|
להלן מאמר אודות ראש המוסד מאיר דגן של אלוף בן הוותיק, הזכור לי עוד מתקופת שרותי הצבאי באמ''ן ובדו''צ
בכירי מערכת הביטחון הוטעו מכל מיני חוכמולוגים אסטרטגים והוגים שרלטנים, שטענו שתם העידן ההרואי ואין עוד מלחמות במובן הקלאסי. וכך, אנשים בעלי יכולות גבוהות למדו להיות מפעילי ציוד מתוחכם ותו לא. הכשל הזה הומחש בגורגיה ובמלחמת לבנון השנייה. הרואיקה, חוכמה, תחבולות אפקטיביות ויעילות אינן מנוגדות, אלא חד הוא, והדבר מומחש בסיפורים הקדומים אודות אכילס ודומיו. בישראל השתררה גישה כאילו תחבולן המערכת הנוכל הוא האיש החזק, אלא שכאן מדובר בטקטיקות קבועות ולא ביכולת הנבעה.
העזה אמיתית היא גבורה וחוכמה. הדבר המוטעה הזה אחראי לכשלים במשק ולפשיעה הכלכלית בישראל. אין ספק כי המוסד בתקופת דגן חזר להיות משהו בנוסח ההרואי, חכם, יותר מכל מקום אחר במדינה, אולי הגניוס היהודי בישראל שדומה שנעלם כאן, פועל עדיין בעולם הצל. מצער כי אדם אחד מקבל את כל הקרדיט, אך בוודאי הוא אחראי לאקלים אירגוני המקדם את המבריקים ואת ההעזה, ואינו מקפד אנשים מבריקים ונועזים אחרים. אין ספק שהמוסד לפני 8 שנים היה מסורבל ברוחו והיה זקוק לריענון.
מיכאל שרון |
מיכאל שרון: הכורח במבצעים נועזים וברוח הרואית - המוסד בתקופת דגן
