  
  
  
|
 |
|
||
  חצי האי סיני לא היה מצרי |
|||
|
|||
אברהם, ראשית אענה לך על השאלה האחרונה: לא זכור לי שקראתי שסאדאת היה מסכים לחתום על הסכם אתנו בתמורה לנסיגה מחצי סיני. זה גם לא תואם את הצהרתו הפומבית כי הוא מוכן להקריב 1,000,000 חיילים כדי לשחרר את סיני. איפה נפל בפח הצבור הישראלי, שהתייחס אל סאדאת כאל משיח השלום ? הצבור שלנו לא ידע כי משה דיין, בשליחותו של מנחם בגין, נפגש במרוקו עם שליחו של סאדאת, חסן תוהאמי - וכאן הבטיח דיין לתוהאמי את הכרתה של ישראל ברבונות המצרית המלאה על סיני. הוא לא הבטיח נסיגה מלאה. בימים ההם בגין עדיין השתעשע באשליה שסאדאת יסכים להחכיר לישראל את חלק מסיני. אשר לבטול הסכם השלום, הרי סאדאת עצמו אמר זאת, מיד לאחר החתימה על הסכם השלום: ''מסכן מנחם, אני קבלתי את סיני והוא קבל פיסת נייר'' = مسكين مناحيم , انا استلمت سينا وهو استلم حطة ورقةظ כאשר סאדאת בא לירושלים הוא ידע שיש לו 90 אחוזים צסיני בכיס. הוא בא להבטיח את עשרת האחוזים הנוספים. עד לשנות ה-30 של המאה הקודמת מצרים לא התייחסה אל סיני כאל טריטוריה מצרית. יתרה מזו, מצרים לא ראתה את עצמה כחלק מן הערבים החיים ''מזרחית לסואץ''. לאחר שראש ממשלת עירק, נורי אל-סעיד, פרסם את תכנית אחוד העולם הערבי בהנהגת עירק, תכנית שנקראה ''הספר הכחול'', הזדעקה בריטניה. היא נבהלה מהרעיון שעירק הקיצונית תנהיג את העולם הערבי. ולכן היה זה שר החוץ הבריטי, סיר אנתוני אידן, שדירבן את מצרים לתפוש מנהיגות במקום עירק. זה קרה לקראת סוף שנות ה-30. מצרים עדיין לא מהרה להגיב בחיוב לקריאתו של אידן. והוא פנה אליהם שוב. רק לאחר מכן יצאה מצרים בתכנית ''הליגה הערבית'' בתמיכתה המלאה של בריטניה. ורק אז מצרים החלה להעניין בנעשה ''מזרחית לסואץ''. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי