פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האם, הילדים ובית המשפט העליון
ע. צופיה (שבת, 02/05/2009 שעה 20:00)


האם, הילדים ובית המשפט העליון

ע. צופיה



עורכת-דין ורד פרי, עורכת-דין עצמאית ואם ל-‏2 ילדים, דרשה מרשויות המס שיכירו בהוצאותיה על שהיית ילדיה בגן-ילדים והשגחת מטפלת בבית עליהם, כהוצאה מוכרת לצרכי מס. נימוקה היה כי רק בגלל שהיית ילדיה בגן הילדים והשגחת שמרטף, עליהם, בבית היא יכולה לצאת לעבודה ולכן תשלומיה לגורמים הנ''ל הם הבסיס ליכולתה לעבוד ולכן עליהם להיות מוכרים כהוצאה לניכוי מהכנסותיה.

רשויות המס דחו מכל וכל את דרישתה זו. בעקבות זאת הגישה, עו''ד פרי, תביעה לבית המשפט, כנגד רשויות המס, להכיר בצדקת דרישתה ולנכות הוצאות אלו מהכנסתה (וכתוצאה מכך להקטין את סכום המס שעליה לשלם).

בית המשפט בהרכב יחיד של השופט אלטוביה הכיר בעיקר טענותיה של התובעת ופסק שהוצאותיה על השגחת ילדיה היא הוצאה מוכרת לניכוי מס. השופט עשה עבודה יסודית מאוד והפריד בין השגחה ל''העשרה'' ובין שהות בגן ילדים לבין שמרטף או מטפלת בבית. הוא לא התיר לנכות ממס הוצאות על ''העשרה'' (לימודים, חוגים וכו') לעומת זאת התיר ניכוי מלא על תשלום למטפלת ולשמרטף וניכוי חלקי (חצי עד שני שליש) על שהות בגן ילדים. כמו-כן התנה את מתן הניכוי בתנאי ששני ההורים עובדים או לחילופין במקרה של הורה בודד, בכך שהוא עובד. ההוצאה תתחלק שווה בשווה בין 2 ההורים ללא יחס לשיעור הכנסתם בהכנסה הכוללת.
רשויות המס ערערו בפני בית המשפט העליון והשבוע, בית משפט זה בהרכב של 5 שופטים, דחה את הערעור והשאיר את החלטת השופט, במלואה, על כנה.

לפי השקפת עולמי, בית המשפט שוב דן ופסק בתחום שאינו בתחום המשפטי המובהק ולטעמי אין לו את הכלים לעשות משפט צדק.
נימוקי הם:
א. גביית, או אי-גביית, מס מהאזרח הוא מרכיב בסיסי ויסודי בתקציב המדינה. טיבו של תקציב שהוא מאוזן. אם תקטין סעיף מסוים בצד ההכנסות תצטרך במקביל להגדיל סעיף אחר בצד זה. במילים אחרות מישהו ישלם עבור כך שנתת הנחה לאמהות העובדות. מי ישלם? בית המשפט לא קבע, הוא השאיר זאת למדינה.

האם אותו גוף או אותם אנשים שיצטרכו פתאום לשאת בתשלום נוסף שהוטל עליהם מבלי שנשאלו על כך יוכלו לפנות לבית המשפט ולטעון שנגרם להם נזק מבלי שנשאלו לדעתם או הסכמתם?
כמובן שלא. וזו דוגמא מובהקת לאי-צדק שבית המשפט גורם בגלל שהוא חורג מהמגבלה החוקית שבו הוא צריך לפעול.
אפשרות אחרת היא קיצוץ בצד ההוצאות. למי יפנה אז אותו גורם שהקצאתו מכספי התקציב קוצצה?
שוב, עוול לגורם עלום שנעשה על ידי בית המשפט מבלי שאותו גורם, דעתו תישמע ותישקל על ידי בית המשפט.

ב. הבה נבחן פסיקה זו מההיבט הכספי.
  1. כלכלנית צעירה ומוכשרת העובדת כיועצת השקעות בשוק ההון ונשואה לרואה חשבון שהוא שכיר בכיר או שותף זוטר במשרד רואי חשבון. לזוג 2 ילדים קטנים, הכנסתם המשותפת (ברוטו) כ-‏45,000 ש''ח לחודש, הוצאותיהם על ילדיהם הקטנים כ-‏6,000 ש''ח לחודש כאשר מזה מוכר כהוצאה, נניח, 4,000 ש''ח לחודש. בשיעורי המס השולי הגבוה הם יגדילו את הכנסתם המשותפת בערך בסך 1,500 ש''ח לחודש.
  2. זוג הורים צעירים העובדים, נניח, במפעל מזון בצפון הארץ, כולל משמרות ושעות נוספות יגיעו להכנסה משותפת (ברוטו) של 14,000 ש''ח לחודש. לזוג 2 ילדים והוצאותיהם על השגחה וגן ילדים מגיעים לסך 3,000 ש''ח לחודש. החלק המוכר כהוצאה סך 2,000 ש''ח בשיעורי המס שהם משלמים, אני מניח שיגדילו את הכנסתם המשותפת בסך 350 ש''ח.
  3. אם חד-הורית היוצאת לעבודה ומרוויחה כ-‏5,000 ש''ח הוצאותיה על שהיית בנה בגן ילדים כ- 1,500 ש''ח. היא אינה מגיעה לסף המס ולכן לא תוכל לקטין את הוצאותיה. הרווח שלה-‏0.
המסקנה: מי שלא באמת זקוק להטבה מקבל הכי הרבה, מי שהכי זקוק לה, לא מקבל כלל.
מדוע זה כך?
כי לא מומחה פיננסי או עובד סוציאלי טיפלו בעניין אלא אדם שאינו קרוב לכך, המוגבל ביכולת החלטותיו (אינו יכול, למשל, לכפות על המדינה לקבוע מי ישלם תמורת ההטבה) .
כולנו שמענו את מצהלות השמחה של ארגוני הנשים ואת הטפיחה העצמית על השכם של המערכת המשפטית, אך האם יש הצדקה לכך?
לטעמי זו עוד אחת מההחלטות רוויות יחסי ציבור אך חסרות תוכן ממשי.

הגבולות של מדינת רווחה הם עניין פוליטי וצריכים להיקבע על ידי אזרחיה בבחירות למוסדות המחוקקים הנערכים כל מספר שנים.
למדינת ישראל בעיות קיומיות חשובות יותר מבעיות החברה והרווחה ולכן עניינים אלו נדחקים לשולי סדר היום הציבורי.

אין ספק ותבורך על כך עו''ד פרי, על שהעלתה לסדר היום הציבורי את עניין יציאת אמהות צעירות לעבודה על רקע עלות גידול הילדים בגילים צעירים ביותר. יתכן מאוד שאלמלא פנתה לבית המשפט לא היה העניין עולה לסדר היום, אך מנגד הצגתי שבית המשפט אינו פותר את הבעיה, נהפוך הוא, יתכן שבפסיקתו הוא קובר אותה (הטבה למי שאינו זקוק לה ואי-הטבה למי שזקוק לה ביותר).

יציאת אמהות צעירות לעבודה היא צורך קיומי-כלכלי למדינה והדרך לעודד זאת היא בסבסוד מעונות יום וגני-ילדים. צריך שר אוצר שיבין את חשיבות העניין ויפעל בהתאם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מענק במקום הורדת מס
סתם אחד (שבת, 02/05/2009 שעה 22:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בארה''ב מקבלים ההורים מענק הדרגתי עבור הוצאות שמרטף, שמוקטן ככל שהכנסת ההורים גבוהה יותר, ובסופו של דבר נעלם לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



האם בית המשפט מטומטם?
סתם אחד (שבת, 02/05/2009 שעה 22:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
ברור לחלוטין לכל מי שמתמצא קצת שההטבה שנתן בית המפשט היא לחזקים בלבד. ואילו המשפחות החלשות לא תקבלנה כלום.
אבל האם באמת בית המשפט מטומטם?
לדעתי לא ולא.
השופטים מבינים היטב שהם מסייעים לעשירון העליון. וזו בדיוק היתה כונתם - לחזר את העשירון העליון. כדרכם של גזלנים הם כיסו את הגזל בכל מיני מילים גובוהות - אבל כונתם היתה לגזול את כספם של העניים ולהעביר אותו לעשירים ובכל הצליחו.
מעבר לזה - מכשיר השמיעה שלי וההוצאות עליו אינו מוכר לצרכי מס למרות שבלעדיו לא הייתי יכול לעבוד כלל ובמקום לשלם מיסים ולממן את משכורתם של שופטים מיותרים חסרי תועלת הייתי נופל לנטל על אוצר המדינה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



האם בית המשפט מטומטם?
סתם אחד (שבת, 02/05/2009 שעה 23:07)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הקשר בין מעשר כספים לבין מס הכנסה.
כאן http://www.inn.co.il/News/News.aspx/188649
נאמר שרבנשטיין הסתמך על הלכות מעשר כספים והשוה אותן למס הכנסה.
לדעתי אין טעם להשואה הזו אלא אם כן נעשתה לצורך אילוסטרציה בעלמא.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



בעניין מכשירי שמיעה
דוד סיון (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 6:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קופות החולים מכסות חלק מעלות הרכשיה של מכשירי שמיעה.
_new_ הוספת תגובה



האם בית המשפט מטומטם?
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 7:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן שאם ענין מכשיר השמיעה שלך היה מקור לניכוי מס, יתכן שלא היית מקבל אפילו שקל בודד.
אך ,כפי שסיון העיר, המדינה תומכת בכך דרך חוק הבריאות הממלכתי וקופות החולים. וזו הדרך הנכונה.
לכן, עקרונית הדרך הנכונה לעידוד הוריםלילדים קטנים לצאת לעבודה היא דרך תמיכה במעונות יום וגנים ולא דרך זיכוי במס.
_new_ הוספת תגובה



עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק
דוד סיון (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 6:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. כמעט כל הוצאה מוכרת שקיימת ומקובלת על פקידי מס
ההכנסה היא כזאת שמעדיפה חלקים מציבור משלמי המס על חשבון חלקים אחרים. כל פטור ממס או הכרה בהוצאות לצורך מס יוצר עומס על השאר ולכן סובל מאותה הבעיה שהגדרת 'מי יממן'.

2. החישובים המספריים לא משנים דבר במיוחד לא ביחס לבעלי ההכנסות הנמוכות שלא משלמים מס.

-----

באופן עקרוני כל עניין ההכרה בהוצאות לצורך יצירת הכנסה הוא רעיון נכון. מצד שני אפשר לתאר כל הכרה כזאת כמקפחת אחרים ולכן עניין 'מי יממן' הוא ביקורת עקרונית על הכרה בהוצאות לצורך מס ולאו דוקא על מעורבותו של בית המשפט. גם אינני רואה שום סיבה לטעון שאין לבית המשפט תפקיד בסיפור כי תפקידו הוא לפרש את החוק כאשר ישנם חילוקי דעות.
_new_ הוספת תגובה



עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 7:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1.אין זה נכון שההחלטה אילו הוצאות מוכרות לצרכי מס ואלו לא היא החלטה שרירותית או חברתית.
כל הוצאה ישירה והכרחית מוכרת.( קניית סחורה, הובלה, אחסנה, הוצאות מכירה וכו'). ישנן הוצאות שמוכרות בחלקן (רכב,למשל)וההחלטה על שיעור ''ההכרה'' היא במידה מסוימת שרירותית.
ההוצאה על ''שמירת'' ילדים קטנים בכדי שההורה יצא לעבודה אינה הוצאה הכרחית. עובדה שהורים בהמוניהם יצאו לעבודה שנים רבות מבלי שההוצאה תוכר.
החשיבות של ''ההכרה'' היא בעידוד ההורה לצאת לעבודה ולא ''אם בכלל''.
2. החישובים המספריים באו להוכיח עד כמה בית המשפט ''פיספס'' בהחלטתו.

3. ההחלטה על הכרה בהוצאות מבלי להכנס לעובי הקורה בנוסח ''מי ימממן'' היא פתרון חלקי ולכך אינו מעניינו של בית המשפט. כמו החלטות ודיונים דומים בעבר בנושא הקמת מקלטים בשדרות או דיון בהחזרת שבויים. הכל , לטעמי, רק ענין של יחסי ציבור ו''הפגנת כח'' בין הרשויות.
ענין מעשי אין פה.
_new_ הוספת תגובה



עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק
דוד סיון (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 8:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כל סעיפי ההוצאות המוכרים היו סעיפי הוצאה ישירה לא הייתי כותב את שכתבתי. מאחר שכך הרי שיש מקום לתביעות מהסוג שהגישה עו''ד פרי.

חוץ מכל זה אתה ודאי יודע שחלק ניכר מזמנם של רואי החשבון מוקדש לביקורים במשרדי מס הכנסה ''לסידורים''. הזכות הזאת למעשה לא קיימת למי שלא עצמאי.
_new_ הוספת תגובה



עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 8:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל משרד מס הכנסה ישנו פקיד שמטפל בתביעות להחזרי מס של שכירים.
הכל ענין של רצון וידע.
ההחלטה להוסיף או לגרוע ''סעיפי הוצאות'' היא החלטה פוליטית-חברתית ואינה מעניינו של בית המשפט.
עניינו של בית המשפט הוא להתערב כאשר סעיף מסוים(שכבר קיים) אינו עושה צדק עם כולם.
_new_ הוספת תגובה



עניין הפטור ממס אינו קשור לצדק
דוד סיון (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 9:23)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידוע לי ששכיר יכול להגיש בקשות להחזרי מס. רק לא מזמן הייתי במשרדי מס הכנסה להגיש בקשה לתיאומי מס בקשר לאישתי. זה עובד יפה כאשר השכיר מקבל את הפסיקות והפרשנויות של מס ההכנסה. במסגרת הזאת השרות בכלל לא רע. אבל כאשר השכיר חולק על הקביעות של מס ההכנסה - הפרשנות שלו אחרת חסר לו הליווי הצמוד של רוא''ח או עו''ד.

אבל כאשר רואה חשבון מטפל בנושאים כאלה עבור בעלי עסקים יש בזה לפעמים מאפיינים של ''הוספת סעיפי הוצאות''.

לדעתי מה שהחליטו השופטים היה במסגרת של פרשנות על מה שכתוב בחוקים ובתקנות.
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
סתם אחד (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 12:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה איננה כלל האם הפסיקה צודקת מבחינה סוציאלית או אינה צודקת.בית המשפט לא התערב כלל בענינים שאינם שלו אלא להיפך. בית המשפט במקרה זה כמו ברוב המקרים מפרש את החוק. הפרשנות יכולה למצוא חן בעיני המדינה ובעיני אזרחים מסוימים או לא למצוא חן אבל הפתרון אינו בכך שתגיד שבימ''ש התערב בענינים לא לו. אם המדינה חושבת שמשמעות החוק מפריעה לה פתוחה בפניה הדרך לשנות את החוק ולכך בדיוק כיוון ביהמ''ש כשאמר שהמחוקק יכול להתערב.
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 14:49)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני עדיין חושב שבמקרה הזה ,כמו במקרים אחרים שונים לחלוטין,בית המשפט התערב בנושא שאינו יכול לקבל החלטה מלאה העושה צדק עם כל הנוגעים בדבר משום שבית המשפט אינו שולט בתקציב, למשל, ולכן פסיקתו אינה עומדת במבחן המציאות.
גם פסק הדין, שבו השופט באמת עשה עבודה יסודית, אינו עושה צדק עם מי שצריך אותו אלא עם מי שאינו זקוק לו.
אם כל המסע המשפטי הזה היה רק בכדי שהמדינה תחוקק חוק הרי עתיד להסתבר שזה לא היה כדאי,כי החוק שהמדינה תחוקק יתאים לטיעוניה בפני בית המשפט העליון ולא לפסיקה שנתקבלה.
הענין הוא ענין חברתי שמקומו במגרש נפוליטי.
זה שבית המשפט מחפש יחסי ציבור זו מכה קשה מאוד למדינה.
_new_ הוספת תגובה



נשארו העובדות נטו .
סתם אחד (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 17:54)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ילדים זקוקים למבוגרים באופן שוטף .הורה שרוצה לעבוד יש לו מעט אופציות .
1 - להשאיר את הילדים ללא מבוגר .
2 - למצוא מבוגר חלופי בשעה שההורה עובד .
מבוגר זה יכול לעשות את המלאכה בחינם או בתשלום .
3 - לוותר על יציאה לעבודה .

היות ויוצא ההורה לעבודה בזכות מבוגר אחר בתשלום ואלמלא כך היה נאלץ לקחת אופציה 1 או 3 . מאחר ואופציה מספר 1 היא עבירה על החוק הרי ברור שאופציה מספר 2 בלבד מאפשרת יציאה לעבודה .
במצב זה תשלום עבור מבוגר חלופי הוא הוצאה לצורך הכנסה ממש כמו תשלום לשומר לילה במחסן .

אריה עירן .
_new_ הוספת תגובה



נשארו העובדות נטו .
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 19:36)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ויכוח על זה. השאלה מהי הדרך היעילה והנכונה להוציא הורים לעבודה במקום לשמור על ילדיהם.
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
סתם אחד (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 18:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשפט שכתבת שמתחיל ב-אם כל המסע המשפטי, הוא לב הענין. תפקידו של בית משפט איננו להחליט מה טוב למדינה ומה מתאים מבחינה סוציאלית אלא מה תואם את החוק. כל זמן שהדיון הוא בתחום פרשנות החוק זהו תפקידו של בית המשפט. כדאי שתשים לב שכאשר יש לפסיקה משמעות מעבר להחלטה היבשה והיא משליכה על תחומי חיים שונים בית המשפט נוקט באחת משתי דרכים. האחת, כמו במקרה הזה, הוא מפנה את תשומת לב המחוקק לכך שאם התוצאה אינה רצויה בעיניו עליו לשנות את החוק. הדרך השניה היא להודיע לרשות המחוקקת או המבצעת שכנראה פרשנות החוק לא תהיה לרוחם ועליהם לשנות את החוק ואז לתת למדינה מספיק זמן (לעיתים שנים) כדי לשנות את החוק. כך היה עם מי הוא יהודי וכך עם ענינים שונים אחרים. לכן טענתך במשפט זה משקפת אי הבנה בסיסית לגבי תפקידו של בית משפט במדינה מתוקנת.מה שכתבת במשפט הוא בדיוק תפקידו של בית המשפט כשהוא עוסק בעניני זכויות ו/או בענינים מינהלים
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
ע.צופיה (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 19:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בית המשפט צריך להתרכז בתחומי המשפט בלבד.
ההחלטה להכיר בהוצאות שמירת ילדים כהוצאה לצרכי מס היא החלטה מהפכנית שמשליכה על תחומי חיים רבים שלבית המשפט אין יכולת להשפיע עליהם .לכן זאת לטעמי החלטה ''נכה'' היא משפיעה באופן ישיר על התובעת אך לגבי יתר הציבור התוצאה מעוותת (לפי הדוגמאות בכתבה).
בית המשפט מבין זאת ולכן הוא זקוק לרשות המחקקת והמבצעת שיתקנו את החלטתו.
ואם יתר הרשויות ימאנו לפעול,האם התוצאה שתתקבל היא לרוחך?
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
סתם אחד (יום ראשון, 03/05/2009 שעה 23:34)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה היא לא אם זה לרוחי. הפסיקה היא עפ''י החוק הקיים ומה שחשוב זה שאם הרשות המחוקקת לא תשנה את החוק המשמעות היא שהתוצאה מוצאת חן בעיניה או לפחות לא מפריעה לה.
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
ע.צופיה (יום שני, 04/05/2009 שעה 6:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזו בדיוק הנקודה.
מה המשמעות האמיתית של הפסיקה ללא התערבות הרשויות האחרות?.
המסקנה שלי: משמעות רעה מאוד.
מדוע? כיזה לא עניינו של בית במשפט.
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
סתם אחד (יום שני, 04/05/2009 שעה 10:29)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כנראה אדם נחמד אבל לא היית בכתה ד' בשעור על הפרדת רשויות. בין שלושת הרשויות אמורים להיות בלמים ואיזונים. המנגנון שאתה כועס עליו הוא אחד המנגנונים האלה. הכנסת מחוקקת - הממשלה מבצעת - זה לא מוצא חן בעיני מישהו והוא פונה לבימ''ש - בימ''ש פוסק עפ''י חוק - הרשות המחוקקת שוקלת ובמידת הצורך מתקנת את החקיקה - הממשלה מבצעת וחוזר חלילה.
_new_ הוספת תגובה



אתה לא מבין
סתם אחד (יום שני, 04/05/2009 שעה 10:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפרדת הרשויות נמצאת בשחיקה מתמדת . מה שהיה פעם הפרדה מלאה הוא היום גבול פרוץ . יש העוברים ויש שלא .
_new_ הוספת תגובה



צופה אבל לא מבין
ע.צופיה (יום שני, 04/05/2009 שעה 14:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רואה, את זה כבר שכחתי.

הטענה שלי יותר מורכבת. אני טוען שבענין המטפלות,למשל, לבית המשפט אין את היכולת לעשות צדק. הוא מוגבל באפשרויותיו מבחינת תחום פעילותו.לשם עשיית צדק הוא זקוק לרשויות האחרות. הוא צריך שהם יחוקקו חוק.האם יש לו שליטה איזה חוק הם יחוקקו? לא.
לעומת זאת אם הם לא יחוקקו חוק הרי פסיקתו תגרום יותר עוול מתועלת.
על כך נאמר: חכם לא נכנס לתחום שפיקח לא יודע איך לצאת ממנו.
והמערכת המשפטית שלנו היא פיקחית אך לא חכמה.
_new_ הוספת תגובה



מאמרים נוספים בנושא
ע.צופיה (יום רביעי, 06/05/2009 שעה 7:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי