  
  
  
|
 |
|
||
  העדר דיון ממשלתי מוקדם לפני הכרעות מדיניות |
|||
|
|||
מאמרו האחרון ב''פורום ארץ הצבי'' של האלוף בדימ. שלמה גזית מוזר בעיני. משהו השתנה בו אם תוך שירותו ואם בתום שירותו בצה''ל. האלוף התפלא בזמנו כיצד זה מנחם בגין ז''ל לא קיים דיונים בממשלה בטרם קיים מהלכים מדיניים מרחיקי לכת, שהביאו בסופו של דבר את השלום המיוחל עם מצרים. לדבריו, רק משנחת סאדאת בישראל הבין את עומק חוכמתו של בגין, שהעדיף, כמסתבר, השגת שלום על קיום דיונים דמוקרטיים בממשלתו. גישתו של האלוף גזית מדאיגה ומעוררת מחשבות קשות. אכן, כפי שאמר צ'רצ'יל [לא במילים אלו]: ''הדמוקרטיה היא שיטת שלטון מחורבנת, אלא שטרם המציאו שיטת שלטון טובה ממנה''. מנהיג חזק, כמו בן-גוריון, בגין או, בהסתייגות מסוימת גם אריק שרון, חייב להנהיג את מפלגתו, את הממשלה ואת העם. אך מנהיגות אינה שלטון דיקטטורי. מנהיג שנבחר בדרך דמוקרטית, ומתכוון לשלוט באורח דמוקרטי, [להבדיל מכאלו שעלו לשלטון בבחירות, אך מרגע תפיסת השלטון הפנו עורף לדמוקרטיה, ולא ערכו עוד בחירות חופשיות, כמו היטלר ימ''ש, הקומוניסטים בארצות בהן שלטו, (באותם מקרים ספורים שקיימו בכלל בחירות בהן נבחרו) או שליטי ארצות ערב (כמו מפלגות ה''בע''ת'' בסוריה ובעירק)] אינו רשאי להתעלם מממשלתו שגם חבריה נבחרו באותן בחירות. שאלה נפרדת היא עד כמה עליו לכבד את החלטות ממשלתו. מנהיג אמיתי ישיג את הרוב הדרוש בממשלתו, ומטבע הדברים לא יעלה לדיון רעיונות או מדיניות מחוסרי-הגיון שאין סיכוי שיזבו לתמיכת הרוב בממשלה. יש להזכיר עוד מספר נקודות: א. מאז שלמה המלך, ''החכם מכל אדם'' לא ניתנה כל החוכמה לאדם יחיד. תמיד כדאי לשמוע עוד דעות של אנשים חכמים ומנוסים. תמיד אתה עלול להחמיץ רעיון טוב, שבדיעבד תצטער שלא חשבת עליו. לשם כך יש יועצים [למרבה הצער רבים מהיועצים שממנים לעצמם שרים הם ''אומרי הן'' ומלחכי פנכה אשר לא יעלו רעיונות מקוריים ולא יבקרו את דברי אדונם]. גם מרבית חברי הממשלות שכהנו עד כה לא הגיעו למעמדם עקב טפשות דווקא [כן, היו ויש יוצאים מהכלל]. ב. ראש ממשלה אינו יכול לבחון בעצמו כל רעיון לעומק, לצפות את כל הסכנות והמוקשים בדרך. לעתים שינוי קטן במסלול יכול למנוע כניסה לשטח ממוקש. בין היתר זו הסיבה שכל מסקנות ועדות החקירה לסוגיהן המליצו להקים מועצה לבטחון לאומי שתבדוק כל קו מדיניות לעומקו, תשקול התפתחויות צפויות בעתיד מנקיטה בדרך מסוימת. שוב למרבה הצער מועצה כזו הוקמה באיחור רב, ולרוב המנהיגים לא שעו לה, למעט אולי בתקופה בה האלוף עמידרור עמד בראשה. ג. בהמשך לאמור בשני הסעיפים הקודמים - ראשי ממשלה נהגו להקים לעצמם מועצה מיעצת ''פרטית'', המורכבת מחבריהם או נאמניהם. אלו לעתים אנשים נבונים, לעתים- נבונים פחות, לרוב - חסרי הכשרה והכרה לעומק של העובדות והנתונים המדיניים והמודיעינים, ומראש עמדתם אינה עצמאית ובלתי תלויה. כל זה מעבר לעובדה שראשי ממשלה מסוימים שולחים את מכריהם, כמו עו''ד פרטיים, ליצגם, ולמעשה ליצג את המדינה, במו''מ חשובים, במקום להעזר באנשי משרד החוץ, בקציני מודיעין בכירים או נציגים רשמיים של ראש-הממשלה. אם ראש הממשלה אינו סומך על עובדיו הרשמיים חובה עליו להעבירם לתפקיד אחר, אך עקיפתם אינה, בהכרח, הדרך האופטימלית... כל זה מבלי להזכיר השפעות של בני-הזוג ויועציהם של בני-הזוג. איני מדבר על רה''מ הנוכחי דווקא...חשבו נא לרגע על ראש-ממשלה קודם, חניך תנועת ז'בוטינסקי, חבר במפלגות הימין שבהן עלה לגדולה, הנשוי לאשה בעלת דעות שמאלניות, אשר בעלותו לכס הגבוה מכולם הפגין לפתע שמאלניות מובהקת, החל מתמיכתו ב''התנתקות''וכלה בהצעותיו מרחיקות הלכת לערפאת... מנהיג דמוקראטי אמיתי ישמע את עמדות שריו ויועציו ויחליט. אמורה להיות לו מנהיגות מספקת להעביר את החלטתו בממשלה, או בקבינט, לפי הענין. אפשר ולעתים על מנהיג להחליט החלטה גורלית גם ללא תמיכה מספקת, כמו שבן-גוריון, בלחץ הזמן עם הפינוי הבריטי מא''י, הכריז על הקמת המדינה, אך זהו דבר העשוי לקרות רק אחת לספר דורות. לא ידוע לי אם ההחלטה לצאת עם צרפת וביטניה למלחמה נגד מצרים עברה החלטה ממשלתית. האם מישהו צפה אז את עמדת ארה''ב ואת איומי המלחמה של בריה''מ? לרוב החלטות של מנהיג יחיד, ולרוב במדינה לא דמוקרטית, עלולות להביא חורבן על עמו -כמו החלטת מוסוליני לצאת למסעי כיבושים תחילה באתיופיה, מאוחר יותר ביוון, או החלטתו להקים את ברית ''מדינות הציר'' עם גרמניה, או כמו ההחלטה היפנית לתקוף בפרל-הרבור ללא הכרזת מלחמה רשמית, או החלטותיו האומללות של סדאם חוסיין לנהל מלחמה מיל אירן או לפלוש לכווית. קשה להעריך את גודל הנזק שהיה צפוי למדינת ישראל ולעם ישראל אילו קיבל ערפאת את הצעותיהם מרחיקות הלכת של אהוד ברק ואהוד אולמרט [בנפרד], הצעות שלא עברו, למיטב ידיעתי, שום אישור ממשלתי. גם ראינו כיצד עוצמת-יתר של מנהיג, שדווקא העביר את רעיונו המתעתע בממשלה שבה שריה העלובים לא העזו להתנגד לו, גרמו לנזק אדיר למדינה ולאזרחיה התמימים שנעקרו על לא עוול בכפם, מאדמתם ומביתם, כוונתי לאותה ''התנתקות'' שיזם, מסיבות בלתי ברורות עד היום, אריק שרון. התנתקות שגם העלתה, ישירות או בעקיפין, את החמאס לשלטון ברצועת עזה, אותה עזה שאותו שרון, בשירותו בצבא, טיהר ממחבלים. בקצרה - דעותיו החיוביות על עקיפת הממשלה [והכנסת] של האלוף שלמה גזית מובילות לשלטון לא-דמוקרטי, על-סף דיקטטורה. דיקטטורה אינה חייבת בהכרח להיות רצחנית כנהוג, אין כורח ליצור משטרה חשאית כמו גסטפו, אוכראנה, נ.ק.ו.ד. , סטאז'י, סקוריטטה, מוחאבארת או בשמותיהן האחרים. מישהו כבר אמר שבן-גוריון ניהל כאן ''דיקטטורה דמוקרטית'' - כולם דברו חופשי חופשי והוא עשה את מה שרצה... אדוני האלוף גזית - אנא בחן שוב את דבריך. הם מסוכנים מאד אם יאומצו כמדיניות [שלטון היחיד] בעתיד. בכבוד רב יוסף אליעז אזרח ישראלי לא בדימוס מאזרחותו | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי