  
  
  
|
 |
|
||
  חבל שלא הזכרת שהמצרים לא היו היחידים שרצחו |
|||
|
|||
ראש מדינה שרצה לעשות שלום. באמת חבל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תגובות לחברים שהתייחסו למאמר |
|||
|
|||
נלך מן הסוף אל ההתחלה. ההנשיא סאדאת לא נרצח בגלל מהלכי השלום. הוא נרצח ע''י האחים המוסלמים, כאשר הוא להגביל את כוחם, כי הם צברו כח מאיים וסאדאת חשש מהם. הטרגדיה היא שהיה זה סאדאת שהחיה את ארגון האחים המוסלמים, שהיה רדום הרבה שנים. הוא עשה זאת כמשקל נגד לקומוניסטים ולנאצריסטים, שלא נטו לו חסד והסתייגו ממנו. (בדומה לנו שעשינו את אותה השגיאה: אנחנו יצרנו את החמאס, כמשקל נגד לאש''ף בשטחים). אין לנו שלום עם מדינות שכנות. עם ירדן היחסים חזרו להיות כמו לפני ההסכם הפורמלי - בהבדל אחד, שיש היום לשתי המדינות שגרירויות האחת אצל השניה. עם מצרים יש לנו מלחמה קרה. מצרים רודפת אותנו בכל מקום ומחפשת להזיק לנו בכל פורום אפשרי. אם היא לא סגרה את השגרירות שלה בתל-אביב, זה נובע משתי סיבות: האחת - הסיוע הכלכלי והצבאי שהיא מקבלת מארה''ב. השניה - יש לה כאן חפ''ק לפעילות עויינת נגדנו כשהוא מוגן ע''י חסינות. מה שאין לנו בקהיר. השגרירות שלנו בקהיר, נראית כמו בית-חולים לחולי צרעת. איש אינו מעיז להתקרב או להתקשר אליה. אנשי השגרירות מנודים ורדופים הן ע''י הצבור והן על ידי שרותי הבטחון שלהם. אין איש במשרד החוץ שרוצה לכהן שם כשגריר. אשר לקשרי תרבות ואקדמיה - נאדא. הקשר האקדמי היחיד שיש לנו בקהיר: בית הספר למרגלים מצריים, תחת השם המרכז האקדמי הישראלי. את המרכז הזה מבקרים אך ורק צוערים מבית הספר לקציני מודיעין של הצבא המצרי. ואנחנו ברוב סכלותנו מכשירים להם את הקמ''נים של המלחמה הבאה. כאשר התחלנו ליישם את הסכם השלום עם מצרים, הרגשתי שאנו עושים היסטוריה. הייתי אז חבר הוועדה הצבאית הישראלית המשותפת ישראל-מצרים, והייתי אחראי על הקישור עם הצבא המצרי. לאחר השלמת הנסיגה לקו אל- עריש ראס מוחמד (שרם א-שיח'), כאשר קראתי לראשונה את דברי סאדאת שאמר: ''מסכין מנחם, אני קבלתי את סיני, והוא קבל פיסת נייר'', התעוררתי מן החלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיר הלל לשמעון מנדס! |
|||
|
|||
הפעם - אני מודה - אני באמת מתרגש! מעטים הם אנשי הימין, ונדירים אף יותר אנשי השמאל הציוני הניצי - אשר מודים בפה מלא שאין לנו ''שלום'' עם מצרים. לא שלום קר, לא שלום חנוק, חבול או מרוט. אין שלום - נקודה; יש מלחמה קרה. אכן: מלחמה קרה. ובמיוחד יש לשבח את מנדס על התפכחותו, כיוון שיכול היה לראות בחוזה השלום עם מצרים גם הישג אישי שלו, והרי על כאלה קשה הרבה יותר לוותר, לא כל שכן להצהיר על כך. כה לחי! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיר מזמור למלחמה הקרה עם מצרים |
|||
|
|||
אין דבר יותר משמח מבוקר של מלחמה קרה עם מצרים שהחלה אך אתמול | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלחמה חמה זה הרבה יותר כיף |
|||
|
|||
אין כמו ריח גופות שרופות בטנקים ועוד לא דברנו על האלמנות הצעירות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלחמה קרה זה הרבה יותר כיף |
|||
|
|||
עם סיני ועם התעלה ועם יישובי חבל שלמה ופתחת רפיח. ''פיסת נייר של מנחם המסכן'' היה שווה את זה. מה יש לומר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בינתיים כבר כמעט דור ללא מלחמה בחזית הדרומית |
|||
|
|||
ועוד היד נטויה להרבה שנים כאלה. בהחלט היה כדאיי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש אנשים שזה כואב להם |
|||
|
|||
אני כבר רואה איך הם יחגגו אם הם גם יצליחו לפצוח במלחמה עם מצריים. הדם ישמן את גלגלי הגעולה | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי