| נסתפק בשתי הערות. 1. הנסיון לחבר בין אי פרסום פואמה כזו או אחרת בשנת 1969 לבין ספרים שפורסמו וזכו (או לא זכו) לשבח בשנת 2007 (אדום עתיק של גבריאלה אביגור) ובשנת 2008 (אחוזת דג'אני של אלון חילו) הוא פשוט נסיון מטופש. אין בו הגיון ואין בו שם מהות או עובדה המאפשרת לתלות עליה את כל העוולות שבעולם. 2. ספריה של גבריאלה אביגור רותם, כולל אדום עתיק זכו לשבחים וקבלת פנים נלהבת גם בארץ ולמיטב זכרוני גם בחול. לא זו בלבד שהם זכו לבקורות נלהבות אלא שהם גם רבי מכר ו STEADY SELLERS עד עצם היום הזה. דומני כי די בשתי הערות קצרות אלה בכדי להבהיר את ערכו של המאמר שלעיל. ואם מישהו עוד לא הבין אומר בקצרה: אפס, כלום, זירו, נאדה, זילך, שום דבר. |