פרעות ''ליל הבדולח''

חודש נובמבר, בימים שבין ה-‏4 בחודש וה- 10 בו, הם עבורי ימי בין המצרים, בגרסה חילונית. ב-‏4 בנובמבר נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וב- 9 בחודש התרחשו פרעות ביהודי גרמניה שקיבלו את השם ליל הבדולח. אימצנו את השם הגרמני לפרעות, שאינו משקף את חומרת האירוע. אילו הדברים היו תלויים בי הייתי הולך בעקבות פרעות ת''ח ות''ט ומקבע את השם לפי התאריך - פרעות נובמבר 1938.

יש לא מעט קווי השקה ביו שני האירועים. הנה כמה מהם:
נתחיל בעילה המיידית: בשני המקרים אדי הרעל התפוצצו כתוצאה ממעשים שעלו בקנה אחד עם התיוג השלילי כלפי קולקטיב של בני אדם. רציחתו של ארנסט פום ראט, המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס, בידי הרשל גרינשפן, נער יהודי בן 17 יליד פולין שמשפחתו גורשה מגרמניה, הציתה את הפוגרום. הרצח אושש את התמונה השטנית לפיה היהודים הם חבורה אלימה התוקעת סכין בגב האומה. ההסכם בין ממשלת רבין לבין אש''פ ולחיצת היד הפומבית במדשאות הבית הלבן בין רבין לערפאת הצדיקה בעיניהם את מה שחשבו על השמאל, שמדובר בחבורה של בוגדים שמוכנים למכור את המדינה לאויב תמורת נזיד עדשים. (רבין המסכן, היה חף מכל שמאליות). בשני המקרים עניין לנו עם ימין קיצוני קנאי לאומני וגזעני; בשניהם, קדם למעשה מסע הסתה פראי ושקרי; בשניהם הוצגו הקורבנות כבוגדים; בשניהם הפיצו הפורעים תמונות של הקורבנות עוטים לבוש מעורר איבה; בשניהם יוחסו לקורבנות עמדות ודעות שכלל לא היו להם; בשניהם עמדו מאחורי הפשעים מנהיגים שהפיחו ודרבנו את ההסתה. באווירה כזו תמיד יימצאו מי שירצחו, יהרגו, ישרפו וישמידו את הבוגדים.

בקליפת אגוז ניתן לומר כי חלק ניכר מהתכונות השליליות שהנאצים ייחסו ליהודים ייחס ומייחס הימין הקיצוני גזעני לשמאל. צריך רק לקרוא את מאמרי ההסתה נגד השמאל של בן דרור ימיני במעריב ותומכיו בתקשורת, את עלוני ''דעת תורה'' המחולקים מדי שבת בבתי הכנסת של המתנחלים שמטיפים לשנאת הגוי, גירושו והשתלטות על רכושו, את הצעות החוק שהימין הקיצוני מעלה כל שבוע בכנסת במטרה לחסל את ארגוני זכויות האדם, את הטוקבקים בעיתוני האינטרנט המחרפים ומגדפים את השמאל, את היחס המתנכר לפליטים וילדיהם, את ההתנכלות לאקדמיה של התנועה הפשיסטית ''אם תרצו'' בראשות רונן שובל, את קריאות הנאצה שופעי השנאה של נהגים העוברים ליד הפגנת נשים בשחור כדי להבין לאן אנו מדרדרים.

וביתר פירוט: האם רבין היה בוגד? כוונתי לבוגד כפי שהימין רואה זאת, כלומר אחד שיחזיר לערפאת את כל השטחים, יוריד את ההתנחלויות ויקים בלב ארץ הקודש מדינת אויב תמורת שלום מזויף? האם היהודים היו לא נאמנים לגרמניה? האם היו חלק ממאפיית הון בינלאומית הרוצה להשתלט על העולם? התשובות לשאלות אלו כמובן שלילית.

באשר לרבין הפרדוקס כפול. לא זו בלבד שלא היה אויב ההתנחלויות, אלא ידידן במובהק. הוא לא חיבק אותם במלים אלא במעשים. הוא לא הוריד אף התנחלות. לאחר טבח גולדשטיין אמרו לו, אל תחמיץ את ההזדמנות ותוציא מחברון את חבורת המתנחלים הפושעת, המטורללת, שגורמת לנו כאב ראש בלתי נדלה. רבין סירב. הוא העדיף להרוג עוד כמה פלסטינים שהפגינו נגד הטבח, הטיל עוצר על הנרצחים והותיר חופש תנועה לתומכיו של הרוצח. לאחר הסכם אוסלו דאג לסלילת כבישים עוקפים כדי שהמתנחלים לא יראו ערבים בדרכם הביתה. איתן הבר, שהיה מנהל לשכתו של רבין, מקניט מעת לעת את הליכוד ואומר: רבין לא דיבר על מדינה פלסטינית, לא הוריד התנחלויות כמו שרון, לא נסוג מחברון כמו נתניהו, לא היה מוכן להתפשר על ירושלים כמו אולמרט ו-‏60 אחוזים מהשטח הכבוש לא היו לדידו נושא למו''מ.

במאמר שפרסמתי ב''דבר'' זצ''ל תחת הכותרת ''נכותו של הסכם אוסלו'' כתבתי: הצבא הישראלי ממשיך בשגרת הכיבוש: טרטור והשפלת פלסטינים, יחידות שמשון ודובדבן עסוקות בחיסול והוצאה להורג, אלפי אסירים פלסטינים עדיין כלואים בישראל, המנהל האזרחי ממשיך בהפקעת קרקעות, ממשלת ישראל מרחיבה את ההתנחלויות... המסלול הנוכחי שבו מצליחה ממשלת רבין בכישרון נדיר להמאיס את השלום על העם, יעלה את הימין לשלטון (דבר, 30 בינואר 1995). ואף על פי כן זעם המתנחלים לא שכך ורבני השטחים הכבושים פסקו לרבין דין רודף והתוצאות ידועות. במלים אחרות, רבין נרצח על לא עוול בכפו מנקודת מבט ימנית. בעקבות הרצח עשו חלקים מהשמאל הישראלי, בעיקר הציוני, טעות דומה שעה שייחסו לו עמדות שכלל לא היו לו, ושידרגו את רבין, מתוך כוונה טובה אני מניח, למלאך השלום.

גורלם של יהודים רבים בפרעות ליל הבדולח היה כגורלו של רבין. הם נרצחו על לא עוול בכפם לאחר שמסע ההסתה ייחס להם עמדות שלא היה להן שחר, הם לא היו בוגדים, לא חברים בשום מאפיה בינלאומית, היו אזרחי גרמניה נאמנים, לחמו במלחמותיה, עבדו את אדמתה, היפרו את תרבותה, אהבו את שפתה אבל ההמון המוסת האמין לשקרים של מועצת ישע הברלינאית שראשיה הוציאו פסק דין רודף נגד היהודים ''הבוגדים''.

ויש עוד קווי השקה. שם שרפו בתי כנסת יהודים וכאן שורפים מסגדים. שם המשטרה עצמה עיניים וכך גם המשטרה והשב''כ, שמוציאים ילדים פלסטינים ממיטתם בשנתם, מגלים לפתע חוסר אונים וסוגרים תיקים בעילות כמו ''המבצע לא ידוע'' או ''אין עניין לציבור''. שם בזזו חנויות של יהודים וניפצו חלונות ראווה, וכאן עושים מתנחלים מעשים דומים, יורים על דודי מים, שוברים חלונות של בתי מגורים, שורפים מכוניות, מכים פלסטינים ולעיתים יורים בהם פוצעים והורגים, אבל התמחותם העיקרית היא בעקירת עצי זית של חקלאים פלסטינים.

במוסד יד ושם התקיים טקס אזכרה ועצרת לציון 75 שנים לפוגרום ליל הבדולח. מי היו בדוברים? יו''ר הכנסת יולי אדלשטיין, מתנחל השותף לפשעי הכיבוש; פרופ' דינה פורת, היסטוריונית ראשית של יד ושם, שבודקת בפינצטה היכן בעולם התרחש לשיטתה אירוע אנטישמי, זניח ככל שיהיה, אבל לא נותנת משקל ראוי ללקחים האוניברסליים שיש להסיק מהשואה, כמו גיוס יד ושם נגד הגזענות הגואה ופורחת בישראל (או אז המתנחל יולי אדלשטיין לא היה מוזמן לדבר בעצרת זיכרון לקורבנות הגזענות). לאור זאת אין להתפלא שהיא מתייצבת להגנת ישראל בכל פורום בינלאומי; ראובן מרחב, יו''ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה ששירת את הכיבוש כמנכ''ל משרד החוץ וכאיש המוסד, וגם ממלא תפקיד כלשהו בועידת התביעות, ארגון גג יהודי שקיבל מעמד של יורש לרכוש יהודי ''שלא נמצאו לו יורשים'' וכך קורה, למשל, שרכוש של דודתי, במקום שיחזור למשפחה, או לפחות ינותב לניצולי שואה נזקקים, מועבר לועידת התביעות. הארגון צבר מאות מיליונים המממנים משכורות עתק, משרדי פאר, שכר נדיב לעורכי דין, כספים שאילו היו מועברים לניצולי שואה החיים בעוני מנוון, היה מעלה אלפי ניצולים מעל קו העוני.

כמעט מדי לילה מתרחש איזה מיני ליל בדולח של מתנחלים נגד פלסטינים בשטחים הכבושים. למוסד יד ושם אין מה לומר בנושא. שום הודעה רשמית, שום גינוי, ראשי המוסד שותקים. לא פלא שיש מי שרואה בראשי יד ושם ספסרי שואה בשירות מדיניות הכיבוש והאפרטהייד.

אז מה, הכל אותו דבר? רבין, ליל הבדולח, האפרטהייד?
כן ולא. כל הגזענים יונקים מאותו שורש מורעל ולכן יש דפוסי פעולה והתנהגות דומים בין הגזען הגרמני והגזען היהודי ישראלי. כפי שיש הרבה מהמשותף בין הדמוקרט הגרמני לעמיתו היהודי. בצד הדמיון קיימים כמובן השוני וההבדלים הבאים לידי ביטוי במציאות הייחודית של כל מדינה ומדינה. כיליד ברלין שגורש מגרמניה בגלל הגזענות, אך טבעי שבד.נ.א. שלי נצרב המאבק בגזענות במולדתי הקודמת ובמדינה אליה הגרתי. העניין הציבורי לרגל 75 שנים לפוגרום ליל הבדולח מוביל באופן טבעי לבחינת קווי ההשקה במדינת הקורבנות שלא הפיקה לקחים. ואכן, קווי ההשקה מפחידים אותי ואינני חייב לחכות עד שהקואליציה הפשיסטית הישראלית, שכיום היא שותפה בשלטון, תשתלט עליו כליל ותקים את הגרסה ''היהודית והדמוקרטית'' של ברגן בלזן בנגב.

ולבסוף הערה אישית: אני אחד המעטים שנותרו בחיים שהיו בברלין בעת הפוגרום ובישראל שעה שנרצח רבין. נובמבר השחור אני מכנה את החודש הזה. אבל לי אין סיכוי להיות אחד הדוברים בעצרות זיכרון כאלה כי ליבי ופי שווים ואת אשר אני כותב כאן אומר גם בעצרת. יש ביד ושם הרבה פרופסורים ומעט פתיחות לדעות החורגות מהקונסנסוס.

---

רצח ערפאת

לאחר שהנשיא ערפאת נפטר בבית החולים הצבאי בצרפת, הודיעו הרופאים כי אינם יכולים לאתר את סיבות מותו. חברי ד''ר אמנון קפליוק ז''ל, מטובי העיתונאים המזרחנים שהיו בישראל, אמר לי לאחר מותו של ערפאת כי בהתבסס על ראיונות שערך אין לו ספק שידה של ישראל בדבר. כך גם כתב בספרו האחרון שהופיע בצרפת. עתה קיבלה הנחת העבודה של קפליוק אישור מדעי. מכון מדעי מכובד בשווייץ שבדק דגימות מגופו של ערפאת שהוצאו מקברו ברמאללה, פירסם את ממצאיו לפיהם נמצאו בגופו של ערפאת כמות קטלנית של פולוניום. פולוניום הוא חומר רדיו אקטיבי רעיל ביותר, שכמות קטנה ממנו דיה לקטול חיי אדם. פולוניום לא נמצא בידיים פרטיות אלא בידי ממשלות. המדענים קבעו כי ערפאת הורעל בפולוניום וזה מה שגרם למותו. עכשיו צריך לעשות חשבון פשוט של 1+1. שרון הוא ראש ממשלת ישראל שמתעב את ערפאת תעוב עמוק. שרון, איש צבא בעברו, אחראי למותם של אלפי בני אדם. ישראל צברה ניסיון רב בהוצאות להורג ללא משפט של פעילים פוליטיים, כולל ראשי מדינות. בצבא הישראלי יש יחידות מוות שתפקידן להרוג-לחסל-לרצוח מנהיגים לפי רשימה שמית בשיטות קלסיות של עולם תחתון. עכשיו התמונה ברורה. שרון החליט להוסיף למזונו של ערפאת פולוניום, מומחי המוות מהשב''כ או המוסד הוציאו לפועל, ייתכן באמצעות משת''פ פלסטיני שהושתל בצוות המצומצם של ערפאת. האם רצה שרון לשדר מסר ליגאל עמיר כי יש דרכים יותר אלגנטיות לרצוח ראשי מדינה בלי להשאיר עקבות במקום ירי באקדח בגבו של הקורבן לעיני עם ועולם?

