  
  
  
|
 |
|
||
  האמריקאים מונעים חנינה לפולארד |
|||
|
|||
בעיקר הבכירים שמכהנים היום בתפקיד. כי לאחר שהם פורשים מתפקידם הם מצטרפים לקבוצה ההולכת וגדלה של הקוראים לחון ולשחרר את פולארד. ג'יימס וולסי, ראש הסי.אי.איי לשעבר, הנרי קיסינג'ר, לורנס קורב שהיה תת-שר ההגנה של ארה''ב בתקופת משפטו של פולארד, סנטורים ועוד בכירים לשעבר, קוראים לאובמה לשחרר את פולארד. נדמה לי שג אורי אבנרי חתום על הפטיציה. בקשת החנינה מתבססת על מספר יסודות מוצקים: 1. ניהול המשפט נגד פולארד היה חריג ובלתי תקין (שר ההגנה כספר ווינברגר התערב באמצע הדיונים ונפגש אישית ובלעדית עם השופט והציג לו חומר לכאורה אמין שמצביע על מרגל קטלני שעבד בעבור הסובייטים, לסנגוריה לא התאפשר להגן על פולארד, גם לא לפי חומר מולבן). 2. המודיעין המסכל האמריקאי הדביק לפולארד האשמות שווא לא מבוססות כאילו לכאורה הוא העביר מודיעין גם לסובייטים (האשמה זאת התבררה כעבור כמה חודשים כהאשמה שיקרית שככל הנראה נתפרה נגד פולארד בהעדר ראיות נגד החשודים האמיתיים. בסוף, לאחר גזירת פסק הדין נגד פולארד, הסתבר שלא סובייטים ולא נעליים אלא רק טמטום במערכת המודיעין האמריקאית ורשעות של פוליטיקאי אמריקאי מומר שרצה להראות ש ה ו א לא בוגד באמריקה החמירו את מצבו של פולארד באופן בלתי רציונלי. כעבור מספר חודשים נתפסו סדרה של מרגלים אמריקאים, שחלקם שירת בשירות צבאי או מוסדי פעיל, שריגלו בעבור הסובייטים. רק שניים מהם, אולדריץ' איימס , זה שהביא בדיווחיו לחשיפת מקורות ריגול אמריקאים ולמותם של 12 סייענים ומרגלים לטובת האמריקאים, נידונו למאסרי עולם. והיתר למספר שנים, בממוצע 20 שנים לכל אחד. מרגל אחד, יווני, שנתפס אחרי פולארד שוחרר כבר לפני כ-10 שנים, למרות שפעילותו חשפה אמצעי איסוף אמריקאים וחיבלה קשות במערך האיסוף האמריקאי נגד בריה''מ. 3. אין ספק שאמריקה נפגעה על שהתגלה פתאום שלמרות הכל ישראל מרגלת אחריה. אבל בעוד שישראל לא ריגלה נגד ארה''ב, להוציא את מקרה פולארד (שהוא מקרה חריג רק משום שנוהל שלא כדין ע''י ארגון מודיעין שאינו כשיר להפעיל מקורות ורק בגלל שבגיוסו עסק אלוף משנה מחה''א שלא היה מוכשר לעסוק במודיעין היומינטי) הרי שארה''ב כן ריגלה באותה עת נגד ישראל גם בגיוס היומינט. בשנות ה-80 נתפסו 3 מרגלים כאלה, אחד מהם רב סרן בקבע. 4. אין להתנהלות הפוליטיקאים והעם בישראל דבר עם חוסר ההענות האמריקאית. להיפך, ישראל שמרה על שתיקה ציבורית לאורך שנים רבות, קלינטון הבטיח כבר לחון אותו אבל חזר בו בגלל לחץ פנימי של בכירי בטחון. לכן יש לחזור ולדרוש, יש לנהל מלחת תקשורת ואינטרנט ולהצביע על המשפט המכור שהתנהל שלא כחוק נגד פולארד. לכן טיעוניו והסבריו של שלמה גזית להתנהגות האמריקאים אינה אמינה. א. רְאו את האזרחים האמריקאים שריגלו בעבור האוייבת המרכזית של ארה''ב – בריה''מ, חלקם קיבלו עונשים קלים בהרבה מזה של פולארד, על נזקים קשים הרבה יותר. מעבר לכך, פולארד הונחה להעביר רק מודיעין שרלוונטי לאיומים על ישראל. מסתבר שרובו של החומר הועבר לישראל בערוצי ההידברות הרגילים בין גופי המודיעין של שני הצדדים. מכאן ברור הוא שהאיסוף הזה היה מיותר כי הוא נעשה ע''י שניים שלא הכירו, האחד לא הכיר כבר (רפי איתן) והשני לא הכיר בכלל (אביאם סלע), ממש את המודיעין שזרם למערכת הצה''לית. אילו סרן במודיעין היה מרגל בעבור ארה''ב הוא היה מקבל 5 שנים בפנים ומשוחרר בתום שליש. ואני אומר את זה על בטוח. כי בסוף שנות ה-80 היה רס''ן בקבע, לא במודיעין, שהושע בריגול לארה''ב ושוחרר לאחר כמה חודשים. לכן אמירתו של גזית שהוא לא היה תומך בשחרור מוקדם אינו אמין ולא רציני. שהרי מרגלים ואפילו מחבלים שוחררו בטרם ריצו חלקיק מעונשם. ב. גיוס פולארד והפעלתו נעשו בסתירה מוחלטת למדיניות ישראל. ישראל שיתפה פעולה עם האמריקאים למזער נזקים לאחר חשיפת פולארד. בזה גזית צודק, כפי שאני טענתי גם בעבר. טועה גזית כשהוא טוען ש''מיד הענקנו לפולארד תעודת זהות ישראלית'' או שניהלנו קמפיין גלוי לשחרורו. הקמפיין הגלוי התחיל בעיקר אחרי שנת 2000 לאחר שקלינטון איכזב וחזר בו מהבטחתו. ג. פולארד אינו גיבור לאומי, אך בהחלט עלינו להחריף את תביעתנו לשחרור פולארד, להפעיל לחץ על אובמה לחון אותו, ואם צריך אז גם להצטלם עם פולארד ולשבח אותו כגיבור לאומי. ד. התביעה לשחרורו של פולארד לא קשורה כלל לעניין ההתנערות מהמעשה או ביטוי כוונה כנה שלא לחזור ולרגל באמריקה. יש לה מקום כדי להחזיר את הצדק למשפט. ה. היהודים נרתעו מלדרוש לחון את פולארד משום החשש שיואשמו בנאמנות כפולה (שבלאו הכי יש כמה שטוענים זאת). אלא שהשלב הזה כבר עבר. היום יותר אישי ציבור יהודים קוראים גם הם לחון את פולארד, למרות הסכנה שבדבר. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי