''הרפובליקה הרביעית'' של נתניהו

הרפובליקה הראשונה של צרפת הוקמה מיד לאחר המהפכה הצרפתית והחזיקה מעמד שתים עשרה שנים 1792 - 1804; הרפובליקה השניה החזיקה מעמד ארבע שנים 1848 - 1852; חייה של הרפובליקה השלישית היו הארוכים ביותר, היא שרדה 70 שנה, 1870 - 1940. כיום קיימת בצרפת כבר חמישים שנה הרפובליקה החמישית, שהוקמה על ידי הגנרל דה-גול בשנת 1958, לאחר התמוטטותה של הרפובליקה הרביעית שלא יכלה להתמודד עם המשבר באלג'יריה. גם שם היתה בעיה עם המרד האלג'ירי נגד צרפת, וסרובם של המתיישבים הצרפתים באלג'יריה לחזור לצרפת. משבר דומה לזה הפוקד את ישראל בהווה. זו הסיבה שאנו נדרשים דווקא לרפובליקה הרביעית.

ברפובליקה הרביעית שהוקמה מיד בתום מלחמת העולם השניה (1945) המפלגה הקומוניסטית בפרלמנט הצרפתי היתה הגדולה ביותר. בפרלמנט הצרפתי של אז היו 487 חברים, כ-‏40% מתוכם היו של המפלגה הקומוניסטית. ואף על פי כן, המפלגה הקומוניסטית לא שותפה בשום ממשלה ברפובליקה הרביעית. יען כי כל המפלגות והסיעות האחרות פחדו ממנה, ועל אף הבדלי האידיאולוגיה בין הסיעות, כולן עשו יד אחת נגדה. ולכן אורך חייהן של ממשלות צרפת ברפובליקה הרביעית היה קצר. ממשלות קמו ונפלו כמעט אחת לשנה. רק לשם השוואה בישראל שקיימת 60 שנה היו עד כה 32 ממשלות. כלומר אורך חייה הממוצע של ממשלה ישראלית הוא פחות משנתיים.

הרפובליקה הרביעית של בנימין נתניהו הוקמה למעשה ב-‏1948 על ידי דוד בן-גוריון. ראוי לציין, שבמשך שלושים שנה מפלגתו של בן-גוריון בארץ ישראל בנתה והכינה מוסדות לאומיים, כהכנה לקראת העצמאות. רק על צורת המשטר הפוליטי בן-גוריון וחבריו לא חשבו. אחרי ככלות הכל, מנהיגינו ידעו שבריטניה קבלה מנדט על ארץ ישראל מטעם חבר הלאומים, כדי להכין את הארץ ויושביה לעצמאות. אבל האמת היא שמפא''י סמכה על כוחה הפרלמנטרי הגדול, ובנתה את המוסדות החברתיים ואלה של המדינה שבדרך, על פי המודל הרוסי. היה זה אמנם מנחם בגין שהצהיר פעם: ''אלהים לשלטון בחרתנו''. אבל בן-גוריון ומפלגתו התנהגו כמפלגת האלהים מבלי להצהיר על כך.

רק פעם אחת התמרדו כל סיעות הכנסת נגד מפא''י, וכולן כאחת הצביעו נגדה, בנושא בחירתו של יו''ר הכנסת. לאחר פטירתו של יוסף שפרינצק, שהיה יו''ר הכנסת הראשון, בקשה מפא''י לבחור יו''ר כנסת חדש מטעמה את ח''כ ברל לוקר. דמות פוליטית חיוורת.
את התרגיל להקמת ''קואליצית ניר'' יזם ח''כ יוחנן באדר מטעם חרות. הוא רצה לשבור את השליטה הבלתי מעורערת של מפא''י בכנסת. אבל הוא גם הבין שאם הוא יציע מועמד מטעם חרות כיו''ר הראשון והאחרון שנבחר לתפקיד זה שלא מטעם מפלגת השלטון, אין סכוי שהוא יקבל תמיכה רחבה. וכך הוא הציע את ח''כ נחום ניר ממפלגה-אחות של מפא''י, הלא היא מפלגת אחדות העבודה (יצחק בן-אהרן, יגאל אלון, משה כרמל ועוד) שהיתה חברה בקואליציה. והם הציעו יחד את מועמדותו של ח''כ נחום ניר לתפקיד יו''ר הכנסת מטעם אחדות העבודה. כל סיעות הכנסת עשו יד אחת נגד המפלגה הגדולה ובחרו את נחום ניר כיו''ר הכנסת. התרגיל הפרלמנטרי הצליח והוא אכן נבחר לתפקיד יו''ר הכנסת.

כך קרה לנו גם בבחירות האחרונות. בתום מנין הקולות התברר כי מפלגת קדימה היא המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. אמנם הפער בינה לבין המפלגה השניה בגודלה הוא מזערי - רוב של ח''כ אחד. אבל בכל זאת קדימה היא המפלגה בעלת הרוב הגדול בכנסת. בנימין נתניהו הצליח לארגן מאחוריו תמיכה פרלמנטרית של למעלה ממחצית חברי הכנסת. בכך חסם את האפשרות מהמפלגה הגדולה להקים ממשלה. לממשלת נתניהו יש תמיכה רחבה בכנסת, והיא יכולה לעשות כל דבר שהיא רוצה. למעט הטפול בנושא המדיני המרכזי: ההפרדות מהפלסטינים, שבנושא זה ידיה כבולות. על אף התמיכה הרחבה בכנסת, ממשלת נתניהו משותקת מבחינה מדינית. אמנם להגשמת מדיניות ''שתי מדינות לשני עמים'' יהיה לו רוב בגלל תמיכת האופוזיציה. אבל אז חברות הקואליציה שלו ינטשו אותו, והוא יאלץ להתפטר. אבל צריך לעשות צדק עם ממשלות הרפובליקה הרביעית של צרפת. איש מראשי הממשלה הצרפתים לא הגיע לשלטון על מצע אחד, ולאחר בחירתו הוא בקש לבצע מדיניות הפוכה ממצעו. זהו חטאו הגדול של נתניהו.

אם ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בכל זאת לעשות צעד חיובי גדול שיוציא את ישראל מן הבוץ הפוליטי של הרפובליקה הרביעית, עליו ליזום ''קואליצית ניר'' חדשה שהנושא שלה יהיה שינוי שיטת המשטר בישראל. למטרה זו הוא יקבל את תמיכת כל המפלגות הגדולות. זה מה שעשה הגנרל דה-גול כאשר יסד את הרפובליקה החמישית, המבוססת על משטר נשיאותי, במקום משטר פרלמנטרי. מן הדין להזכיר כי לאחר פטירתו של הנשיא הראשון, פרופ' חיים ווייצמן, תפקיד הנשיא הוצע אז לראש הממשלה דוד בן-גוריון. הוא השיב אז להצעה, כי באם הכנסת תסכים לשנות את המשטר הפרלמנטרי שלנו למשטר נשיאותי הוא יהיה מוכן לשקול זאת בחיוב.

---