  
  
  
|
 |
|
||
  חמשת הצדיק''ים של נטירת-אחים |
|||
|
|||
דומה שהתפתחו כאן גם מגמות בוסר פוגעניות, פסידו-אינטלקטואליות בעיקרן, שהינן חסרות סובלנות באופן קיצוני בפסאדה של נאורות; עטירות שנאה תוך מצג של אהבת אדם (למעשה, כלפי האדם בעלמא, זה המעורטל מאחורי ''מסך בערות'' מכל זיקה להוויה יוצרת ותכנים בונים ונושאי ויטאליות כלשהם), ונושאות מטעני קטנוניות ונברנות מכווצת תוך תרועת-ריק של גדלות רוח. בהקשר זה ניתן, בדומה לחמשת הממ''ים של זבוטינסקי (מעון, מלבוש, מרפא, מזון ומורה) להציג את חמשת הצדיק''ים של נטירת-אחים: - צרות - יצירת בעיות מלאכותיות וסיבוכים מכוונים בעלי מגמה מכשילה ובולמת, כתחליף לשיתוף פעולה בהרמוניה של יצירה ובנייה. - צדקתנות - כתחליף לצדק ממשי. רטוריקת שגב חגיגית המוכוונת כלפי נושאים חסרי חשיבות יחסית, מסיטה את שימת הלב מטיפול בנושאים ממשיים שהם בנפשנו. צדקתנות זאת, עשוייה תכופות ללבוש פנים קנטרניות ומנגחות, כתחליף באפס מחיר לנשיאה בעול. - צעקנות - עודפות יתר של נאצות ומטעני משטמה, המותזים בתרועת-ריק. הצעקנות משמשת גם כפעלול רטורי להבלטת נושאים שוליים, כתחליף לטיפול במוקדי בעיות וליוזמות מרחיבות. - צוררות - חיפוש דמויות וקבוצות מטרה לניגוח ונטירת-אחים. - צואתיות - גילויי גסות נפש קצרת רוח, פרש התנהגותי כתחליף להדר של נדיבות קונסטרוקטיבית. נקיטה בגישות קטנוניות המזכירות תסביכים אנאליים, גוררת נברנות וחטטנות הרות עליבות, כתחליף לשיחרור המרחיב שבעשייה החותרת קדימה והלאה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| צדיקי''ם, ביטוי לחלות החוק השני של התרמודינמיקה |
|||
|
|||
מיכאל, בתגובתך תיארת בדיוק רב את חלות החוק השני של התרמו דינמיקה על השמאל הישראלי. בראשית היה החזון של חברה חדשה ואדם חדש, שהגו אנשי הטריאומווירט של עמק הירדן בראשית העשור השני של המאה העשרים: א.ד. גורדון, ברל כצנלסון ורחל בלובשטיין. מן החזון הזה נותרו צדיקי''ם. ואגב, לאנשי ההגנה שהיו שתולים באצ''ל ובלח''י קראו ''צדיקים''! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי