|
אבל עם מלתוס או בלי מלתוס מצרים בבעיה קשה כמו שאומרים לך. וזו הבעיה שלנו, אלא לא התפוצצות אוכלוסין או מחסור בלחם.
לישראל אין בעיה של התפוצצות אוכלוסין. הלוואי והיו לנו עוד 20 מיליון יהודים כאן אז היינו מעצמה עולמית ולא היינו מתווכחים כילדים על ''דונאם פה דונאם שם''.
מצרים לעומת זאת לא מדביקה את פערי מחסור האוכל והמודרניזציה. הכלכלה המצרית לא נותנת תשובות טובות לגידול המהיר באוכלוסייתה. אבל כל העניין הזה, ככל שהוא חשוב ביותר בכלל, הוא רק פקטור אחד בשאלת יחסי ישראל - מצרים. בינתיים מצריים שומרת על מינימום הכרחי של קשרים עם ישראל כדי לשלוט כל שהיא יכולה על תהליכים מדיניים באזור, ולא מתוך הבנה ורצון לקבל את ישראל ''פור גראנטד''. אם ישראל יכולה לעזור למצריים בתעשייה פריפריאלית קלה או בשידרוג החקלאות בתנאים חצי מדבריים ובהקמת חממות גידול - אז מצריים תנצל את זה עד הסוף כי זה טוב 100% נטו לעצמה. אבל לפתוח את שערי גבולה עם ישראל לתיירות מצרית, גם אם מוגבלת (בשל הימצאות מרבית העשירונים במצריים בתנאי קיום כלכליים קשים) - זה לא. כי היא רוצה לשמור את אוכלוסייתה מנותקת מהשפעה ישראלית מתקנת. וגם המעטים שרצו להגיע נידחו, נרדפו. והמעט מעט שכבר הגיע, הוחרם במצריים. האם זהו שלום בעיניך?
ולכן עלינו להיות זהירים כלפיה ולהיזהר ממנה. |
לא נכון