ראש הממשלה ושריו צריכים להיות מודעים לכך שאם מותר להם להתנקש בשרים וראשי מדינות, גם הם הופכים יעדים להתנקשות.

---

שופטים מושחתים

בהערה קצרה בפייסבוק כתבתי בעקבות זיכויו של ליברמן כי שופטים מושחתים זיכו פוליטיקאי מושחת. קורא אחד שאל אותי במה שחיתותם? האם קיבלו שוחד? האם ליברמן הציע להם בפגישה חשאית שלמונים? אין ספק שליברמן, מיליונר בקנה מידה בינלאומי שכספיו פזורים בחברות קש למיניהן הרשומות במקלטי מס בעולם, יכול לשלשל לכל אחד משלושת השופטים מיליון שקל או דולר ועדיין יישארו די והותר לו, לילדיו ונכדיו. אין לי כל אינדיקציה שנתן שוחד ונראה שגם לא היה צורך לעשות זאת. הזיכוי הוא במידה רבה עניין של שרירות משפטית. על פי העובדות שעמדו לעיני השופטים אפשר היה להרשיע וגם לזכות. השופטים יכולים לומר כי פלוני מטעם התביעה עשה רושם לא אמין והזיכוי בדרך ואילו קביעה הפוכה המטילה ספק במהימנות עדי הנאשם תוביל להרשעה.

שחיתותם באה לידי ביטוי בקבלת המציאות הקיימת של אפליה, כיבוש וכל הנובע מכך, כמצב טבעי שלא מכתים את אופייה הדמוקרטי של המדינה. השופט יצחק שמעוני, אחד מהשלושה, התייצב מאחורי מגמת הטרנספר בשייח ג'ראח ופסק על זריקתה לרחוב של משפחה פלסטינית בת תשע נפשות ומסירת דירתה למתנחלים, או השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, נשיאת בית המשפט, זיכתה מתנחל שירה לעבר רועה פלסטיני ולאחר מכן חבט בו עד זוב דם. היא אימצה את המציאות הקלוקלת לפיה המתנחל הכובש והפולש לקרקע לא לו, הוא הבעלים החוקיים והרועה בן המקום הקיים מאות בשנים הוא פולש. כל זאת נחשב בעיניה כשפיטה דמוקרטית. זו השחיתות. מי שסבור כי מערכת משפט שאלה פסיקותיה מהשלום לעליון, תביא לנו רווח והצלה חי בסרט. מערכת המשפט היא חלק מהשלטון. יש מעט צדיקים כמו שופט בית המשפט המחוזי דב איתן ז''ל שחתם על עצומת תנועת יש גבול נגד המלחמה בלבנון ואולץ להתפטר. מאוחר יותר התפטר מתפקידו כשופט צבאי כמחאה על החנינה שהעניק הרמטכ''ל רפאל איתן לחיילים שרצחו ערבים. איפה ישנם עוד שופטים כאלה?

---

אזהרה בטרם אסון

הממשלה החליטה לפנות כפר בדואי בנגב על מאות תושביו ולהקים במקומו ישוב שיאוכלס ביהודים דתיים.
זו כנראה המנה הראשונה במסגרת תכנית פראוור לנשל עשרות אלפי בדואים מאדמתם וריכוזם בגטאות דמויי סוואטו מוכות אבטלה ועוני. יש להחזיר לבדואים את האדמה שהממשלה גזלה מהם ולאפשר להם הקמת כפרים חקלאיים עם כל השירותים כפי שמאפשרים זאת לקיבוצים, מושבים וחוות בודדים בנגב. יש לשים קץ למדיניות הגזל והאפליה. הממשלה משחקת באש. היא דוחפת את הבדואים אזרחי ישראל לדרך ללא מוצא שתוליד אינתיפאדה.

---