  
  
  
|
 |
|
||
  הגברה בנשק נ.ט/הערות וזכרונות |
|||
|
|||
לשמעון! (להלן ''הערות וזכרונות'') אכן זכורים לי לטובה ימיך בקדנציית הצנזורה הצבאית. המאמר על טילי הנ.ט וחשיבותם בשדה המערכה העיקרי הצפוי עם מצריים,עורר בשעתו לא מעט כעס....שכן הוא בא בצמוד למאמר אחר,בו טיפל יורם קסל ''ג'ראלד'' היום כתב הסי-אנ-אן (ואז סופר הגוייש-כרוניקל) על סיכוני טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח וצמצום משמעות מושגי הגנת עורף ועומק אסטרטגי. (בעיקר בזירה הצפונית גולן עירק)המאמר השני ראה אור והרגיז את מי שהרגיז. לעומת זאת,שנים קודם לכן,השתתפתי בויכוח מעל עמודי ''מערכות'' בשאלת הגברת חי''ר ''בסביבה משוריינת'' בעוד אבות השריון דאז, גרסו שההגברה חייבת לבוא עם טנקים העזתי (''ילד'') לכתוב שהגברה אפשר להשיג באמצעות נשק נ.ט מדוייק ואת הטנק יש ''לשחרר'' לפעילות ראשונית במסגרות עצמאיות גדולות וסיוע ממוכן. התשלום שקבלתי ''ממערכות'' אז... תשעה עשר ל''י היה מהראשונים שקבלתי עבור כתיבה בכלל.... ------------ אחד מעמיתי אז,שאול שלוו ז''ל שנפל במלחמת יום הכיפורים ,אתו שרתתי מאז הטירונות בגדוד 890 באותו צוות- סיירת,השתתף בכתיבת מאמר דומה שניתח את השגי הוורמכט כשהתאים תותחי נ.מ 88 מ''מ לירי נ.ט וכך עשה שמות בשריון הבריטי הרוסי והאמריקאי -המסקנה היתה צריך למצוא פתרון דומה ליחידות חי''ר ובעיקר סיירות ממונעות. אלוף פיקוד הדרום דאז,אברהם יפה ז''ל,זימן אותנו אליו ללשכה בבאר-שבע שיבח על היזמה, אך הגדיר אותנו בחיבה ''קינדערלך'' (ילדים) והרגיע שהנה, צ.ה.ל קלט תותחים ללא רת''ע (תולר''ים) בקוטר 105 מ''מ ''וזה מספיק כי עם טילי נ.ט צרפתיים אס-אס 11 לא כל כך מצליחים'' דברי האלוף. לימים עבר שאול מהסיירת והחי''ר לשריון,שם נחשב ''לעילוי מבטיח'' ולקצין חושב אמיץ ואינטלקטואל. בסופו של דבר נפל שאול לייד גדות הסואץ, כשלחם במאמץ לחלץ מעוזים לכודים וכאחרים - פעל תחת ''גשם טילי נ.ט וארטילריה'' ------------------------------- הלקח הוא לא זה ''שצדקנו'' בהערכה שכן בהחלט היינו יכולים ''לטעות'' מה עוד שאז לא היינו חיילים מקצועיים ומנוסים,אלא שיש לנהל ויכוח ציבורי בנושאים צבאיים כלליים,כולל נשק גרעיני (כאן צודקים המבקרים!).ויכוח כזה זר ומנוכר לתרבות הישראלית. בה שולטת תת- אולגרכיה צבאית נרציסטית מסוג ''סמוך ושתוק'' כתבים צבאיים עוסקים בעיקר בהשגת חדשות,כסוי ארועים ויציקת מים על ידי דובר צ.ה.ל והאלוף התורן- הפופולארי המוגדר לפרקים ''כמתמודד''. רק עיתונאי אחד,זאב שיף מהארץ,חורג מהנוהג ומביא לפעמים רעיונות פוריים ומעוררי פולמוס. אחד מאלופי צ.ה.ל היותר ססגוניים,בפיקודו שרתתי בצבא הקבע, אמר לי פעם ''אל תשים אליו(שיף) לב בצ.ה.ל הוא שרת ביחידת מפריחי יוני דואר הוא לא גנרל'' כשהשבתי שאחד מגדולי המנתחים הצבאיים סיר בזיל לידל הארט היה בס''הכ סרן שלחם במלחמת העולם הראשונה - נענתי בתשובה ''אה..אבל הוא אנגלי''...... -------------------------- הגנרל הוויאטנמי הגדול גיאפ' שהיכה את הצרפתים ואח כך את הקואליציה האמריקאית היה במקצועו מורה שלדבריו,אחרי קרב דיאן ביאן פו שהכריע את הצרפתים, למד ''שאם רוצים לנצח ולהשיג שלום ועצמאות אין להשאיר את תורת המלחמה לגנרלים מקובעים''..... הלוואי ואצלנו תתפתח,ביום מן הימים,תרבות ויכוח והערה גם בתחום הצבאי-ביטחוני שהוא המגן החרב וגם ''המולך'' המאכל הרבה מאוד משאבים לאומיים ולא מעט חלקות טובות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הפתרון: אקדמיה בלתי תלויה בצבא לביטחון לאומי |
|||
|
|||
