|
אי חילוץ מכותרי שיירת ''הדסה'': מחדל של ההגנה | |||
|
|||
1. קרב דיר יאסין התנהל ב- 9 באפריל ולא ב- 8 באפריל. 2. המדינה הוקמה ב- 14 במאי ולא ב- 15 במאי. 3. טבח נוסעי שיירת הדסה היה אחרי קרב דיר יאסין אך טבח שיירת הל''ה לגוש עציון וההתעללות בגוויותיהם היה לפני קרב דיר יאסין. 4 כוח בריטי בפיקוד מייג'ור צ'רצ'יל הגיע לשיירה לפני שהתחיל הטבח וביקש לחלץ את המכותרים. אנשים סרבו מפחד מפני הבריטים ובתקווה שכוח יהודי של ההגנה יבוא לחלצם. 5. אי חילוץ מכותרי שיירת הדסה היה מחדל גדול של מפקדי ההגנה בירושלים בייחוד שבאותו יום הגיעה אחת משיירות נחשון לירושלים עם כוח פלמ''ח גדול. 6. הויכוח על שיטות הלחימה בין ארגני ההגנה ו''היישוב המאורגן'' לבין אנשי אצ''ל ולח''י אינו מצדיק בשום אופן את עלילת הדם בפרשת דיר יאסין. | |||
_new_ |
לאורי: היו שניסו להעזר באנגלים והם סרבו | |||
|
|||
יעקב רפאלי ז''ל מניצולי שיירת הדסה סיפר בעדות שבשלב עצירת חלק מהשיירה והתגודדות מאות פלסתינאים בוואדי-גו'ז,כאשר היה ברור שהשיירה לא תצליח להחלץ- ניסו נוסעים רבים לשכנע נהגי ונוסעי כלי רכב של הצבא והמשטרה הבריטית שעברו במקום,כולל רכב משוריין,לעצור אך הם סרבו. -------------------------------- במקור אחר,זכרונות של אנשי ה pp משטרת פלסתינה-א''י והם מדברים על סרוב חיילים בריטים,שחנו בסביבה עם משוריין ונושא ברן זחלי (ברן קרייר) לסייע לשיירה ,למרות שהיה ברור שנוסעיה יפגעו. הסיבה-כעס על היהודים בגלל פגיעות בשוטרים וחיילים בריטים ובאזרחים בריטים (זמן קצר לפני כן,כנראה ביום ראשון נורתה למוות אשה אנגליה פופולארית, שיצאה מכנסיה -האש נורתה לעברה על ידי צלף ממוסררה וקצינים בריטים צעקו ליורים ''אינגליש אינגליש'' כדי שיוכלו לגשת ולפנות את הנפגעת אך הכל העדיפו לראות ביהודים אחראים לרצח) ------------------ גם בזכרונות צנחנים בריטים,שאחדים מחבריהם נרצחו על ידי הלח''י בתל-אביב,ליד נקודת הסעה לחיילים השבים מחופשה,מדובר על שאט נפש מהיהודים ועמידה מהצד,במקרים שונים בהם הותקפו יהודים. --------------------- בשנת ,סמוך לגרושו לירדן,השתתפתי בפגישת כתבים זרים עם ד''ר דאוד אל-חוסייני ,מי שהיה חבר בפרלמנט הירדני ואח''כ שר בממשלתה. (ד''ר דאוד מילא תפקידים בכירים בתנועה הפלסתינאית ואף נחשד בשעתו בקשר לרצח המלך עבדאללה.הוא לא עזב את ירושלים אחרי יוני67) לדבריו''הבריטים סרבו לשלוח מפציצים לעזור לדיר יאסין וכעבור שבוע גמלו לנו (הערבים) כשסרבו לשלוח טנקים לעזרת שיירת ההגנה להר-הצופים'' ----------------------- כל אלה לא שוללים את גרסת רס''ן צ'רציל אך הם מלמדים על בלבול המידע והזכרונות המאפיין את כל הצדדים. ----------- | |||
_new_ |
באפריל 1948 הבריטים לא היו לעזור לאף צד | |||
|
|||
ליורם שולום, בפרשת דיר יאסין ושיירת הדסה, אנחנו מדברים על חמישה שבועות לפני הכרזת העצמאות, ולמעלה מארבעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העצמאות. באותו שלב הבריטים לא היו אמורים לעזור לאף צד במלחמה אלא רק לעצמם להתפנות עם מינימום של נזקים ומינימום נפגעים. היו ציפיות של הערבים לעזרה והיו ציפיות של היהודים לעזרה. בדיר יאסין הציפיות לא מומשו, בשיירת הדסה הציפיות מומשו והיהודים סרבו לקבלן בתקווה מוטעית שארגון ההגנה יחלץ את השיירה. לבריטים שהיו בסביבה ולא נשלחו באופן מבצעי לחלץ את השיירה אין מה לבוא בטענות: למה שיסכנו את עצמם? | |||
_new_ |
הערות לסוג הויכוח | |||
|
|||
לעורכים ולקוראים שלום אנחנו נהנים מאד לעיין בחומר ולהתעדכן.בדרך כלל הויכוח שנון חכם ויש הרבה מה ללמוד ולדעת. רק ''צרה'' אחת : כמה משתתפים יורדים לשוליים עם התקפות אישיות ובעצמם מתכסים או מתחבאים 1) בעלי פסוידונים....האמת שזה מקובל בחוגי כותבים ואת זה עוד אפשר לקבל בלית ברירה 2) מעליבים בכוונה, המנסים להשפיל אחד את השני 3) צעקנים שאינם עונים לשאלות המתבקשות מהדברים שעליהם הם מצהירים.... לסיכום: כדאי שהמשתתפים מהסוגים הנ''ל ''יעשו חושבים'' בפרט מי שמאשים ''ושולף'' על ימין ועל שמאל החייב מבחינת ההגינות וכבוד לאינטליגנציה של שאר הקוראים -לענות לשאלות,גם אם לא נוחות.אחרת מוטב שמשתתפים כאלה ישארו מחוץ לויכוח ויסתפקו בעיון. נוסף לכך האתר ממשד מעולה ומרתק מאד. | |||
_new_ |
לרון ותמר בועז: אני מגיב | |||
|
|||
בכל וויכוח יש התלהמות. גם בין אוהבים, גם במשפחה, גם באקדמיה, גם בכלכלה וגם בפוליטיקה. המזיגה: דיונים מעמיקים ומנומסים אינה מתקיימת אלא אם כולם באותה דעה ואז אין זה דיון של ממש. הנושא הזה נידון על ידי אפלטון בדיאלוג ''גורגיאס'' ומאז לא השתנה דבר. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |