| מה שחשוב הוא שאובמה לא מממש את ההבטחה הגדולה שהוא הבטיח לאמריקה. הוא מתגלה מיום ליום כחדל אישים. הוא כשלון מהלך בגאווה עצמית. וכשכבר מכים אותו בקלפי הוא מודיע בגאווה שהוא פונה לשיתוף פעולה עם הרפובליקנים, אותו שיתוף פעולה שהוא הבטיח במרוץ שלו לבחירות ולא קיים לאחריהן, רק בגלל שהוא היה בטוח ברוב שלו בשני בתי הקונגרס. עכשיו הוא מבין שתקעו לו גלגל חמישי בעגלה, או שלקחו לו גלגל רביעי מהעגלה ושהוא חייב את הרפובליקנים כדי להמשיך הלאה בשפיות. וזו כבר התקדמות. אם הייתי אמריקאי הייתי מקווה שאובמה יצליח הפעם להתגבר על רגשותיו ולהיות נשיא של כל האמריקה. אבל בתור ישראלי ימנמן, אני מקווה שהוא יפול שוב ושוב בכל עשייתו, כמו שמנהיגי ה''עם הפלסטיני'' לא מפסידים שום הזדמנות להפסיד.
בעניין הסאב פריים אתה כמובן טועה. זוהי המצאה סוציאליסטית-דמוקרטית ולא רפובליקנית. הרפובליקנים רק היו עיוורים למשמעות של הבועה הזאת עוד כשהיתה קטנה בשנות ה-90, תחת שלטונו של קלינטון, ולא נלחמו על הגבלת תנאי ההלוואה רק לבעלי יכולת ההחזר ורק עד הלוואה אחת לאזרח אחד. |