יורם, הטעם לתופעות שתיארת הוא שכל צבא באשר הוא, הינו ארגון אנטי-אינטלקטואלי. בצה''ל המצב גרוע יותר מרוב הצבאות האחרים משום שתקופת הכשרת הקצין היא שישה חודשים ולא שנים אחדות כמו ברוב הצבאות. כבר אפלטון עמד על התופעה הזאת והמליץ בדיאלוג ''המדינה'' להציב את הפילוסופים במדינה האידאלית מעל ''השומרים'' (אנשי הצבא) כדי שישמרו על השומרים. הוא גם המליץ להעניק השכלה החבה מאוד לאנשי הצבא. הסיבה לכך שברוב המדינות בעולם הגנרלים הם אסמכתא העליונה בענייני צבא היא שהאקדמיה אינה עוסקת במחקר רציני צבאות משום שהמקורות אינם נגישים. לפתוח את המקורות באופן, מלא כפי שדורש מחקר אקדמי לא ניתן בגלל הצורך להסתיר אותם מעניני האויבים. לפיכך יש להקים מסגרת ביניים שתהיה גם אקדמית לכל דבר ובלתי תלויה בראשי הצבא, וגם כפופה לחוקים קפדניים של חסיון. מסגרת זאת תהיה אקדמיה לביטחון לאומי והיא תעסוק בחקר מלחמות, בפיתוח תובנות צבאיות, בהכשרת הדרגים הגבוהים במערכת הביטחון ותשמש כמועצה לביטחון לאומי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסקת מסקנות והפקת לקחים |
|||
|
|||
בכל פעם שמתגלית תקלה רצינית בזרועות הבטחון, מבטיחים האנשים המופקדים על הנושא כי יוסקו מסקנות ויופקו לקחים. ובחלוף הזמן מסתבר, כמו שאומר הערבי ''הייה הייה לבנייה'', במשמע, מה שהיה הוא שיהיה. וזה מאד מצער. המקרה היחידי שהופקו חלק מהלקחים, היה זה אחרי מלחמת יוה''כ 1973. היום זה כבר לא סוד צבאי ואפשר להזכיר שהיה ריב בין סגן סימן-טוב, הקמ''ן החט' שעל תעלת סואץ, לבין סא''ל גדליה שהיה קמ''ן פקוד דרום. הראשון טען שההערכות המצרית על התעלה מצביעה באופן ברור שזו הערכות לקראת מלחמה. והשני, שידע את דעתם של ראש מחלקת מחקר באמ''ן, תא''ל אריה שלו, ושל ראש אמ''ן עצמו האלוף אלי זעירא, התאים את הערכותיו לאזימוט של אלה שמעליו - וטען ההיפך מהקצין הכפוף לו. הגיעו דברים לידי כך, שכאשר סגן סימן-טוב חזר על הערכתו שאנו צועדים לקראת מלחמה, איים עליו הקמ''ן הפקודי שאם עוד פעם הוא יחזור על כך הוא יודח מתפקידו. לאחר המלחמה, כאשר התברר גודל הכשלון המודיעיני, נקראנו אז החיל הכושל, הופקו הלקחים המתאימים. אינני זוכר אם היה זה בעקבות ''וועדת אגרנט'', או כתוצאה מבדיקה של החיל עצמו. ואז נקבע שיש צורך להפריד את הדרג המטכ''לי של המודיעין מדרג השדה. ומאז יש לנו אגף מודיעין במטכ''ל, וחיל המודיעין שאינו כפוף לאגף. אינני רוצה להרחיב את הדבור על נושא זרימת המידע והערכתו, מטעמים מובנים של שמירת סודיות. להזכיר לכולנו, כי כאשר הוקמה המכללה לבטחון לאומי, אמרו שחניכי המכללה יהיו לא רק אנשי צבא, אלא הם יבואו מצמרת הפקידות הבכירה של המדינה. אז במחזור הראשון השתתפו כמה אנשים ממשרדי ממשלה שונים, ואחר כך זה פסק. הגורמים הקובעים בצבא, טוענים שאקדמיה של ארבע שנים להכשרת קצין זהו בזבוז אדיר של משאבים, כיון שאצלנו השנויים הם כל כך מהירים. הפנימיות הצבאיות, זו שליד הריאלי בחיפה וזו שליד ישיבת עציון - עונות על הצרכים, כך קובעים בעלי המאה בצה''ל. זה מזכיר כמובן את חוק פרקינסון, שקבע כי כאשר יש צורך בהחלטה על רכישת אמצעי זול, מתרבים הוויכוחים עד אין סוף. שכן כל אחד יודע מה אפשר לעשות עם סכום של אלפיים שקל - הסכום מדבר אליו. אבל כאשר יש צורך להחליט על הוצאה גדולה בעשרות מליונים, הענין מוכרע בהינף יד ללא כל וויכוח. במקרה דנן, לא רוצים ללכת על ההוצאה של המליונים, כדי שיהיה כסף לבזבוזים קטנים - דוגמת חצי מליון שקל על ערב שירה עם משפ' קליינשטיין. ח ב ל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חוסר מודיעין טקטי |
|||
|
|||
שמעון, טענת שאמ''ן הפיק לקחים אחרי מלחמת יום הכיפורים. אני בספק. השינוי שעליו הצבעת היה כל כך מחוייב המציאות שאם אותו לא היו עושים אז זה היה מעשה בגידה. אבל, לדוגמא, בעיה קשה בכל מלחמות ישראל וגם במלחמת יום הכיפורים היתה חוסר מודיעין טקטי, בקרב החווה הסינית לדוגמא. במלחמת לבנון שוב חסר מודיעין טקטי בקרבות העיקריים: בסולטן יעקב ובעין זחלתא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל מילה אמת |
|||
|
|||
מר שמעון מנדס הנכבד דבריך אמת יציבה.לידיעתך : העיון היומי באתר זה תענוג ומוסיף הרבה מאד ידע בכל מיני תחומים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי