|
קריסה היא תופעה טבעית | |||||
אורי מילשטיין (שבת, 20/09/2008 שעה 18:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
הכל סיסמאות | |||
|
|||
אתה , חסיד הגישה המדעית , כדבריך, אינך מבסס אף משפט שכתוב במאמר. הכל, כאילו ידוע,מפורסם ודאי ונכון ואתה רק צריך להגיע למסקנה המתבקשת ובא גאון חדש (-ישן)למדינת ישראל. מה שנקרא: שיכנוע המשוכנעים. | |||
_new_ |
הכל עניין של הערכות אנושיות... | |||
|
|||
הקריסות שהדגמתה, נובעות ממחשבה אנושית מקובלת, שמה שהיה הוא אשר יהיה... כאשר התנהגות לפי הלך מחשבה כזה גורמת לאבסורדים, אין מנוס מקריסה. זה מזכיר לי, בניית בתים מחול שעל שפת הים... | |||
_new_ |
קריסת בתי ההשקעות באמריקה לא קשורים לבנק הפועלים | |||
|
|||
ואפילו לא ל-סופיסטיקה של פרותגורס היווני ולא למדע של אייזיק ניוטון האנגלי. הם בטח לא קשורים לצה''ל ואין האירוע הכלכלי-ביטוחי הזה דומה בכלל למה שקורה לצה''ל, או בצורה כוללת יותר לכל גוף ממלכתי, ציבורי או פרטי בעולם. כמובן שיש ללמוד ולהפיק לקחים, אבל מה עניין מתן אשראי נדיב לכל בלי לבדוק את יכולות ההחזר של הלווים לבין קביעת הדוקטרינה הצבאית של צה''ל? מלבד בכותרת שבה אפשר לטעון שהארגון לא מילא את יעודו, אין שום מכנה משותף. דרך אגב, לצה''ל אין מתחרים כמו לכל בנק השקעות שהוא....... צה''ל הוא צה''ל ואין שני לו. אם בישראל היו 5 צבאות מקבילים אז הממשלה היתה יכולה לתת לצבא אחד, לפי בחירה או לפי מכרז, לנהל מבצע כזה או מלחמה כזאת. אבל מה לעשות שישראל מדינה לא כל כך עשירה ודי דמוקרטית ויש לה רק צבא אחד? אז עכשיו תגיד שזה לא כלכלי? | |||
_new_ |
אורי מילשטיין, זו כתבה חזקה ומלמדת | |||
|
|||
אני בהחלט מקבל את קביעתך החדה וחושב שאצלנו בישראל עוד לא למדו דבר! | |||
_new_ |
מדובר כאן במודל עקבי, אינפורמטיבי וחשוב | |||
|
|||
ראשית, לאלה הטוענים כי החוקר ד''ר מילשטיין גולש לתחומים שונים שאין ביניהם דבר משותף, דומה שהללו לא שמעו מעולם על הבסיס התאורטי לגישה האינטרדיסיפלינארית מערכתית שהישפיעה מאז 1968 על אין ספור מחקרים והוותה מהפכה באופן ההתייחסות למערכות במאה ה-20, והכוונה לגישת ה-general system theory שהוצגה ב-1968 על ידי Ludwig von Bertalanffy - להלן מבוא תמציתי http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_theory לא מדובר כאן במודלים לינאריים וסיבתיים, אלא במערכות, שביחס אליהם מתוארים יחסי גומלין בין רכיבי המערכת. ומערכת היא מבנה פורמאלי שיכול להופיע - אותו מבנה או מערכת עצמה, בתחומים שונים ללא זיקה ביניהם. המערכת שמכיל ד''ר מילשטיין על תחומים שונים היא מעניינת, מסתברת מאד ובעלת עקביות לוגית: קיום לאורך זמן של מערכת, הנתונה להכרח של קריסה, תלוי במערכת חיסונית המבטיחה התמדה מסויימת בקיום. בהמשך אותו מודל ביולוגי שמחיל כאן מילשטיין, מדובר על הכורח בניטרול איומים, הצבת פתרונות מנטרלי איומים לא מוצלחים במובן של הוצאת המערכת מהומוסטאזיס (שווי משקל, איזון), באמצעות חידוד יתר של כוון מסויים תוך התעלמות מקווים או רכיבים חיוניים אחרים - והדבר הזה לכשעצמו מהווה איום, איום פנימי, עקב עליית מורכבות המערכת מעבר ליכולת להכלה או ויסות סביר (אלה תוספות והשלמות מסתברות ומבהירות שלי). נושא ההומוסטאזיס ונושא המורכבות הם בסיסיים בתאוריית המערכות, ולמילשטיין יש כאן תרומה חשובה בהציגו ובשלבו כאן את נושא המערכת החיסונית וניטרול איומים. מילשטיין מציג גם תובנה מעניינת אודות מגבלה מבנית הנפוצה במדעי החברה ומונעת פתרונות יעילים ואפקטיביים, והכוונה לכך שאכן קידום תאוריות שם הוא ''סופיסטי'' וכחני, בלשונו של מילשטיין (ואפלטון), ופילפולי בלשון פרופ' יוסף אגסי (תלמידו של פופר החי בישראל). פופר וכמה מתלמידיו כינו זאת, אוריינטציה זאת במדעי החברה והרוח justificationism כלומר מוצדקנות - הצגת טעונים מפולפלים מסביב למטרה מסומנת. וזאת כתחליף להצגת מערכת מדעית מורכבת ורבת רכיבים בעלי יחסי גומלין ביניהם, בתהליך של מחקר אמפירי. מילשטיין בוחר לדבר כאן במונחים של ''אבני יסוד''. מכל מקום, החקר המדעי מוחלף ביצירת השערה בודדת, או שרשרת לינארית של השערות שרירותיות למדי, המונחתות על המציאות; ובניית ים של פילפול וטעונים להוכיח אותן תוך דחיית והתעלמות ממידע חשוב. ראו בהקשר זה גם סעיף 6.2 בספרי חלוקת קשב (1997), עמוד 226-232 וכן סעיף 1.4 ע''מ 29-33 -אירגון כמערכת תפקודית, ובמקומות נוספים. | |||
_new_ |
לדעתי, הבעייה היא השלב הנוכחי של הקפיטליזם | |||
|
|||
שהוא שלב של שאיפה להעצמת רווחים באמצעות ספקולנטיות של ההון הפיננסי, ויצירת ''מנגנונים פיננסיים משוכללים'' שניתן להראות שכולם אקויוולנטיים למשחק הפירמידה ההפוכה. הבעייה כאן היא הרס גורמי יצור. התהליך הזה מואץ על ידי הגלובליזצייה. התאורייה הליברטריאנית (שדבקתי בה שנים רבות - Von mises מילטון פרידמן ואחרים) אינה מסבירה זאת. המרקסיזם הקלאסי תוך התאמות מסביר זאת. לכן אנו כיום בתקופה של לא פחות מקריסת הנאו ליברליזם והכלכלה והמבנה החברתי הליברלי. כמובן שבנקים מרכזיים מוצאים אז מפלט בגישות קיינסיאניות של הגברת מעורבות. העסק לא יעבוד הפעם. מתחייב כאן שינוי פרדיגמטי. | |||
_new_ |
מיכאל שרון, מספיק עם השטויות... | |||
|
|||
כאן לא צריך להרבות במילים מפוצצות (ולועזיות): ''לכן אנו כיום בתקופה של לא פחות מקריסת הנאו ליברליזם והכלכלה והמבנה החברתי הליברלי'' בסך הכל קרה דבר פשוט, שאם יתוקן נכון, הכל יחזור לשגרה קפיטליסטית... מה שקרה, זה ניפוח מלאכותי של ערכי מניות בבורסות בעולם, (כמובן שהבורסות האמריקאיות הן שהובילו) שנזונו מהרצון להראות ''רווחיות גבוה'' בכל מחיר. ניפוח זה גרם להנפקת ''ניירות ערך'' במחירים שאינם מציאותיים ומבוססים כלכלית, ע''י מיזוגים ורכישות של חברות תוך תשלום למוכרי החברות באותן ניירות ערך ''מנופחים''. הגיאות של הבורסות, יצרה ''הדפסת כסף'' אשר היתה עשויה לגרום לאינפלציה גבוה, אם כסף זה לא היה מתנתב לשוק הנדלן, כפי שקרה. | |||
_new_ |
המבחן האמיתי של המומחים | |||
|
|||
איני מסכים איתך שהמבחן האמיתי של המומחים הוא בזמן משבר, אף על פי שגם מבחן זה חשוב. מבחנם האמיתי של המומחים הוא זיהוי המשבר המתקרב, זיהוי הבעיות שיובילו למשבר ומניעתן. הבעיה עם המבחן האמיתי הזה הוא שרק על הכישלון בו ניתן לשמוע. הקריסה הטוטאלית של חברת ''הסנה'' שהיתה חברה ענקית מאד באותה התקופה, לא נחזתה ע''י אף מומחה, לא מומחי בורסה, לא משרדי רואי חשבון גדולים, ולא אנשי החברה עצמם. רק רואה חשבון פשוט אחד שעיין בדו''חות החברה, טען שהחברה אבודה, בפשיטת רגל. כנראה שהמומחיות לבדה אינה מספיקה, פסיכולוגיה וקיבעון מחשבתי אינם משפיעים פחות. | |||
_new_ |
כמה הערות חשובות | |||
|
|||
תאוריה היא כלי להסברת המציאות וככזאת עליה להגדיר את המושגים העיקריים בהם היא משתמשת. לאחר מכן מבחנה של התאוריה הוא בעצם עימות עם העובדות והנתונים. בעיה העיקרית במאמר היא שאין הגדרה ברורה (ומאירה) של המושגים העיקריים בטענותיך לפני שאתה קובע מסקנות. למשל חסרה ההגדרה של ''קריסה'' שמופיעה כמסקנה בראש המאמר. חסרות גם ההגדרות של ''מומחים'' (של המערכת הפיננסית), מניפולטורים ומהו הקשר שלהם לפרופסורה ועוד. אני גם חושש מאד שאתה קורא לא נכון את המציאות הכלכלית בארה''ב. באופן כללי אציין שלא הצגת נתון כלשהו שתומך בטענותיך או במסקנותיך. ללא הנתונים הרי שלא הצגת אישוש לרלוונטיות של התאוריה כהסבר על המציאות במערכת הפיננסית האמריקאית. בודאי שלא הצגת הוכחה כלשהי לכך. | |||
_new_ |
קריסה בטבע היא דבר טיבעי | |||
|
|||
קריסה במעשי אדם אינה מעשה טיבעי אלא כשלון לא נחוץ וחריג. הטבע האנושי שלא כטבע האנושות יש לו גם תודעה, מודעות, יחכולת חשיבה. הללו כלים להאבקות בקריסה ובשאר דברים חריגים. כשיש קריסה, היתה לפניה חוסר מחשבה ראויה, העדר איכפתיות או להיפך איכפתיות של מעטים לשים ידם על כספי הרבים, כמו במקרה שלנו. הקריסה הזאת לא היתה חייבת לקרות. | |||
_new_ |
מיכאל שרון: הכורח במבצעים נועזים וברוח הרואית - המוסד בתקופת דגן | |||
|
|||
להלן מאמר אודות ראש המוסד מאיר דגן של אלוף בן הוותיק, הזכור לי עוד מתקופת שרותי הצבאי באמ''ן ובדו''צ בכירי מערכת הביטחון הוטעו מכל מיני חוכמולוגים אסטרטגים והוגים שרלטנים, שטענו שתם העידן ההרואי ואין עוד מלחמות במובן הקלאסי. וכך, אנשים בעלי יכולות גבוהות למדו להיות מפעילי ציוד מתוחכם ותו לא. הכשל הזה הומחש בגורגיה ובמלחמת לבנון השנייה. הרואיקה, חוכמה, תחבולות אפקטיביות ויעילות אינן מנוגדות, אלא חד הוא, והדבר מומחש בסיפורים הקדומים אודות אכילס ודומיו. בישראל השתררה גישה כאילו תחבולן המערכת הנוכל הוא האיש החזק, אלא שכאן מדובר בטקטיקות קבועות ולא ביכולת הנבעה. העזה אמיתית היא גבורה וחוכמה. הדבר המוטעה הזה אחראי לכשלים במשק ולפשיעה הכלכלית בישראל. אין ספק כי המוסד בתקופת דגן חזר להיות משהו בנוסח ההרואי, חכם, יותר מכל מקום אחר במדינה, אולי הגניוס היהודי בישראל שדומה שנעלם כאן, פועל עדיין בעולם הצל. מצער כי אדם אחד מקבל את כל הקרדיט, אך בוודאי הוא אחראי לאקלים אירגוני המקדם את המבריקים ואת ההעזה, ואינו מקפד אנשים מבריקים ונועזים אחרים. אין ספק שהמוסד לפני 8 שנים היה מסורבל ברוחו והיה זקוק לריענון. מיכאל שרון | |||
_new_ |
תיקון טעות: ''הסיפורים הקדומים אודות אודיסאוס ודומיו'' | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |