|
ע' יקירי,
ביחס לגולדה ולדדו כל השנים ידעתי על הכשלונות שלהם, אבל אמרתי לעצמי אולי זה נובע מלשונות רעות. שתי שגיאות קרדינליות שהיא שגתה. הראשונה, היא הרי פקפקה כל הזמן ב''עזרתו'' הנדיבה של הסוכן המצרי, והיא אמרה זאת יותר מפעם אחת לראש המוסד - זה מצד אחד. ויחד עם זה היא המכה עליו באופן עיוור. להערכתי, זה נבע מכך שהדיווחים שהיא קבלה מהמצרי, נתנו לה להבין שמצרים קבורה עמוק באדמה, ולכן אין לחשוש ממנה. לכן היא התעלמה כל הזמן מפניותיו של סאדאת, לדון בפתרון מדיני. זה לא חייב לקבל את כל דרישותיו של סאדאת. אבל לדבר, כי כשמדברים לא יורים.
באשר למינויים. כאשר אתה ממנה אנשים ללא כישורים מתאימים, והדבר העיקרי שיש להם ךהציע זו רק הנאמנות העיוורת - בסופו של דבר אתה תשלם את המחיר. גולדה מאיר מינתה את דדו בניגוד לדעתו של משה דיין, שרצה למנות את ישראל טל או ישעיהו גביש. כל המינויים של דדו היו באותה הדרך. אני לא נקבתי בשמו של דובר צה''ל כי האיש כבר לא בחיים. אבל כל העולם ואשתו תמהו מאד על המינוי. כאשר אתה נמצא בתקופה של מתיחות מלחמתית עם המצרים, דדו מתעקש לשחרר את אריק שרון, אלוף פקוד דרום. בשום צבא בעולם לא היו נוהגים כך. היא מינתה את ראש המוסד - אדם שכל נושא המודיעין זר לו לחלוטין. הוא עצמו אפילו אמר שהוא חושש, שהוא לא מתאים - התוצאה היא שאתה מקבל מלחמה בהפתעה. הטייס יגאל קיפניס חקר את הנושא בצורה מדעית, ולא רכילותית, ושם את הדברים על השולחן. |
מהסוף להתחלה.
