  
  
  
|
 |
|
||
  האמנת זכויות האדם של האום משנת 1948 |
|||
|
|||
ההכרזה העולמית בדבר זכויות האדם (זה שמה הרשמי) משנת 1948 אינה יכולה לסכן את ישראל או כל מדינה אחרת.זה טבוע בעקרונותיה. אין ספק שמשטרי עאיצות ורודנות, כמו משטר הכיבוש הישראלי או שלטון הגנרלים בברומה וכו', רואים בה סכנה, שהרי שמירת סעיפי ההכרזה תקעקע אותם, וכך ראוי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האמנת זכויות האדם של האום משנת 1948 |
|||
|
|||
תודה שאתה מגיב , אך טעות בידיך . אינני מכיר מה בדיוק כתוב שם ויש לי השערות בלבד , אף כי רוח הדברים כנראה מוכר לי . בכל אופן תוכל לתקן אותי אם אטעה באופן משמעותי . אינני יודע די על בורמה היא מיאנמר . אני מתמצא מעט במצב בישראל . בזמן החדש מתחוללים שינויים רבים בקצב הולך וגובר ואין מנגנוני החקיקה והניסוח מדביקים את הקצב . זה עוד לפני שנכנסים לעובי הקורה של הסכמות על הניסוח . לענינינו רלוונטיים כמה נושאים 1 - אוכלוסיית העולם כמעט שולשה מאז . 2 - הנזק הסביבתי רחב ההיקף שקיים היום לא היה אז ולא הייתה מודעות לו . 3 - גידול האוכלוסיה וקירבתה לגבול הנשיאה מניעים תנועת הגירה כלל עולמית . הגירה כלל עולמית נעה מהעוני לעבר העושר ובאופן קורלציוני גם מאוכלוסיות שאינן נוהגות לפי אותה אמנה לתוך אוכלוסיות שהאמנה היא נוהגן . זה מצב לא מאוזן שבו צד אחד פראי וחסר מעצורים וצד אחר נוהג בריסון והומניות . זה מצב של חוסר ברירה . זה המצב של ישראל מול הפלסטינים בפרט ומול הערבים בכלל . ובקצרה האמנה היא כבלים על ישראל אך לא על אויביה . הפלסטינים הם שלא קיבלו את החלטת החלוקה . הם שפתחו בלחימה נגד היהודים . הם שהפסידו והם שרוצים זכויות יחד עם לחימה וטרור נגדנו . בזה הם מאבדים את זכויותיהם ליחס עלפי האמנה . נוח לך ולאחרים לשכוח את האמת . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנת זכויות האדם של האום משנת 1948 |
|||
|
|||
האמנה לזכויות האדם אינה נותנת לאותו אדם כל הגנה כשהוא אוחז בנשק ותוקף את צבא הכיבוש, בהנחה שאנחנו באמת כובשים ביו''ש, ובודאי שלא לתקוף את אזרחי האוייב. לכן, במצב העניינים, שבו ישראל נאלצה לצאת למתקפה מקדימה ולהכות את הצבאות המתגודדים סביבה ועדיין לא נמצא פרטנר שיסכים לדבר איתנו על שלום, ישנה הצדקה מלאה שישראל תישאר בשיטחי הכיבוש האלה עד להבהרת סוגיית הסכמת הערבים לשלום. מה עוד שישראל נלחמה נגד מדינות ולא נגד איזשהו עם ללא מדינה שפתאום צומח לנו מתחת לכף רגלינו. לגבי אמנות ג'נבה. ישראל פועלת ע''פ החוק ולפי אמנת ג'נבה 1949 בכל הקשור ליחסה לאוכלוסיה המקומית. ישראל נותנת להם להתנהל עצמאית, מסייעת להם ככל הנדרש וככל יכולת בתשתיות ובכלכלה. מנהלת מולם מדיניות כלכלית די נוחה ותומכת. ממלאה כמה תפקידים שמדינה מקיימת - כמו יצוא/יבוא. כל אלה נפגעים לפי מידת הטרור שמפעיל העם הנכבש. לישראל יש זכות חוקית וחובה אנושית להגן קודם על על עצמה ואזרחיה אל מול הפרת חוק של האוייב, בין אם בצורה קבוצתית ובין אם אישית ופרטנית. יש מבחנים לטענותי ואפשר אפילו לכמת אותם. כשהטרור הפלסטיני היה שולי אז ערבים עברו חופשי מיו''ש לישראל ולא היה אפילו לא מחסום אחד. ערבים נעו בישראל עם מכוניות עם מספר צהוב, עבדו חופשי בישראל גם אם לא שילמו מס הכנסה. מאז 1993 היגרו לא פורמלית לישראל כרבע מיליון פלסטינים. רוב אזרחי מזרח ירושלים מעדיפים לחיות תחת שלטון ישראלי. השינויים שנכנסו בפורמט ההתנהגות הזה היו רק מאילוץ ביטחוני שהציבה האינתיפאדה של 2001-2005. כל הפעולות האלה מותרות ע''פ אמנת ג'נבה. ישראל נוהגת ע''פ החוק גם נגד ארגוני הטרור ופעולותיהם. זכותה של מדינה כובשת להילחם בכוח נגד מי שמפעיל נגדה כוח. לחסל מחבל שמתכנן פיגוע או נמצא בדרך לפיגוע זו שכות ההגנה העצמית. אזרחים הנוטלים חלק בלחימה, מסתכנים באיבוד זכותם להגנה כאזרחים. הם אינם נהנים מאותן זכויות של חיילים במדים, המוגדרים תחת סטטוס של שבויי מלחמה, אם הם נופלים בשבי, גם אם אזרחים תמימים נפגעים מפעילות המדינה הכובשת, ומה שנכון יותר לגבי נפגעים בישות עצמאית בה המדינה כבר לא כובשת, האשמה היא על הישות/הארגון שנתקף. על פעילי ארגוני הטרור חלה חובת אי היטמעות ואי הצבת מגנים אנושיים עליהם. ואם הם שמו, אז זו לא עילה להאשים את ישראל בהריגתם, במידה וישראל תקפה. לפנים משורת הדין, היו עשרות מקרים בהם ישראל עצרה תקיפה כשנודע למודיעין על שהטרה נמצאת בקירבת אזרחים או מוקפת באזרחים, כאמצעי הגנה. ישראל נוקט מעל ומעבר לנדרש בחוק בכל הנוגע בזכויותיהם של עצירים טרוריסטים, בטח ביחס הפוך להתנהגות החמאס בעניין החייל גלעד שליט. לכן כמובן דבריו של דגעון ספירו מופרכים בהחלט. אני משער שהוא מתרחק מהעניין המשפטי הצרוף וגולש אל תוך הפוליטיקה ולכן הוא מרשה לעצמו להתנתק מאותה אמנהת ג'נבה שהוא מנפנף בה לשווא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנת זכויות האדם של האום משנת 1948 |
|||
|
|||
בעולם הרחב הסברים לחוד ותמונות לחוד . תצלום אחד של ילד פלסטיני פצוע מול חייל צהל חמוש גורם יותר נזק ממה שטיעון חוקי כתוב יכול לתקן . לכן לפני מנהיגי ישראל עומדות שתי ברירות עיקריות בשני הקצוות . 1 - לפעול לפי האמנות בלבד ולצמצם נזקי הסברה , לפחות אצל מנהיגי מדינות המערב . 2 - לדרוס בלי רחמים את הפלסטינים שלא יצא מהם אפילו ציוץ . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנת זכויות האדם של האום משנת 1948 |
|||
|
|||
אני שולל את הנחתך. כמו שהפלסטינים ועוזריהם משתמשים בתמונות בצורה מופרכת ושיקרית ככה ישראל יכולה להשתמש בתמונות בצורה תקינה והגונה. השיטה: להפיץ תמונות עוד ועוד עם הסברים, תיאורים, הערכות ודיעות. תזמון: מיידי ורצוף. ככה פועלים בפלסטינים ועוזריהם, אלא שהם משתמשים בחומרים ישנים, מתוקנים, משופצים ומבויימים. אנחנו יכולים להראות פשוט את האמת. יש הרבה מה לעשות בהסברה וצריך לרוץ קדימה בתוכניות מסודרות ומקצועיות ולהיצמד לאמת. אסור כל פעם לעשות את הטעות ולחכות לדובר צה''ל או לדובר הממשלה. זה לא מונע, אלא דווקא מאפשר, את ''דריסת הפלסטינים בלי רחמים''. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי