  
  
  
|
 |
|
||
  טכניקת הויכוח שלך |
|||
|
|||
בויכוח הקודם הלכתי בכוון שהצעת . שיניתי את הנתונים במחיצית בערך . לטענתי המרכזית שגידול האוכלוסיה נחוצים שטחים חקלאיים נוספים זה אתה שלא התמודדת . למצרים החקלאות מהווה חלק גדול מההכנסה הלאומית . אתה כלכלן ויודע כמה . בישראל הכלכלה מבוססת על חלק קטן יותר של החקלאות . אתה כלכלן ויודע כמה . בכסף ממקורות יצור לא-חקלאיים אפשר לקנות מוצרים חקלאיים . גם לזה יש גבולות להם דמזתי כשכתבתי על המלחת האדמות בארה''ב . תמיד אפשר לנסות לכבוש אדמות פוריות . זה נקרא אמנם פאשיזם אבל יש מספיק מיקרים בהיסטוריה שזה הצליח . בכל אופן לטעון שמצרים אינה בבעיות קשות של אספקת מזון לאוכלוסיה שגדלה תוך 50 שנה מ- 17 מיליון ל- 77 מיליון זה לא רציני . בודאי לא שייך לעניין הכלכלה במצרים המצב של אספקת המזון בישראל . אם נראה לך שאני טועה בקשר למצרים תראה זאת בעזרת נתונים ממצרים . כך נהגת לגבי ישראל בויכוח הקודם . שים לב שקיבלתי את הנתונים שלך אז ! אפילו שהמסקנה לא השתנתה . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא נכון |
|||
|
|||
לא קיבלת את הנתונים שהצעתי וזו בדיוק היתה טענתי בהודעה הקודמת. העובדות הן שכסף הוא אמצעי טוב כאשר השוק הוא באמת חופשי. אבל כאשר מדברים על מוצרים אסטרטגיים (כמו חומר גלם ליצור לחם) צריך לחשוב מעבר מה יכול הכסף לקנות. לכן גם טענתי קודם שלא מספיק למצוא מדדים יחסיים לתאר את המציאות ואני ממשיך לטעון כך. זה שהמסקנות שלך לא השתנו למרות שהן מבוססות על ניתוח חלקי של המציאות אני יודע. חוץ מזה את הטענות שלך המציא תומאס מלתוס לפני יותר מ-200 שנים (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A...). העובדות הן שהתחזיות שלו עדין לא התממשו. כדאי לך באמת לבדוק מדוע התחזיות של מלתוס לא התממשו לפני שאתה ממשיך לחשב כל מיני חישובים. ----- הטעות האחרת שלך היא שאתה מנסה לכוון את הדיון לבעיות של מצרים. אני טוען וקובע שגם הבעיות הדומות (לא זהות) של ישראל מאד רלוונטיות לדיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא נכון |
|||
|
|||
אבל עם מלתוס או בלי מלתוס מצרים בבעיה קשה כמו שאומרים לך. וזו הבעיה שלנו, אלא לא התפוצצות אוכלוסין או מחסור בלחם. לישראל אין בעיה של התפוצצות אוכלוסין. הלוואי והיו לנו עוד 20 מיליון יהודים כאן אז היינו מעצמה עולמית ולא היינו מתווכחים כילדים על ''דונאם פה דונאם שם''. מצרים לעומת זאת לא מדביקה את פערי מחסור האוכל והמודרניזציה. הכלכלה המצרית לא נותנת תשובות טובות לגידול המהיר באוכלוסייתה. אבל כל העניין הזה, ככל שהוא חשוב ביותר בכלל, הוא רק פקטור אחד בשאלת יחסי ישראל - מצרים. בינתיים מצריים שומרת על מינימום הכרחי של קשרים עם ישראל כדי לשלוט כל שהיא יכולה על תהליכים מדיניים באזור, ולא מתוך הבנה ורצון לקבל את ישראל ''פור גראנטד''. אם ישראל יכולה לעזור למצריים בתעשייה פריפריאלית קלה או בשידרוג החקלאות בתנאים חצי מדבריים ובהקמת חממות גידול - אז מצריים תנצל את זה עד הסוף כי זה טוב 100% נטו לעצמה. אבל לפתוח את שערי גבולה עם ישראל לתיירות מצרית, גם אם מוגבלת (בשל הימצאות מרבית העשירונים במצריים בתנאי קיום כלכליים קשים) - זה לא. כי היא רוצה לשמור את אוכלוסייתה מנותקת מהשפעה ישראלית מתקנת. וגם המעטים שרצו להגיע נידחו, נרדפו. והמעט מעט שכבר הגיע, הוחרם במצריים. האם זהו שלום בעיניך? ולכן עלינו להיות זהירים כלפיה ולהיזהר ממנה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי