  
  
  
|
 |
|
||
  רגשי הזדהות |
|||
|
|||
פעם כשעוד היה ספירו צעיר יותר ובכושר גופני- הוא היה מצטרף לפעמים לקהילת המגיבים וממש היה נוכח בשטח ושולח הודעות מגיב מתעצבן מתרגש נאבק על דעותיו- לא רק מציגן בחלון הראווה... זכיתי לפני כמה שנים להיות נוכח עימו בשטח, לראות את ספירו הצעיר והאנושי ואפילו להאבק עימו ולנצח! היינו לתפוס אותו נבוך על חם. ספירו אולי רק לזכר הימים ההם תגיב על ההודעה להלן; אנא שקול את הרעיון. ובכן אני מגיב על הפסקה שלך תחת ''בזכות הפחד והבריחה''. מהכותרת הזו אפשר להבין על איזו קבוצת הזדהות בדיוק אתה מנוי. ובאמת זה הזכיר לי את צעירותי כשהייתי בחלב והייתי אחד מהאוהדים השרופים של קבוצת הכדורגל ''נבחרת הצבא''. כן עדיין קיימת הקבוצה הזו וכן כל שחקניה הם חיילים בצבא הסורי, והיא, מה לעשות, אלופת סוריה בכדורגל זה מספר עשורים. היה לנו שכן קולונל בצבא ותמיד היה מביא לאחי כרטיסי כניסה למשחקים בחינם, ואיך הייתי מקנא ביוסי... יום אחד כשהייתי בעיצומו של משחק כדורסל של מכבי על גביע אירופה, בסלון שלנו במעון עולים ביבנה- פשוט הרהרתי במשהו ואני עדיין זוכר את ההירהור הזה: ומה אם הקבוצה שמשחקת עכשיו נגד מכבי היא ''נבחרת המשטרה'' שהייתי שרוף עליה, עם איזו קבוצה הייתי מזדהה? עם איזה סל הייתי קופץ? ידידי ספירו, אני אחשוף את הסוד שלי אם גם אתה תחשוף את שלך: לא יודע אם המעמד החדש של הפלסטינים נותן להם את הזכות להיות מנויים על הפיפא, ובהנחה שכן, אתה בסלון שלך צופה בישראל נגד פלסטין: עם איזה גול אתה קופץ? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רגשי הזדהות |
|||
|
|||
בעניינים אלה אין לי הרבה התלבטויות. כל עוד ישראל היא מדינה קולוניאלית, גזענית, מדכאת עם אחר, שודדת את אדמותיו והורגת בילדיו, נשותיו וזקניו, משפילה אותם ומרכזת אותם בבנטוסטנים, או בבתי כלא, אין לי הזדהות עם נבחרות ישראל במשחקיהן עם קבוצות אחרות. אני בדרך כלל רווה נחת מהפסדי ישראל בספורט. מצבי דומה לזה של גרמני אנטי נאצי באלימפיאדת ברלין ב-1936, שחש סיפוק כל אימת שספורטאים גרמנים שהסכימו להופיע בחסות דגל צלב הקרס, נוצחו. כל מי שמוכן להופיע תחת דגל ישראל כנציג ישראל, אני שמח בהפסדו, שהרי המגן דוד בדגל ישראל התקרב מאד בערכיו האידיאולוגיים לדגל צלב הקרס. זוהי כמובן שמחת עניים, אבל זה מה שיש כרגע. אשר למכבי תל אביב, אינני סובל את הקבוצה, היא משדרת הרבה מהמאוס בחברה הישראלית והעובדה ששחקנים אמריקאים שלוקטו מן הגורן ומן היקב מוכנים לשחק בחסות דגל האפרטהייד הישראלי, מחזקת את הדחייה שלי מהקבוצה, הקיימת כאמור מקדמת דנא. כחובב משחקי כדורגל אני תומך בדרך כלל באנדרדוג, להוציא את המקרה של ברצלונה, שם אני פשוט נהנה מהקונצרט, ובעניין זה אני נמנה כנראה עם הרוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רגשי הזדהות |
|||
|
|||
אם למדתי משהו מהחיים הלא קלים האלה- זה לא להיות סגור על שום דבר; לא להסגר על המשפחה ''האידאלית'' ולא על האחים ''הרחמנים'' ולא על המדינה ''הצודקת'' ואף לא על החבר ''הנאמן''. כולנו מופתעים חדשות לבקרים מהמשפחה מהמדינה ומהחברים שפיתאום הפכו את עורם ועברו לצד השני. אני לא יודע איך לקשר את ''הסודות'' האלה עם ''הנושא שלשמו התכנסנו'', ובכל אופן ברצוני לחשוף בפניך גם את זאת: ולמרות שאיני מגיב בדרך כלל למאמריך אבל אני קורא כמעט את כולם ואוהב לקרוא אותם, ומתוך הקריאה המסיבית הזאת- לא פעם אני אומר לעצמי שיכול ודווקא אתה גדעון ספירו הוא הציוני והלאומני הגדול ביותר בארץ כי הקינאה למדינה- נוטפת ממך, אבל יש בך מום בעיני: אתה סגור ומסוגר על הערכים ועל השחור-לבן הזה. ולא אדוני! גם במשפחה יש חום ולצידו כמובן יש את הרוע לשמו. מאידך גם בצד השני שאתה קורא לו ''המדוכה'' כמובן יש את הטוב ואפילו את החום אבל יש גם בכמות מסחרית את הרוע לשמו, את הניצול הציני הזה לכיבוש, לדיכוי... אתה גדעון למדת להיות מסוגר וזה המום שלך. שבת שלום | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי