פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יש לידה ויש גם הפלה
נסים ישעיהו (יום שלישי, 21/09/2010 שעה 20:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

התורה אכן מתארת את לידת עם ישראל ובלשון זו משתמשים גם קדמונינו. ובנוגע לאקטואליה - כתבתי על כך לפני שנים (לפרשת האזינו סג) ופירסמתי ברשת. משום מה זה נעלם, גם באתר זה. אני לא רואה כאן אפשרות להוסיף קובץ, אז אעשה 'העתק הדבק'.

ושיהיה חג שמח לכולם
נסים.

אקטואליה בפרשת השבוע.
עבר, הווה, עתיד.
(דברים לב): א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי: (רש''י): האזינו השמים שאני מתרה בהם בישראל, ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם, 'שאתם תהיו עדים'; וכן 'ותשמע הארץ'. ולמה העיד בהם שמים וארץ - אמר משה 'אני בשר ודם למחר אני מת; אם יאמרו ישראל 'לא קבלנו עלינו הברית' מי בא ומכחישם'? לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהם קיימים לעולם. ועוד, שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם; הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים; תחלה (לעיל יא) 'ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה' ואח''כ 'ואבדתם מהרה' על ידי האומות:
ה' מורה למשה (שם, לא): יט וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזּאת וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כ כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי: כא וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי: (רש''י, כא): וענתה השירה הזאת לפניו לעד, שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותו.
משה רבנו עושה זאת (כמובן) ומוסיף משלו (שם, כט): כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם:
בעקבות המאמר הקודם נשאלתי (גם בדוא''ל) אודות הרמז: 'בראשית' – 'ב-א תשרי', הרי השם 'תשרי' הוא מאוחר יחסית, אז איך נרמז בבריאת העולם? והנה כאן יש לנו פרשה אחת בה רמוז הכל עד ימינו ועד בכלל.
כל ההיסטוריה בפרשה אחת
מסופר כי כאשר הרמב''ן (ר' משה בן נחמן) למד עניין זה עם תלמידיו הוא נשאל אם זה נכון גם לגבי כל אחד כפרט. הרמב''ן, אשר כבר גילה לנו כמה רמזים עתידיים בתורה, השיב בפשטות: כן. אחד התלמידים לא הצליח למצוא את עצמו בפרשה ועובדה זו עירערה אצלו את האמון בכל תורת רבו; הוא לא אמר דבר אבל פרש מן הישיבה. כעבור כמה שנים קיבל הרמב''ן הוראה להתייצב אצל מושל המחוז ביום הכפורים בשעת צהריים; בהגיעו הובל ישירות אל חדר האירוח של המושל אשר היה בעיצומה של סעודה, וכאיש מנומס הזמין את הרמב''ן להצטרף...
הרמב''ן ביקש שיגלה לו מיד במה העניין: 'אתה מציע לי מזון טרפה ביום הכפורים, בודאי יש בי איזה חטא הדורש כפרה'. 'אינך מזהה אותי?' שאל המושל. 'לא, אינני מזהה', השיב הרמב''ן. 'אני תלמידך, אבנר, ופרשתי מן הישיבה ומן האמונה היהודית בעקבות אותו שיעור בפרשת האזינו...'. הרמב''ן ביקש שיניח לו להתבודד כמה דקות, פרש לפינת החדר והתפלל לה' שיפקח את עיניו; ואז פנה שוב אל המושל: הנה, מצאתי אותך בפרשת האזינו; כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵּאֱנוֹשׁ זִכְרָם: האותיות השלישיות מרכיבות את שמך, אבנר. הלה התבונן רגע ואז הפטיר: אם ככה אז איפה הבחירה החופשית? הרי אין לי ברירה רק ללכת לאבדון. לא, השיב הרמב''ן; האות השלישית במלה הקודמת: 'אמרתי' רומזת לאפשרות שתהיה ר' אבנר...
