והמלחמה יש קשר של היפוך, אך לא קשר של סיבה ומסובב. ברור ש'קר' כשלא 'חם' - אלה הפכים על רצף אחד. אבל אם הייתי כותב ברצינות רבה: 'החום הוא דבר נפלא, אך בכל זאת נעשה קר לפעמים כי מזג האוויר משתנה', הייתם מחייכים. הסכם קבע עם הפלסטינים יהיה נפלא, (אך הוא יקרה רק) אם ישראל תוציא את האצבע מהתחת ותוותר על התנחלויות ביהודה ושומרון, ותסכים להפסקת הכיבוש. הנה משפט תנאי למופת. אני חושב שמותר לי לומר 'תחת', כי עירן כל הזמן אומר 'זונות' ('השמאל זונות' כדברי המשורר). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה אתה קובע בפסקנות ש ''לעירן לא הולך כל-כך עם הטיעונים''? |
|||
|
|||
דווקא הולך גם הולך ורבים חושבים כדעתו, מכאן שלפי הגדרתך שלך אתה הוא בעל ''הנחות היסוד מלאות החורים''. קשה לקבוע אם אתה משקר או אטום למציאות אבל אני מניח שאתה מכיר קצת את הסכסוך ומבאן שהנחת היסוד כלפיך היא שאינך שומר קשר למציאות ואינך מגיב למה שקורה אלא אתה מונהג ע''י דיסציפלינה קמאית שמרתקת אותך לאמת שלה ובכך היא מונעת ממך לקרוא את האמת של כולם. אתה הגדרת ש''שהפלסטינים מתקוממים נגד ישראל, היות ואינם רוצים לחיות תחת כיבוש'' ואתה צודק. אלא שאצלך הכיבוש הוא רק כיבוש 1967 ואילו אצל הערבים הכיבוש הוא של 1948 ובכלל. אבל רק לשכמותך זה קורה, כי אינל מדקדק אחר האמת ויוצא שכל תפיסת עולמך היא שיקרית, פנטזיונרית. קלישאה (כמו 'מלחמה היא רע הכרחי') אינה בהכרח מיותרת, ועובדה שגם אם אתה מכיר ביסודה של הקלישאה הזאת הרי שחייבים להזכיר לך זאת שוב שוב כי אתה נוטה נוטה להתעלם או לעקוף אותה. כשאתה מצוי בזרם שוצף והורס של 'שלום אמיתי'. הסכם קבע עם הפלסטינים יהיה נפלא וחם, אך הוא יקרה רק אם הפלסטינים יוציאו את האצבע מהתחת של השמאלנים והללו יתחילו גם להעביר ביקורת בונה עליהם. יהודה ושומרון אינן תנאי לשלום כזה, כי אם רק רצונם של הערבים לקבל את ישראל בכל גבול שנגיע אליו ובלבד שהוא מוסכם ומקובל. רק כאשר ''זונות השמאל'' יבינו זאת רק אז יוכל השלום לפרוץ במקומותינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממש רוצה, אבל זה לא יוצא |
|||
|
|||
קלישאות זה בעיני הטוען. אני יכול להביא מלוא הסל מקלישאותיך. אז מה כי תלין? _not new_ | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי