| כוונתי שלכל מנהרה מתחת להר יש כניסות/יציאות ותעלות איוורור.. למשל, במתקן הצנטריפוגות (סרכזות) החדש (פעיל מ-2009), פורדו, יש כ-7000 צנטריפוגות. המתקן חפור מתחת להר בעומק של כ- 40 מ'. במתקן הצנטריפוגות הראשון בנתאנז הותקנו כ-3000 צנטריפוגות והוא פעיל על פני הקרקע מאמצע שנות ה-2000. מול האתר השני אין בעיה, הבעיה היא מול המתקן הראשון. יש טילים ופצצות שיכולות לחדור את שערי הכניסה ולהתפוצץ פנימה יותר במנהרת הכניסה. בגדול, משמעות פיצוץ כזה כמה עשרות מטרים בתוך מנהרת הכניסה תגרום לקריסת המנהרה וסגירתה ולגל הלם בכל מרחב הצנטריפוגות הפנימי - גלי ההדף, אבק, חנקן שיציפו את כל המרחב הפנימי של המתקן, כאשר כל נתיב הכניסה קרס יגרום לפיצוץ פנימי שיהרוס את הצנטריפוגות ויתר המבנים והאמצעים שבמתקן. כל המערכות לא יהיו שוות יותר ואי אפשר יהיה לתקנן. כדי לחדש את המקום יצטרכו האיראנים לחזור על כל התהליך מחדש, פחות החציבה עצמה (אבל יצטרכו לפנות הרבה פסולת ועפר ולבדוק את תקינות המקום לחידוש עבודה). משמעות הדבר - הריסה טוטלית של המתקן וחזרה לנקודת האפס.
כדי לחדש את הפרוייקט יצטרכו האיראנים להתחיל מחדש, להשיג סרכזות חדשות. ממי? את אלה של פקיסטאן הם כבר קיבלו. אז הם יצטרכו לקנות אולי בסין, אולי ברוסיה. האם הן תמכורנה לאיראן? לא בטוח כלל, אם ארה''ב תהיה רצינית סוף ותנהל ליווי צמוד של הפעילות האיראנית. אני משער שארה''ב וישראל לא ישקטו לאחר השמדת המתקנים הגרעניים אלא ינהלו מדיניות של ריגול וסיכול כל ניסיון איראני מחודש. הפעם יהיה קשה הרבה יותר לאיראנים לחדש את הפרוייקט.
אני מעריך שלאחר תקיפה שתשיג תוצאה טובה משטר האייתוללות ייחלש במהירות ויתכן שתוך זמן קצר הוא יודח מהשלטון בהפגנות עממיותמלוות במשבר כלכלי חזק.ר |