והתחזית לימינו אלה
בעבר, בכל פעם שעזבנו את ה', החלפנו אותו באיזה אליל מזדמן. הדור שלנו הוא הראשון בהיסטוריה אשר מחליף את ה' באתאיזם; כפירה באלוקות מכל סוג. הנה הדברים בפרשת השבוע: יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלֲלֶךָ: יט וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנתָיו: כ וַיּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכת הֵמָּה בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם: כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם:
(כלי יקר): אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה. ישראל נקראו בג' שמות: יעקב, ישראל, ישרון; וסופי תיבות שלהם: 'לבן'; על שם שבזכותו של יעקב ילבין ה' עוונותם. והמה הפכו מלת 'לבן' ל'נבל' כמו שכתוב למעלה: 'עם נבל ולא חכם'. כמו שאמרו רז''ל (סנהדרין צז): בדור של משיח יתהפך הכל למינות; וראיה מן הפסוק - שנאמר (ויקרא יג יג) 'כולו הפך לבן טהור הוא'; רוצה לומר כי היפוך תיבת 'לבן' הוא 'נבל', ע''כ אמר כאן אראה מה אחריתם, כי אחרית של ג' שמות אלו, אותיות 'לבן' המרמז על שילבינו מעשיהם; והמה דור תהפוכות שהפכו לבן לנבל כמ''ש עם נבל ולא חכם (בעברית פשוטה, אומר לנו הכלי יקר, בדור האחרון של הגלות גם השימוש במלים יהיה שקרי באשר ה-לבן יקרא נבל ולהפך).
הם קנאוני בלא אל, כי הפכו גם מלת 'אל', שהוא בהפוכו 'לא', כי כחשו בה' ויאמרו 'לא הוא'; (שם ה יב) כעסוני בהבליהם להפך כל המלות; וכנגד שני הפוכים אלו אני אקניאם בלא עם, לאמר להם 'לא עמי אתם' (הושע ב א). ואנחנו נוסיף: התוצאה תהיה: אני אקניאם ב-'לא עם', אסדר להם מצוקה קשה על ידי 'לא עם'; אוסף של אנשים ממקומות שונים שקוראים להם ''עם'' רק כדי להציק ליהודים אשר למרבה הצער נוטים לשכוח כי הם עם ה'.
הפתרון נתון בפרשה
א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי: השמים רומזים לרוחניות והארץ לגשמיות. כאשר האדם מגביר את הרוחניות, הגשמיות שלו מתעלה ממילא. בניסוח זה, 'האזינו השמים' משה רבנו רומז למאמץ המודע שיש לעשות בהאזנה לרוחניות, דבר ה' בתורתו. 'ותשמע הארץ' ממילא תתקבל התוצאה שהארציות שלנו תתאים לדרישות הרוחניות. או כפי שמשה רבנו עצמו מנסח זאת בסוף השירה-עדות: מה וַיְכַל משֶׁה לְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל: מו וַיּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת-בְּנֵיכֶם לִשְׁמר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזּאת: מז כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי-הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
ברוב השנים פרשה זו נקראת לפני יום כפור בשבת המכונה 'שבת שובה' על שם ההפטרה הנקראת בשבת: ''שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך''. הסברנו בטור הקודם כי 'תשובה' זה 'תשוב-ה. האות ה מבטאה את מלכות ה' בעולם ומלכותו תתגלה בכך שנקבל על עצמנו בגלוי ובמודע את מלכותו יתברך. בהפטרה של השבת, בעקבות הפרשה, מתברר כי התשובה היא 'עד ה' אלוקיך'; עד שה' יהיה אלוקיך. שלא יהיו לנו אלוקים אחרים כגון כבוד, תדמית, כסף ועוד ועוד. רק המודעות כי ה' הוא האלוקים.
ובכך נזכה כולנו לגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
נסים ישעיהו, תנועת אור ישראל
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי