  
  
  
|
 |
|
||
  מוטקה, הימין בשלטון, כך היה גם כששמיר |
|||
|
|||
עם גאולה כהן היו בשלטון. אין למנהיגינו היכולת לממש את אשר הם מבטיחים כאשר הם באופוזיציה. לא שלום ולא ביטחון. שר המשפטים הקשוח, הנוקשה, התקיף, הקיצוני חסר אונים. כך גם שרון, הבן הנחמד של גאולה כהן, צחי ושאר המומחים לנושאי ביטחון. השאלה - תסביר לי - מדוע הם אימפוטנטים? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ראובן: שאלה גדולה שאלת. אבל.. |
|||
|
|||
כשמך כן תהילתך. ''ראו בן'' אם רואים אז מבינים. אני בטוח שאורי מילשטיין ישיב לך תשובה מדעית. אבל,אני בעניי, רואה את טובת עמי הנתון למשיסה בכל העמים. כן,יש נשק, יש חיילים,יש הבנה למה שצריך לעשות. אבל,כמנהיג ,ואמר את זה משה דיין ע''ה אחרי מלחמת יום הכיפורים בספרו ''אבני דרך'', ואני משעתק את אשר הוא כתב:''כשהייתי מפקד פלוגה או גדוד או אפילו רמטכ''ל ההחלטות היו צבאיות. היום (הכוונה להחלטות של מלחמת יום כיפור מ.צ.) אני רואה את זה ממבט מדיני וההחלטות יותר קשות. בזמנו של בן-גוריון חלק עליו משה שרת בנושא :''לא חשוב מה יאמרו הגוים אלא חשוב מה יעשו היהודים''. ושרת ענה לו:''ואז נצטרך לראות מה יעשו הגוים'' . הבעיה היא,וכנראה זה גם קרה לשרון. כשהוא נכנס עם רוממות הג'ינגלים של הבחירות: ''רק שרון יביא שלום'' היו כאלו, בפרט מהשמאל שממש חרה להם שהוא נבחר. עדיף היה אילו הוא היה נבחר הרבה קודם, אולי אחרי בגין או שמיר. למה? כי הכרסום שחל בחברה הצעירים שלנו מאז ממש מדהים. אין לא חומה ולא מגדל,כי זה רק שמור למפא''יניקים. אין פלמ''ח כי בן גוריון מיזג אותו עם צה''ל . מתנחלים זו מילה גסה היום.המרכיבים,הן הלאומיים (''כחול ולבן זה הצבע שלי),הן הרגשיים (פוסט-שואה)והן הטאקטיים (זה מה יש; דוידק'ה,פתיל רועם,פיילות מפח, ברנים וסטנים) שהיו תקפים בטרום ובקום המדינה ובפרט האחדות שהיתה לעם הנאיבי הזה היתה לטובתנו. ופתאום, כשעולה אחד מהם לשלטון ההצהרות של טרום בחירות ממש מרשימות. וה''רקורד'' של המועמד עוד יותר מרשים: לוחם, אלוף,סוס מלחמות שיודע להלחם טוב ולעשות שלום טוב ואלך ואחד ''מעלות טובות שמנו חז''ל'' מה גם שקופה של שרצים תלויה לו מאחריו (''סברה ושתילה'', אם הוא אשם או לא אשם,זה כבר לא רלוונטי,העיקר שהקופה תלויה). והנה נכנס הוא למשרדו, וממתיק סוד עם ה''ותיקים'' (שמעון פרס ודומיו) ה''מלמדים'' את שרון את לקחי ורזי ה''פוליטיקה'' איך שהיא נראית בראי כתלי הכנסת. חוששני שיש כאן איזשהו ''פורום של אנ''ש'' המנתבים את מהלכיו של רה''מ והכנסת. משהו,בהפשטה, בסגנון כזה:''תשמע,חבוב,זה לא צבא פה! זה לא פיקוד צפון,דרום ומרכז. זה לא סיירת. זה לא ''עטלף המגיח בעלטה'' (לצורך העניין אני קורא לזה ''ערפל הנתקל בבלטה'') ובערך על זו הדרך. וזה מהצד שלנו. מבחינה בינלאומית ישנו ''מס שפתיים'' מארה''ב והחברים המעטים שלנו. מי שנכנס לראשות הממשלה מקבל ''קורס מזורז מ''יונייטד סטייטס'' שמסביר לו שה''אינטרסים המשותפים שלנו'' מכתיבים מהלכים מסויימים ובתפיסה הגלובאלית והטאקטית בחלק מאיסטרטגיה עולמית (גלובאלית,אמרנו,כן)עם המשמעות התחושתית של הקונסנזוס האינטרסאנטי של האוטופיה העתידית מבחינת הזיקה הקולטוראלית של עולם המערב עם יחסיו מול עולם האורינטאלי, קרי,(בעברית של קיבוצניק מחוספס) ''הנפט של הערבים'' צריכים לבנות ''צעדים בוני אמון''(או איך שאני קורא להם, אמונת מאובני הצעדים)כדי לקרב את המנטאליות של הצדדים המתחככים עם הצדדים התובעניים (טובעניים..כמו ביצה) על חבל ארץ זה.. וראש הממשלה מנענע בראשו כמי שכפאו שד ובעל כורחו עונה אמן:''כן אדני הנשיא'' (כשהוא חושב ש''חלילה לנו אם בעלת בריתנו תפנה לנו עורף... ולא תעמוד לנו ביום צרה ,בערך כמו קיסינג'ר שמאד ''עזר'' במלחמת יום הכיפורים,זוכר? ואניית ה''ליברטי'' ב,ששת הימים'' עם הקומבינה של הפיצויים למשפחות אנשי הצוות שנהרגו בהפצצה שלנו,זוכר?) ולא תשלח לנו סיוע בסך כך וכך מליונים לשנה. אבל, כשמגיעים מים עד נפש (בערך 300 נפשות שלנו) אז שולחים טנקים ותותחים וצובטים לטרור את הישבן ועושים לו עם האצבע:''נו,נו,נו! אסור!''. אבל עם קריצה...:''אולי יהיה פעם שיתוף פעולה?'' ואנחנו מקבלים לא שיתוף פעולה אלא שיתוק פעולה. ראובן ידידי, מדינה ריבונית לא היתה נותנת לטרור שירים את ראשו אפילו לרגע. ראה קנדה בזמן טרודו,ראה מיאמי בעליית הקובנים שהשתוללו שם. חוק זה חוק! טרור חייבים למגר. אבל, המקהלה השמאלנית שלנו, שצווחת ככרוכיא מבקר עד ערב היא ''התזמורת השחורה'' שלנו (להבדיל מהאדומה) ראה ''ארבע אמהות'' ראה נשים בצבעים שונים.וראה את כל הזרמים שלנו בתוכנו, בונינו,ומהרסינו, דורשי טובתנו ודורשי רעתנו ממש פחד. ועל ''סמפוניה'' זו צריך רה''מ לנצח. אולי אני טועה,בא אציג בפניך איזשהוא ''איפכא מסתברא''. מקננת בי הרגשה מאד משונה שה''יונייטד סטייטס'' לא מעוניינת שנעשה שלום עם השכנים. הכשרון שלנו ''המוח היהודי'' ששרד את פריצי אירופה,הסולטאנים והפחות במזרח (שרקייה) ובמערב (מגרב) יעשה יד אחת עם עבדאללה ופייסל עם הנפט של הסעודים ועם האוצרות הטבעיים של המזה''ת ויעשה את ארה''ב לבלתי רלוונטיים באזורנו. מה אתה אומר? רעיון או הבלים? כבר התווה את תכניתו תא''ל הלוי לפני כמה שנים על ''חידוש והפעלת ה''פאן אוריינט'' ומה? פרסום אחד, ואו שצחקו עליו או ששמעון פרס ויוסי ביילין לקח אותו כל כך ברצינות שהמיטו עלינו את ''אסון אוסלו''. אגב, תשים לב, שאריאל שרון נכנס לתוק ההסכם האומלל הזה. שמיר לפחות העמיד פנים ב''וועידת מדריד'', אבל שוב ושוב צפה לה ועלה המנטאליות של יהודי הגולה:''או שהפריץ ימות או שהכלב ימות:''...העיקר שנחיה ונראה בגאולת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה יש קשר |
|||
|
|||
לק''י מוטקה אולי יש קשר בין מה שאנחנו מדברים באשכול הזה לבין הדיון שיש למטה על התנ''ך האבוד. מהדברים של אלי אשד למדתי שהארכיאולוגים מכחישים את קיומו של משה של יהוע בן נון של דוד ושלמה של מוחמד וכנראה דם של ישו. נקביל זאת למשהו דומה המוכר לי - על הרמב''ם יש לנו תעוד עצום ואנו יכולים לעקוב אחרין כמעט מלדתו ועד מותו. אף על פי כן יש חורים למשל ההשערות סביב שנת לדתו נעות בטווח של חמש שנים ושל שנת מיתתו נעות בטווח של עשר שנים. אנו יודעים שהיתה לו אחות אחת אבל אולי שתים אולי היתה לו בת שנפטרה בקטנותה ואולי לא. אבל החור הגדול ביותר הוא שנראה שהרמב''ם מעיד על עצמו שהוא רופא של הסולטאן אבל במסמכים מוסלמיים בני התקופה אין שו איזכור לאשיות המזכירה את הרמב''ם. אז מה המסקנה? הביקורת הנמוכה תגיד שהרמב''ם בטח שיקר או סתם הזה בהקיץ. אבל הביקורת הגבוהה בטח תגיד שבכלל לא היתה אישיות כזאת אלא היו מספר אנשים שאגדות עם חברו אותם יחד עש שהצטיירה הדמות שאנו קוראים לה ''רמב''ם'' אבל במציאות הוא מעולם לא היה. לדעתי הבעיה נמצאת אך ורק בראשם של הארכיאולגים שמרוב עיסוק בזוטות ושטויות שכחו את התמונה הגדולה. משהו דומה קרה לאנשי אוסלו - מרוב התרגשות מכל קוקטייל ומכל חיוך של הערבים הם פשוט שכחו את המציאות ממש כמו האריכאולגים שמרוב עיסוק בחרסים שכחו שיש מציאות מערבר לחרסים. לפני שדנים על מדיניות גדולה נוסח אורי צריך להזיר את השכל הישר המינימאלי - הקומון סנס של האנגלים. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור:נכון. אנחנו לא מבינים. ועוד בעניין הרמב''ם |
|||
|
|||
פעם נתבקשתי לדרוש בערב שבת באחד הישובים בבקעת הירדן. דוקא, פרשת ראה (השבוע). בין השאר אמרתי: דעו לכם, מעבר לשולחן ולסלסלה עם הפירות, ולדמדומי השקיעה בשארם-א-שייך או בטאבה, איפה שזה היה, שלידו ישב אמנון ליפקין שחק (זה שמו?) מולו ישב אויב! ונביל שעת' שמו (זוכר?) זה מול זה. כשהרמטכ''ל לשעבר חזר מפגישה זו, מה הוא הצהיר? :''בטאבה מצאתי חבר!''. איזה ג'נטלמאן,הוא מצא חבר! אם אני הייתי יושב שם ,מעבר לפירות ולשתיה,הייתי רואה אויב! אויב רע! מושחת! נציגו של השטן! זה שהתותחים לא יורקים אש וקני הרובים אינם בוערים..זה זמני והלוואי שאתבדה!'' בהמשך, ראינו הליקופטרים, וועידות שארם א-שייך, שטיחים אדומים, גינוני הכבוד בין ברק לאבו עמאר מי יכנס ראשון ,קבל המצלמות ולעיני העולם, הרי הכל פטפוטים. אם כבר שיחות,אז השיחות עם המצרים ב101עם גאמסי מהצד שלהם ואהרל'ה יריב מהצד שלנו היו ברמה הרבה יותר גבוהה והיה עם מי לדבר. בנביל שעת' חבר הוא מצא,הליפקין הזה... אני ממש יוצא מעורי ומגדרי..האם אנחנו ''נחנך'' אותם לא להרוג ולהגמל מהטרור. הם קבלו ''פרס נובל'' (כמו פרח ..ציץ נובל) מה עשו עם זה? הרי זה בושה לפרס ולמנוח שעל שמו נקרא הפרס. פרט לזה,אליצור, אתה יודע כמה פרסי נובל קבלו הערבים מאז 1910 כשהתחיל הפרס להיות פרס? קדחת! הערבי הראשון שקיבל את הפרס היה אלברט קאמו ב1957 לערך. והשאר עוד שבעה,סך הכל 8 מהם אנואר סאדאת ואבו עמאר. הם כמעט 20% מאוכלוסית העולם ואנחנו 0.2% מאוכלוסית העולם וליהודים בעולם העניקו,עם כל הפוליטיקה והאנטישמיות למעלה ממאה וחמישים פרסי נובל (יש לי את הרשימה באיזה מקום). ובעוד עניין. בעניין הרמב''ם. העלית נושא מעניין. נכון שאת הפרטים על שירותו כרופא בבית הסולטאן אנחנו מוצאים בכתביו על כמה שהוא עייף כשהוא חוזר משם ו''אני חוזר מאל-קהירה ואני שוכב על הפרדה אשר לי ...כל העם ניצב עלי''. וכמו כן ב''אוצר ישראל'' חלק ג' דף 180 עמוד פנימי שורה חמישית מלמטה והמשכה בדף 181 וז''ל: ''אמנם עוד סיבה אחרת עזרה על יד הרמב''ם להגיעו למחוז חפצו זה. אחרי מות אשתו הראשונה לקח לו לאשה א בת אבול-מאאלי,שהיה איש סודה של אחת מנשי השולטן סאלאדין,אמו של הויזיר אל-פצאל. משאתו זאת נולד לו בנו ר' אברהם וע''י השפעת חותנו עשהו אל-פצאל רופא בחצר המלכות,והעלהו לגדולה ויקצוב לו שכרו מאוצר המלך''. אבל ראיתי גם במקורות אחרים שהיו רופאים בני דורו, מוסלמים באמונתם, ואחד מהם שהיה שונא אותו (שכחתי את שמו,וודאי אתה מכיר את שמו) שאמר: ''גדול הרופא הזה (בדברו על רופא מוסלמי ידוע) שהוא מרפא את הגוף, אבל בן-מימון גדול ממנו שהוא מרפא את הגוף ואת הנפש'' . על זה שאנחנו לא מוצאים סימוכין לשרותו של רבי משה בחצירו של צלאח-א-דין, אפשר שבשינאתם אותו ואת היהודים בני זמנו השמידו המוסלמים כל זיקה וכל תיעוד אשר יכל לשפוך אור על הנושא הזה. נושא לידתו גם מעניין שכן כד הוינא טליא למדוני בדיי''ש (דברי ימי ישראל) שהוא כן נולד בי''ד ניסן,ערב פסח בשעה אחת אחרי חצות היום ושליש השעה, משהו כמו אחד ועשרים בצהרים (אם לא השתמשו בשעות זמניות) וזקני הדור זכרו אותו הרבה שנים שכן הוא ניחן בכשרון נדיר. אם כל אלו הפרטים אינם אלא קשירת כתרים לאישיות ממוצעת ול''יצירת'' דמות מיוחדת, אז קשה לי כל ענין המפרשים,הראב''ד בעל ה''השגות'', מרן ה''בית יוסף'' בעל ה''כסף משנה'' ורבי יעקב כולי בעל ה''משנה למלך'' שדקדקו בדבריו ומדבריו תילי תילים והרים של הלכות. להפ לא הית מסורת שהיה קיים כזה אדם? אתמהה. בקיצור,נושא מעניין העלית. ידידי החשוב. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי