  
  
  
|
 |
|
||
  אח, מגדה, מגדה... |
|||
|
|||
אשת חיל לכל דבר תועבה. בשנות העשרים הסתובבה, לפי השמועות עם תליון של מגן דוד על צווארה, ומספר שנים מאוחר יותר עם סיכת צלב קרס נוצצת...אהבתה לרעיונות הרומנטיצזם הציוני הוחלפו באהבה בלתי נלאית לרומנטיצזם הנאצי...ההיה זה חלום? אשה זו, שרצחה את ששת ילדיה והתאבדה יחד עם בעלה הנאצי היתה ונשארה חידה בלתי פתורה. מי היתה femme fatale זו, אשר למענה נשלחו רוצחים שכירים לבצע את זממם מעבר לים? ובכלל, וכאן ניתן להכניס שאלת ספינקס טיפוסית - מה היתה השפעתן של נשים שונות על מנהיגי עולם ששינו גורלות? האם עזרו נשיהם של מנהיגים אלו, נבחרים או עריצים צמאי דם, להגיע אל הפיסגה? האם היו מודעות מלכתחילה למחיר התהילה? מגדה ידעה, כנראה. אולי בגלל השילוב המעניין בחייה, ששילב רקע פשוט עם תזמון מוצלח, כריזמה עם פיקחות פרקטית, בתוספת Schweineglück, כפי שאומרים הגרמנים. מכל זה נשאר בוודאי גרעין ה-Schwein, אשר ברגע המתאים שלף את המאכלת כלפי ילדיה בפנטיות ואכזריות חסרת תקדים. מי יודע, אולי היא אכן היתה אחראית לחיסולו של מאהבה וחברה היהודי... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בחיפוש אחר משמעות, ברק ועוצמה |
|||
|
|||
כנראה שהמעבר מלב חיי הזוהר בברלין, לב תעשיית הסרטים, הכוח ואימפריית התעמולה, לבונקר של היטלר בסוף המלחמה גמר אותה. היא מכל מקום חפשה משמעות ושותפות בתנופת העוצמה, שכנראה רק חריזמה, ברק וכוח מסוג אלה של גבלס או אף ארלוזורוב יכלו לספק לה. איני סבור שהיתה רומנטיקנית. דר' גבלס היה אגב כזה, כבר בגיל 18 חיבר רומן נוסח פאוסט בשם ''מיכאל'', וניהל יומן, משתפך תכופות בנוסח וורטר הצעיר כל ימיו הבוגרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי