| אובמה שהבין בנובמבר 2010 שאין לו ברירה אלה להתגמש ולהתקרב לרפובליקנים. והוא אכן התקרב אליהם, אבל התקדם רק חצי דרך, מבחינתם. הבעיה שאובמה עושה רק 'חצי עבודה', כדי מצד אחד להיות נאמן עדיין לדרכו הסוציאליסטית (חלוקת כסף כדי לשמור מצב, כמו מימון אלפי מורים למניעת פיטוריהם) ומצד שני הוא מקבל את העקרון החשוב של קיצוץ התקציב, אלא שהוא מקצץ קצת כדי לצאת ידי חובה. עמדת הרפובליקנים היא קיצוצים ארוכי טווח בהוצאות הממשלתיות להקטנת הגירעון בתמורה לעידוד המעסיקים עצמם לחזור לכשירות, להעסיק עובדים, להרוויח ולהזרים כסף לשוק. אובמה דג בשביל האזרחים, הרפובליקנים רוצים לתת להם חקות כדי שידוגו לעצמם. אני מעריך שבדיונים בבתי הקונגרס יגיעו הדמוקרטים והרפובליקנים להסכמה כלשהיא באמצע הדרך. צריך לזכור שמיעוט הרפובליקנים תומך בהצעת אובמה ומיעוט דמוקרטי מתנגד לה. הפשרה בדרך, כי כולם רוצים להצליח בבחירות.
בסופו של דבר התוכנית החלקית הזאת מצביעה על כך שאובמה מבין שמצבו קשה ושהוא גם נדרש להסכמת הרפובליקנים. אם עד נובמבר 2010 הוא היה יכול להעביר תקציב וחוקים וביזבוז טריליון דולר בלי תמיכת הרפובליקנים, הרי שרוב רפובליקני בבית הנבחרים טרף לו את הקלפים (למזלו שלו ולמזלה של אמריקה). התוכנית הנוכחית של אובמה מכילה מהלכים שהרפובליקנים הציעו אותם בעבר (שנאמר שלפעמים צריכים להשתמש בנשק של האוייב כנגדו) שתורמים לצמיחת המשק, אבל גם כאלה שעדיין שופכים את הכסף לשווא בפרוייקטים חסרי תרומה למשק ולחברה. המועד הקצר עד לבחירות לא יתן לחלקים הטובים שבתוכנית 'לנצח' את החלקים הרעים בו.
אובמה עשה טעות גורלית מבחינתו שלא היה מספיק קשוב ומחובר למשק בראשית כהונתו בינואר 2009. אם הוא היה מעביר את התוכנית הזאת אז, הרי שכיום יתכן שתוצאותיה החיוביות בחלקן היו מגיעות לידי ביטוי ראשוני ונותנות לו קרדיט ואמון של הציבור. אבל אז הוא עדיין היה חדור באמונה של מהפיכה, משק אמריקאי חדש (זוכרים את 'מזרח תיכון חדש') והיה משוחרר מן הצורך להידבר עם הרפובליקנים ולהגיע איתם להסכמות (בשל הרוב הדמוקרטי של אז בשני בתי הקונגרס). זו המציאות, אובמה, יאמרו לו המצביעים וישלחו אותו הביתה לחזור וללמוד מציאות מהי.
דרכו זו של אובמה מזכירה במשהו את התנהלותו הכללית גם בנושאים אסטרטגיים-ביטחוניים-מדיניים. למשל עמדותיו לגבי העולם הערבי והמשבר הישראלי-פלסטיני. הנזק שהוא יצר בתחילת דרכו בשל אי בשלותו, מונע ממנו לתקן את היקף הנזק שיצר ויצא מהבקבוק בודאי בקוצר הזמן שנותר לו עד הבחירות. עצוב באמריקה, הנשיא לא מדבר מציאוּת. |