|
הרי תורכיה עושה את מה שהיא עושה לא בגלל יחסה לישראל אלא למרות יחסה. ארדואן רוצה להיות מנהיג האזור, והוא חייב לעשות את זה דרך האסלאמיזציה וההקצנה. ישראל כאן היא בתפקיד הקורבן בלית ברירה של המדיניות התורכית הרדיקלית. השאלה אם ישראל צריכה לגמגם ושחק את המשחק התורכי, או להסביר לסולטן שהיא לא פיון על לוח השש-בש שלו.
טוב שנתניהו הגיב נכון, חבל שישראל לא דרשה מלכתחילה מתורכיה להתנצל על שליחת 4 האוניות ובראשן ה''מרמרה'' (שהצטרפו לעוד 3 ספינות שחיכו להן מצפון לקפריסין ויצרו את השיירה של הפלוטילה) מהנמל באיסטנבול לעזה, למרות הסגר הישראלי.
צריכים היינו להבהיר לתורכים שהתערבותם לטובת החמאס היא כמו יכולה להיות התערבותנו לטובת הכורדים. אם הם חושבים שזכותם לתקוף את הכורדים בצפון עיראק, אז למה הם חושבים שלישראל אסור לתקוף את החמאסניקים בעזה? אם הם עושים אמברגו משטחם על כורדיסטאן ועל הכורדים בשיטחם, למה לישראל אסור לעשות אמברגו על עזה?
חבל שלא הבהרנו זאת לתורכים עוד לפני ש''מרמרה'' שלהם מיררה להם את החיים.עם תורכים צריכים ללכת ראש בראש, ולא להתכופף!
ישראל צריכה כעת לתת לעניינים להירגע רק בגלל ה-20 בספטמבר. לאחר מכן אפשר לשחרר את הניצרה בהדרגה ולהגיב על כל התקפה עלינו בהתקפה נגדית הולמת. אפשר לנהל קמפיינים בינ''ל מול מדינות אינטרסנטיות שנרתעות מהאסלאמיזציה בתורכיה. אפשר לנהל מלחמת סייבר ולשבש ככל הניתן את מוסדות השלטון; אפשר לחבור במסתרים לפיקוד הביניים בצבא התורכי שאותו ארדואן טרם הדיח; צריך להדק את הקשרים עם האופוזיציה שהתחזקה מעט בבחירות האחרונות אבל חסרת אונים מהאגרסיביות של ארדואן.
אם התורכים יגיעו לקיצוניות, כמו משלוח ספינות שלהם לעזה, יש להשיב להם באותה מטבע של שליחת ציוד צבאי לכוחות הכורדים שבצפון עיראק ובמזרח תורכיה. |
למה שישראל תשחק את המסכנה ?
