  
  
  
|
 |
|
||
  דיסוננס קוגנטיבי . |
|||
|
|||
התגובה שלך מוכיחה שאתה שבוי בדימויים סטריאוטיפים. די לך בעובדה שהתתחנכתי בקיבוץ של השומר הצעיר (דרך אגב, לא גן שמואל אלא מרחביה) בכדי לתייג אותי כסולד מרבנים. לא זו בלבד שאינני סולד מרבנים, יש רבנים כמו אלה החברים בארגון רבנים לזכויות אדם שאני אוהב אהבה עזה. גם את הרב שך אהבתי בדרכי שלי, בגלל עמדתו ששללה את ההתנחלויות. במשך קרוב לשנתיים הייתי בעל טור בעיתון חרדי ''יום השישי'' שפורסם תחת הלוגו ''חילוני לא חרד'' ותקופה מסוימת היה לי גם טור בעיתונה של ש''ס ''יום ליום''. במרץ 1990 מתח הרב שך ביקורת על הקיבוצים. אין שם חינוך ליהדות והם אוכלי בשר שפנים וחזירים, אמר. למיטב זכרוני היה דיון בכנסת בנושא ושר הפנים הרב פרץ האשים את הקיבוצים שבשנות ה-50, ימי ההגירה ההמונית מארצות ערב, העבירו הקיבוצים את הנוער המזרחי, שברובו המכריע באו ממשפחות דתיות, על דתם. חברי הכנסת מהתנועה הקיבוצית מחו, אמרו שזה שקר וראו בכך הסתה נגד הקיבוצים. כמי שהיה בשנות ה-50 מדריך בשומר הצעיר ומקים הקן בעפולה עלית, שמרבית תושביה אז היו יוצאי יהדות ערב, אישרתי את הדברים. תפקידי היה להקנות לחניכים ערכים סוציאליסטים ואורח חיים חילוני. במלים אחרות, להעבירם על דתם. כתבתי על כך מאמר ל''על המשמר'' והמערכת החליטה לא לפרסם והוא פורסם ב''יתד נאמן'' עיתונה של ''דגל התורה'' בהנהגתו של הרב שך. כמו כן הייתי בוועד הציבורי למען דרעי, בשלבים הראשונים של הפרשה כשהעיסוק התמקד בהקצאת יתר של כספי ציבור למוסדות שש''ס רוצה ביקרן. סברתי אז שההתנפלות עליו נגועה באיפה ואיפה. אשר להרצל, אינני חושב שהוא סלד מרבנים,אבל הוא צדק כאשר קבע כי הרבנים יתרכזו בבתי הכנסת ולא ינהלו את המדינה, במלים אחרות, הפרדת הדת מהמדינה, רעיון נכון ודמוקרטי. לשאלתך, אם כל היהודים יהיו גזענים האם אהיה נגד כולם, היא מסוג השאלות ''אם לסבתא היו גלגלים''. מצורפים מאמרי הלקוח מאתר ''יש גבול'' איך נהייתי בעל טור בעיתון חרדי ותמונה מפגישתי עם הרב שך. -------------------------------------------- איך נעשיתי בעל טור בעיתון חרדי? / גדעון ספירו ביום שבת 7 בינואר 1989 בבוקר שמעתי נקישות בדירתי בירושלים. מאחר ולא ציפיתי לאורחים נהגתי בזהירות הראויה לאיש שמאל שמוטרד מעת לעת בכל מיני איומים, ושאלתי ''מי שם''? ''משטרה'' ענה לי הקול מעבר לדלת. הסתכלתי בעינית, וראיתי שני שוטרים במדים. פתחתי את הדלת, והשוטרים הגישו לי זימון לבוא למחרת למשטרה לחקירה. ''באיזה עניין''? שאלתי, והם סירבו לענות, אני מניח שגם לא ידעו. למחרת התייצבתי כנדרש במשטרה ושם התברר לי כי החקירה נוגעת לפנקס שירות 2 שפרסמה ''יש גבול''. נשאלתי כל מיני שאלות הקשורות לתנועה ולפנקס, מי כתב, באיזה