|
ליורם המזרחי,
ניתוק הר הצופים מירושלים העברית היה קודם כל בגין העובדה שבין הר הצופים לבין ירושלים העברית חצצה שכונת שייח ג'ראח, שבה התגוררו ערבים ובה היו עמדות של כוחות צבאיים ערביים.
לא כל יום נסעה שיירת עברית להר הצופים כפי שלא כל יום היא נסעה, כיודע לך אישית, אחרי הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים. נסיעת השירות במלחמת העצמאות היתה מבצע של ממש.
לפני יציאת ''שיירת הדסה'' הנדונה, היו ידיעות והתרעות שהערבים מתכוונים להשמידה. וגם לפני שהשיירה נכנסה לשייח ג'ראח נראו סימנים שההתקפה בוא תבוא. ואף על פי כן לא נקט הפיקוד היהודי בירושלים אמצעים מתאימים, לא צירף לשיירה כוח לוחם של ממש, ולא שלח תגבורת רצינית מרגע ההתקפה. וגם מפקד השיירה לא עצר את התקדמותה כשהיה ברור שהיא תותקף.
התפקוד הלקוי הזה הוא תוצאה של הכנות לקויות של היישוב המאורגן למלחמה. אם במקום להתעסק בלחימה באצ''ל ובח''י היו ראשי היישוב וראשי ההגנה מתוכננים למלחמה ניתן היה למנוע את אסון שיירת הדסה. |
במקום ללחום בפורשים היה צריך התכונן למלחמה
