|
מכובדי מר אליעז,
מאחר שהגישה שלך לנושא היא מאוד סובייקטיבית, לכן אשיב לך באותה במטבע, ואשאלך: אילו הנאנסת היתה בתך היית מסכים לכל מה שקורה?
אתה חס על עתידם של הצעירים שבצעו פשע נורא, שמא חלילה וחס עתידם ייפגע אם שמם ודמותם יפורסמו ברבים. ומה קורה עם חייה של הנערה שכבר נהרסו לחלוטין? לזה כנראה אין חשיבות מספקת באותה מידה.
מי שחרד לעתיד ילדיו, יתאמץ וישקיע מאמצים רבים בחינוך ילדיו. ירצע באזנם את הכלל: ''את השנוא עליך אל תעשה לחברך''. השכם והערב יתריע בפניהם, שעשיית מעשה רע תביא לפרסום שמם ברבים - וזה כשלעצמו יביא את עתידם לפי פחת.
הטרגדיה שלנו היא שאנחנו מתייחסים אל התחנות שבחיינו כאל מהתלה שאינה מחייבת. חגיגת הבר-מצווה לנער שהגיע לי''ג שנים, היא בראש וראשונה טקס הבא לבשר לנער על מחוייבותו בנשיאת עול מצוות (עשה ואל תעשה). ואנו מתייחסים למאורע כאל פיקניק שאינו מחייב במאומה. בחורינו הצעירים מתחתנים, ולמחרת כלולותיהם ממשיכים לנהל יחסי מין חפשיים עם כל הבאה למטתם. הם אינם רואים בטקס הנשואין ''קשר מחייב'' להקמת תא משפחתי בריא וסולידי. הם ממשיכים להתהדר בהצלחותיהם המיניות כדון ז'ואנים. אז לשם מה החתונה?
בקצור מר אליעז, כדאי שתהרהר מעט גם בגורלן של הנערות. לסיכום אומר: יש לי הרושם שיש לך רק בנים - תקן אותי אם אני טועה. |
אילו הנאנסת היתה בתך ?