בית דפוס, מי הדובר וכיוצא באלה שאלות, ועל כולן סירבתי לענות בנימוק שמדובר בחקירה פוליטית. שוחררתי בערבות עצמית. גם ישי מנוחין הוזמן לחקירה באותו עניין. למחרת החקירה, יום שני 9 בינואר 1989, הופיעה ידיעה על כך ב''הארץ'', (מאת לילי גלילי), בה צוין בין השאר כי שלחתי מכתב תלונה לכל השרים וחברי הכנסת מהסיעות הדתיות, על כך שמטרידים שוטרים לחלל את יום השבת בעניין שאין בו פיקוח נפש. ואכן, במכתבים אל כל חברי הסיעות הדתיות בכנסת, אגודת ישראל, ש''ס והמפד''ל תהיתי הכיצד כופים על שוטר יהודי במדינה המגדירה עצמה יהודית, לנסוע ביום שבת קודש (פרשת וארא) למילוי משימה (שהתבררה גם כחסרת שחר) שניתן לבצעה בימי חול? כמובן שבמכתב גם הדגשתי את הסכנה שבחקירות פוליטיות מצד המשטרה והשב''כ. היום הקורבנות הם אנשי ''יש גבול'', כתבתי, ומחר זה יגיע לבני הישיבות. המכתב גרם למבול של שאילתות מצד חברי הכנסת הדתיים לשר המשטרה דאז, איש מפלגת העבודה חיים בר לב (רמטכ''ל לשעבר). השר נקלע למצוקה ונזקק לתשובות פתלתלות, שהרי ברור לכל בר בי רב שלא הייתה כל הצדקה לאותו חילול שבת. אם זיכרוני אינו מטעני, בסופו של דבר השר התנצל בפני חבריו הדתיים לקואליציה, וגם התחייב כי דברים כאלה לא יישנו. מכתבי הפך אותי לשעה קלה לחביבם של כלי תקשורת חרדים. מה פתאום, הם התעניינו, חילוני ואיש שמאל כמוני מוטרד מחילול שבת? הסברתי להם כי יום השבת הוא יום מנוחה מעמל השבוע, וגם מבלי להיות דתי יש לאפשר לעובד לממש את יום המנוחה ולא להטרידו בענייני עבודה, אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש. ניצלתי את ההזדמנות וניסיתי לקעקע את הסטריאוטיפ שיש לחרדים על אנשי שמאל, כאילו מדובר בזוללי דתיים. למשל, אמרתי להם, אני תומך בפטור משרות צבאי מטעמי דת ומצפון ולכן תומך בפטור לבני הישיבות שתורתם אומנותם, אבל מבקש להרחיב את העיקרון גם לפציפיסטים ומתנגדי כיבוש. השבועון החרדי ''יום השישי'' פרסם את מכתבי במלואו (13 בינואר 1989) וגם ראיין אותי. (אמנון אברמוביץ הקדיש לנושא קטע שנון במדורו השבועי ב''מעריב'' – 20 בינואר 1989). כעיתונאי הצעתי לעורך ''יום השישי'' אתגר: לפרסם טור שבועי, בתקווה שייצר דיאלוג בין איש שמאל חילוני לבין הציבור החרדי. תן לי לחשוב, אמר, וכעבור מספר ימים השיב: בוא נעשה ניסיון, אבל אם יהיה שיטפון של מחאות מצד הקוראים, זה ייפסק. ועוד תנאי: אסור לפגוע בכבודם של רבנים. הסכמתי. וכך נולד הטור ''חילוני לא חרד'' שהחזיק מעמד קרוב לשנתיים. (הטור הראשון פורסם ב- 10 בפברואר 1989, והטור האחרון ב- 26 באוקטובר 1990). לא זו בלבד שלא הייתה מחאת קוראים, אלא שרבים ראו בכך שינוי מרענן. להוציא ביקורת על רבנים, בעיקר כאלה המוגדרים ''גאוני הדור'', נהניתי שם מחופש שעלה לעתים על זה שעמד לרשותי בעיתונים חילונים בהם כתבתי. יכולתי לבקר בחריפות את הצבא, השב''כ והמשטרה, את הכיבוש, את מערכת המשפט כולל שופטים, את האפליה נגד ערבים, לכתוב בגנות הגזענות, נגד נשק גרעיני, בוודאי שלא הייתה בעיה להצליף בממשלה (שבה השתתפו גם החרדים) בנושאי ביטחון, במדיניותה הכלכלית שהעשירה את הטייקונים ורוששה את העניים, ולדבר בשבח רעיוניות שמאליים כמו שוויון, אחווה, דמוקרטיה (מדינת כל אזרחיה) ושלום. ''יום השישי'' כבר לא קיים, אבל אנצור בליבי פרק מרתק כיצד פעילות ב''יש גבול'' וחקירה משטרתית מסוכנת הובילה לטור עיתונאי שבין השאר גם תמך בסרבנים. במסגרת הטור טבעתי את האמרה כי אם אצטרך לבחור בין הרב שך שמתנגד להתנחלויות ולכיבוש משום שיש בהם התגרות אסורה באומות העולם לבין פקודות הרב אלוף, אני בוחר ברב שך. חבל שמי ששמים עצמם כממשיכי הרב שך, סטו מדרכו והלכו לשטחים הכבושים. מופיע באתר ''יש גבול'' | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| טריאוטיפים או משמעת אינטלקטואלית ? |
|||
|
|||
בנעורי למדתי חשבון . זה מהסוג הנפוץ , אף כי אני יודע שיש צורות חשבון אחרות . בחשבון תמיד יהיו מספר זה ומספר אחר הקשורים בפעולה חשבונית גורמי אותה תוצאה . אחר כך כשלמדתי כימיה ופיזיקה התברר שזה קורה גם במערכות אלו . אנני יכול להגיד כי נתרן וכלור יוצרים סודה לשתיה ביודעי כי התוצר הוא מלח שולחני . אלא אם ברצוני לשקר . היום בהכירי את התיזה הדרוויניסטית אינני יכול לומר דברים המנוגדים לה , אלא אם ברצוני לשקר . האם אלא סטריאוטיפים ? לא ! אז מה ענית לי ? ''יש רבנים כמו אלה החברים בארגון רבנים לזכויות אדם שאני אוהב אהבה עזה. גם את הרב שך אהבתי בדרכי שלי, בגלל עמדתו ששללה את ההתנחלויות'' וגו' . . . וגם ''תפקידי היה להקנות לחניכים ערכים סוציאליסטים ואורח חיים חילוני. במלים אחרות, להעבירם על דתם'' מה דברים אלה בדיוק , אם לא חיזוק לטענתי ? גירסה מרוככת ולא יותר . ======================================== לא אלאה אותך בסיפור כיצד הפנתרים השחורים בסיועי חסר התחליף (!) הגיעו לסף הכנסת ואת סיפו לא עברו . כך שגם אני עשיתי דבר או שניים בחיי . ======================================== וכעת נשאר לנו ''יש גבול'' פלסטינים מסכנים והגזענות . השמאל האינטלקטואלי , על גווניו ובמיוחד זה הנוטה לסואליזם או קומוניזם , אינו מקשיב ובמיוחד אינו מתמודד עם הטענה שנאורות נכונה רק בחלקה אך לא כולה ושגזענות נכונה ברובה אך לא כולה . וכאן הסטריאוטיפ שלהם ושלך עומד ומשמעת אינטלקטואלית אין לכם . לכן ''פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני'' אינו יכול להביא לתוצאה המבוקשת . אריה עירן-חיפה . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי