|
איננו כל כך חכם בהכרח. הזכרתי כבר את האסון שהיה יכול לבוא אם ב 1940 רוזוולט לא היה יכול להבחר לתקופת כהונה שלישית. אבל זה לא נעצר פה. מה פרוש ''שתי קדנציות''? בארה''ב הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לארבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 8 שנים. בצרפת הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לשבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 14 שנים. ברפובליקה הרומית הבחירות לקונסול היו מתקיימות אחת לשנה ואינני בטוח אם היתה הגבלה על מספר הפעמים שאדם היה יכול להבחר לקונסול (מריוס נבחר לקונסול 6 או 7 פעמים).
אז כדאי שתחליט אם ההגבלה צריכה להיות של ''מספר הקדנציות'' או של מספר השנים. אם הכוונה היא למנוע שלטון מתמשך בזמן, אז הגבלה של מספר הקדנציות היא חסרת משמעות, כי אפשר לעקוף את זה ע''י הגדרה ''הולמת'' של משך הקדנציה.
באנגליה אין כל הגבלה על מספר הפעמים שראש ממשלה יכול להבחר, וגם משך הקדנציה נקבע על ידיו (עם תקרה של חמש שנים כמדומני). לא נראה לי שהדמוקרטיה הבריטית לא מתפקדת.
בסיכומו של דבר, ''הברירה הטבעית'' בשל הצורך לעמוד לבחירה חוזרת בפרקי זמן קבועים הוכיחה את עצמה, וכל ניסיון לעגן אותה בחוק הוא בבחינת ''כל המוסיף גורע''. |
''הרעיון של שלטון לא מתמשך, שתי קדנציות ודי''
