|
''שלום של אמיצים''?
זכורני שהימין לא היה שותף לדרך מתחילתה, וגם כשביבי היה בשלטון הוא המשיך בכיוון של אוסלו תוך וויתורים מיותרים להרגעת הפלסטינים (אירועי מנהרת הכותל), וברק האיץ בתהליך עד לקצהו (קצה במובן של עקרונות השמאל) - ובא ערפאת וטרף לכולם את כל הקלפים.
אז רק תזביר לי בערך, כיצד הימין קירב את השבר?
או שמא השמאל עדיין לא מבין שכל הויכוח הזה הוא עקר, כי הוא רק בין היהודים לבין עצמם ואין לו כל משמעות בעיני הפלסטינים?
תהליך אוסלו הביא את ההכרעה לפיתחו של ערפאת והוא סירב להמשיך בפתרון המדיני. תחת זאת בחר בניסיון של פתרון צבאי (המבוסס על תיאוריית הטרור שנלמדת בבתי הספר ברחבי העולם הערבי המתקדם ובימינו בעיקר בעיראק כמורשתו של החברים צ'ה גווארה וקסטרו). מכאן שבטרם שחוזרים לשיחות עם הפלסטינים צריכים לוודא שערפת ומקורביו אינם מנהיגיהם עוד ושהשיחות יתחילו מראשיתם תמורת תנאים ישראלים קשיחים יותר, פחות ויתורים טריטוריאליים ותשלום פיצויים על ניזקי הטרור. ללא תשלום זה, יתעודדו הפלסטינים לחזור לסורם במעלה השיחות, באם יחודשו, ואנו צפויים לאינתיפאדה שלישית בעתיד אבל הפעם בתנאים חמורים בהרבה (גם מהבחינה המדינית וגם מהבחינה הצבאית: נשק מתקדם בידי הפלסטינים, אמצעי אב''כ). |
תסביר בדיוק איך מתנגדי אוסלו הפריעו לשמאל לעשות
