|
האם, הילדים ובית המשפט העליון | |||||
ע. צופיה (שבת, 02/05/2009 שעה 20:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מענק במקום הורדת מס | |||
|
|||
בארה''ב מקבלים ההורים מענק הדרגתי עבור הוצאות שמרטף, שמוקטן ככל שהכנסת ההורים גבוהה יותר, ובסופו של דבר נעלם לחלוטין. | |||
_new_ |
האם בית המשפט מטומטם? | |||
|
|||
לק''י ברור לחלוטין לכל מי שמתמצא קצת שההטבה שנתן בית המפשט היא לחזקים בלבד. ואילו המשפחות החלשות לא תקבלנה כלום. אבל האם באמת בית המשפט מטומטם? לדעתי לא ולא. השופטים מבינים היטב שהם מסייעים לעשירון העליון. וזו בדיוק היתה כונתם - לחזר את העשירון העליון. כדרכם של גזלנים הם כיסו את הגזל בכל מיני מילים גובוהות - אבל כונתם היתה לגזול את כספם של העניים ולהעביר אותו לעשירים ובכל הצליחו. מעבר לזה - מכשיר השמיעה שלי וההוצאות עליו אינו מוכר לצרכי מס למרות שבלעדיו לא הייתי יכול לעבוד כלל ובמקום לשלם מיסים ולממן את משכורתם של שופטים מיותרים חסרי תועלת הייתי נופל לנטל על אוצר המדינה. אליצור | |||
_new_ |
האם בית המשפט מטומטם? | |||
|
|||
לק''י הקשר בין מעשר כספים לבין מס הכנסה. כאן http://www.inn.co.il/News/News.aspx/188649 נאמר שרבנשטיין הסתמך על הלכות מעשר כספים והשוה אותן למס הכנסה. לדעתי אין טעם להשואה הזו אלא אם כן נעשתה לצורך אילוסטרציה בעלמא. אליצור | |||
_new_ |
בעניין מכשירי שמיעה | |||
|
|||
קופות החולים מכסות חלק מעלות הרכשיה של מכשירי שמיעה. | |||
_new_ |
האם בית המשפט מטומטם? | |||
|
|||
יתכן שאם ענין מכשיר השמיעה שלך היה מקור לניכוי מס, יתכן שלא היית מקבל אפילו שקל בודד. אך ,כפי שסיון העיר, המדינה תומכת בכך דרך חוק הבריאות הממלכתי וקופות החולים. וזו הדרך הנכונה. לכן, עקרונית הדרך הנכונה לעידוד הוריםלילדים קטנים לצאת לעבודה היא דרך תמיכה במעונות יום וגנים ולא דרך זיכוי במס. | |||
_new_ |
עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק | |||
|
|||
1. כמעט כל הוצאה מוכרת שקיימת ומקובלת על פקידי מס ההכנסה היא כזאת שמעדיפה חלקים מציבור משלמי המס על חשבון חלקים אחרים. כל פטור ממס או הכרה בהוצאות לצורך מס יוצר עומס על השאר ולכן סובל מאותה הבעיה שהגדרת 'מי יממן'. 2. החישובים המספריים לא משנים דבר במיוחד לא ביחס לבעלי ההכנסות הנמוכות שלא משלמים מס. ----- באופן עקרוני כל עניין ההכרה בהוצאות לצורך יצירת הכנסה הוא רעיון נכון. מצד שני אפשר לתאר כל הכרה כזאת כמקפחת אחרים ולכן עניין 'מי יממן' הוא ביקורת עקרונית על הכרה בהוצאות לצורך מס ולאו דוקא על מעורבותו של בית המשפט. גם אינני רואה שום סיבה לטעון שאין לבית המשפט תפקיד בסיפור כי תפקידו הוא לפרש את החוק כאשר ישנם חילוקי דעות. | |||
_new_ |
עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק | |||
|
|||
1.אין זה נכון שההחלטה אילו הוצאות מוכרות לצרכי מס ואלו לא היא החלטה שרירותית או חברתית. כל הוצאה ישירה והכרחית מוכרת.( קניית סחורה, הובלה, אחסנה, הוצאות מכירה וכו'). ישנן הוצאות שמוכרות בחלקן (רכב,למשל)וההחלטה על שיעור ''ההכרה'' היא במידה מסוימת שרירותית. ההוצאה על ''שמירת'' ילדים קטנים בכדי שההורה יצא לעבודה אינה הוצאה הכרחית. עובדה שהורים בהמוניהם יצאו לעבודה שנים רבות מבלי שההוצאה תוכר. החשיבות של ''ההכרה'' היא בעידוד ההורה לצאת לעבודה ולא ''אם בכלל''. 2. החישובים המספריים באו להוכיח עד כמה בית המשפט ''פיספס'' בהחלטתו. 3. ההחלטה על הכרה בהוצאות מבלי להכנס לעובי הקורה בנוסח ''מי ימממן'' היא פתרון חלקי ולכך אינו מעניינו של בית המשפט. כמו החלטות ודיונים דומים בעבר בנושא הקמת מקלטים בשדרות או דיון בהחזרת שבויים. הכל , לטעמי, רק ענין של יחסי ציבור ו''הפגנת כח'' בין הרשויות. ענין מעשי אין פה. | |||
_new_ |
עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק | |||
|
|||
אם כל סעיפי ההוצאות המוכרים היו סעיפי הוצאה ישירה לא הייתי כותב את שכתבתי. מאחר שכך הרי שיש מקום לתביעות מהסוג שהגישה עו''ד פרי. חוץ מכל זה אתה ודאי יודע שחלק ניכר מזמנם של רואי החשבון מוקדש לביקורים במשרדי מס הכנסה ''לסידורים''. הזכות הזאת למעשה לא קיימת למי שלא עצמאי. | |||
_new_ |
עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק | |||
|
|||
בכל משרד מס הכנסה ישנו פקיד שמטפל בתביעות להחזרי מס של שכירים. הכל ענין של רצון וידע. ההחלטה להוסיף או לגרוע ''סעיפי הוצאות'' היא החלטה פוליטית-חברתית ואינה מעניינו של בית המשפט. עניינו של בית המשפט הוא להתערב כאשר סעיף מסוים(שכבר קיים) אינו עושה צדק עם כולם. | |||
_new_ |
עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק | |||
|
|||
ידוע לי ששכיר יכול להגיש בקשות להחזרי מס. רק לא מזמן הייתי במשרדי מס הכנסה להגיש בקשה לתיאומי מס בקשר לאישתי. זה עובד יפה כאשר השכיר מקבל את הפסיקות והפרשנויות של מס ההכנסה. במסגרת הזאת השרות בכלל לא רע. אבל כאשר השכיר חולק על הקביעות של מס ההכנסה - הפרשנות שלו אחרת חסר לו הליווי הצמוד של רוא''ח או עו''ד. אבל כאשר רואה חשבון מטפל בנושאים כאלה עבור בעלי עסקים יש בזה לפעמים מאפיינים של ''הוספת סעיפי הוצאות''. לדעתי מה שהחליטו השופטים היה במסגרת של פרשנות על מה שכתוב בחוקים ובתקנות. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
השאלה איננה כלל האם הפסיקה צודקת מבחינה סוציאלית או אינה צודקת.בית המשפט לא התערב כלל בענינים שאינם שלו אלא להיפך. בית המשפט במקרה זה כמו ברוב המקרים מפרש את החוק. הפרשנות יכולה למצוא חן בעיני המדינה ובעיני אזרחים מסוימים או לא למצוא חן אבל הפתרון אינו בכך שתגיד שבימ''ש התערב בענינים לא לו. אם המדינה חושבת שמשמעות החוק מפריעה לה פתוחה בפניה הדרך לשנות את החוק ולכך בדיוק כיוון ביהמ''ש כשאמר שהמחוקק יכול להתערב. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אני עדיין חושב שבמקרה הזה ,כמו במקרים אחרים שונים לחלוטין,בית המשפט התערב בנושא שאינו יכול לקבל החלטה מלאה העושה צדק עם כל הנוגעים בדבר משום שבית המשפט אינו שולט בתקציב, למשל, ולכן פסיקתו אינה עומדת במבחן המציאות. גם פסק הדין, שבו השופט באמת עשה עבודה יסודית, אינו עושה צדק עם מי שצריך אותו אלא עם מי שאינו זקוק לו. אם כל המסע המשפטי הזה היה רק בכדי שהמדינה תחוקק חוק הרי עתיד להסתבר שזה לא היה כדאי,כי החוק שהמדינה תחוקק יתאים לטיעוניה בפני בית המשפט העליון ולא לפסיקה שנתקבלה. הענין הוא ענין חברתי שמקומו במגרש נפוליטי. זה שבית המשפט מחפש יחסי ציבור זו מכה קשה מאוד למדינה. | |||
_new_ |
נשארו העובדות נטו . | |||
|
|||
ילדים זקוקים למבוגרים באופן שוטף .הורה שרוצה לעבוד יש לו מעט אופציות . 1 - להשאיר את הילדים ללא מבוגר . 2 - למצוא מבוגר חלופי בשעה שההורה עובד . מבוגר זה יכול לעשות את המלאכה בחינם או בתשלום . 3 - לוותר על יציאה לעבודה . היות ויוצא ההורה לעבודה בזכות מבוגר אחר בתשלום ואלמלא כך היה נאלץ לקחת אופציה 1 או 3 . מאחר ואופציה מספר 1 היא עבירה על החוק הרי ברור שאופציה מספר 2 בלבד מאפשרת יציאה לעבודה . במצב זה תשלום עבור מבוגר חלופי הוא הוצאה לצורך הכנסה ממש כמו תשלום לשומר לילה במחסן . אריה עירן . | |||
_new_ |
נשארו העובדות נטו . | |||
|
|||
אין ויכוח על זה. השאלה מהי הדרך היעילה והנכונה להוציא הורים לעבודה במקום לשמור על ילדיהם. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
המשפט שכתבת שמתחיל ב-אם כל המסע המשפטי, הוא לב הענין. תפקידו של בית משפט איננו להחליט מה טוב למדינה ומה מתאים מבחינה סוציאלית אלא מה תואם את החוק. כל זמן שהדיון הוא בתחום פרשנות החוק זהו תפקידו של בית המשפט. כדאי שתשים לב שכאשר יש לפסיקה משמעות מעבר להחלטה היבשה והיא משליכה על תחומי חיים שונים בית המשפט נוקט באחת משתי דרכים. האחת, כמו במקרה הזה, הוא מפנה את תשומת לב המחוקק לכך שאם התוצאה אינה רצויה בעיניו עליו לשנות את החוק. הדרך השניה היא להודיע לרשות המחוקקת או המבצעת שכנראה פרשנות החוק לא תהיה לרוחם ועליהם לשנות את החוק ואז לתת למדינה מספיק זמן (לעיתים שנים) כדי לשנות את החוק. כך היה עם מי הוא יהודי וכך עם ענינים שונים אחרים. לכן טענתך במשפט זה משקפת אי הבנה בסיסית לגבי תפקידו של בית משפט במדינה מתוקנת.מה שכתבת במשפט הוא בדיוק תפקידו של בית המשפט כשהוא עוסק בעניני זכויות ו/או בענינים מינהלים | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
בית המשפט צריך להתרכז בתחומי המשפט בלבד. ההחלטה להכיר בהוצאות שמירת ילדים כהוצאה לצרכי מס היא החלטה מהפכנית שמשליכה על תחומי חיים רבים שלבית המשפט אין יכולת להשפיע עליהם .לכן זאת לטעמי החלטה ''נכה'' היא משפיעה באופן ישיר על התובעת אך לגבי יתר הציבור התוצאה מעוותת (לפי הדוגמאות בכתבה). בית המשפט מבין זאת ולכן הוא זקוק לרשות המחקקת והמבצעת שיתקנו את החלטתו. ואם יתר הרשויות ימאנו לפעול,האם התוצאה שתתקבל היא לרוחך? | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
השאלה היא לא אם זה לרוחי. הפסיקה היא עפ''י החוק הקיים ומה שחשוב זה שאם הרשות המחוקקת לא תשנה את החוק המשמעות היא שהתוצאה מוצאת חן בעיניה או לפחות לא מפריעה לה. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
וזו בדיוק הנקודה. מה המשמעות האמיתית של הפסיקה ללא התערבות הרשויות האחרות?. המסקנה שלי: משמעות רעה מאוד. מדוע? כיזה לא עניינו של בית במשפט. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אתה כנראה אדם נחמד אבל לא היית בכתה ד' בשעור על הפרדת רשויות. בין שלושת הרשויות אמורים להיות בלמים ואיזונים. המנגנון שאתה כועס עליו הוא אחד המנגנונים האלה. הכנסת מחוקקת - הממשלה מבצעת - זה לא מוצא חן בעיני מישהו והוא פונה לבימ''ש - בימ''ש פוסק עפ''י חוק - הרשות המחוקקת שוקלת ובמידת הצורך מתקנת את החקיקה - הממשלה מבצעת וחוזר חלילה. | |||
_new_ |
אתה לא מבין | |||
|
|||
הפרדת הרשויות נמצאת בשחיקה מתמדת . מה שהיה פעם הפרדה מלאה הוא היום גבול פרוץ . יש העוברים ויש שלא . | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אתה רואה, את זה כבר שכחתי. הטענה שלי יותר מורכבת. אני טוען שבענין המטפלות,למשל, לבית המשפט אין את היכולת לעשות צדק. הוא מוגבל באפשרויותיו מבחינת תחום פעילותו.לשם עשיית צדק הוא זקוק לרשויות האחרות. הוא צריך שהם יחוקקו חוק.האם יש לו שליטה איזה חוק הם יחוקקו? לא. לעומת זאת אם הם לא יחוקקו חוק הרי פסיקתו תגרום יותר עוול מתועלת. על כך נאמר: חכם לא נכנס לתחום שפיקח לא יודע איך לצאת ממנו. והמערכת המשפטית שלנו היא פיקחית אך לא חכמה. | |||
_new_ |
מאמרים נוספים בנושא | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |