  
  
  
|
 |
|
||
  יש בעיה עם התיאור שלך |
|||
|
|||
א. נדמה לי שכדי להיות עם קבוצת האנשים צריכה להתנהג כעם - צריך שבחייהם יהיה ביטוי להיותם עם. נדמה לי שלא אטעה אם אטען שבמשך מאות שנים ביטויי הלאומיות שלנו היו אפסיים. גם אותם יהודים שעלו לארץ במהלך השנים לפני הציונות התמקדו בעניין הדתי של חייהם. הם לא נתנו ביטוי בולט להתעניינות במימוש הלאומיות; ההתעניינות שלהם בלאומיות יהודית היתה שולית. בזמנו אריה פרלמן מצא והציג כאן מקור (או ציטוט) שמראה שהיה עניין בהיבט הלאומי של תושבי הארץ היהודים. עדין נראה לי שההיבט הלאומי היה מאד מוזנח. ב. עניין הלשון המשותפת בתקופת הגלות לא כל כך תפס. השתמשו בשפה העברית בתפילות בשפות שונות בחיי היום יום. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש בעיה עם התיאור שלך |
|||
|
|||
בענין מימוש הלאומיות לטעמי אתה שוגה. אתה מעמיד את גילוי הלאומיות בעם היהודי במשך שנות הגלות,ביחס לגילויי הלאומיות במאה ה-20 ואז אתה מגיע למסקנה שגילויים אלה היו קטנים,חלשים ובלתי משמעותיים. ולא היא. עליך להשות גילויים אלה למצב בתקופה ההיסטורית שבה הם התרחשו. בתקופה הרומית והביזנטית התרחשו מרידות חוזרות ונישנות של יהודים בא''י ובגולה לשם השגת זכויות יחודיות. בימי הביינים הייתה נסיגה גדולה ב''רצון'' הלאומי ועליה של משטר פיאודלי שהעמיד בראש מעייניו את השליט האבסולוטי. החל מהמאה ה-17 מתגבר ה''רצון'' הלאומי בכל העמים ואתה יכול לראות את זה ביהדות,למשל, בתנועת שבתי-צבי ששאפה להקים מדינה יהודית בא''י, בעליות הרבנים לצפת ולירושלים שאלמלא הרצון הלאומי הן לא היו מתקיימות ויש הרבה דוגמאות. גם האופי הדתי של נסיונות אלו הוא מתאים לרוח התקופה שחייה עדיין בצל כוחה הגדול של הכנסיה בעולם הנוצרי והתכנסות הקהילות היהודיות סביב רב או אדמו''ר. מעולם לא הייתה הפרדה אמיתית, בעם היהודי, בין הדת לאום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בעיה עם התיאור שלך |
|||
|
|||
תראה ''ע'' אינני מעמיד את גילויי הלאומיות במושגי המאה ה-20. מבחינתי אשמח לראות או לקרוא כאלה שמתאימים לזמנם. בהחלט יכול להיות שאני טועה אבל לא ראיתי את השינוי עליו אתה מדבר לפני תחילת המאה ה-19 וגם זה במשורה: לפי הבנתי רוב העולים לפני כן, כולל הרבנים שהזכרת, לא עשו זאת מהרצון הלאומי. הפרדה או לא כאשר היבט כלשהו מוזנח אז הוא מוזנח גם אם לא הופרד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בעיה עם התיאור שלך |
|||
|
|||
א.העליות לארץ ישראל מטעמי דת היו בעלות אופי לאומי. החל מיהודה הלוי שרצה לסיים את חייו במקום שהוא החשיב אותו כמולדתו ההיסטורית, דרך עליות הרבנים שראו את כלל הארץ כקדושה ולא מקום או עיר מסוימת.דבר שמעיד על נטייה לאומית . ב. כל התנועות המשיחיות של המאות ה-16-17 מטרתן הייתה להביא לשיחרור ארץ ישראל מכובשיה בדרכים אלו ואחרות. יש להבין שה''פתח הפוליטי'' שנפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה והשואה שהייתה במלחמת העולם השניה הם צרוף היסטורי ייחודי שלא קרה באלפיים השנים שקדמו להן.אך המטרה לשוב ולהקים יישות יהודית בארץ ישראל לא פסקה אלא עלתה וירדה לפי המצב המדיני בעולם ובאזור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי את מה שכתבת |
|||
|
|||
הבנתי את הדברים שאתה כותב רק שאינני רואה את מקורותיך ולכן יש לי בעיה לקבלם כעובדה היסטורית בהקשר הנדון - ''רגש לאומי''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בעיה עם התיאור שלך |
|||
|
|||
אתה מפריד את הדת היהודית ממרכיב ה''לאומיות'' וזו טעות גסה כי המלה ''דת'' לא שייכת ליהודים. היהודים אינם דת במובן של נצרות, איסלם ואחרים שזה בסך הכל המלצה מסויימת כיצד לחצות רחוב, כמו רמזור בצהוב ולכן אין מושג כזה שנקרא ''דת'' ביחס ליהודים. השימוש במלה מטעה ומשבש את הכיוון כי היהדות היא הווית הקיום והחיים היום-יומית על כל מרכיביה, ידידך ע צופיה מתאונן שהיא אפילו מתעדת כיצד להשתמש בנייר טואלט וכיצד לשרוך נעלים. האם לאומיות כלשהיא ברמה שהיתה מאז ומעולם ועד המאה שלנו - היתה טוטאלית כל כך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''כְּכֶלֶב, שָׁב עַל-קֵאוֹ-- [ספינר], שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ''! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדו סיון יש בעיה עם התיאור . |
|||
|
|||
אתה יכול להוסיף תנאים והגדרות כרצונך והבנתך . התנהגות כעם אינה יכולה להיות בהגדרה של עם . זו הגדרה מעגלית . גם טענתך כלפי השימוש בשפה פגום . המשכילים היהודים = רבנים ואברכים וגם אחרים ידעו עברית התפללו והבינו את התנך בעברית . אין חולק על כך שהציבור הגדול של יהודים דיבר בשפת המקום שאינה עברית וחלקם אולי הגדול לא ידע עברית . כך זה בערבית הכתובה וכך זה בסינית הכתובה . ייתכן שגם בשפות אחרות . הידע שלי לא רחב כל כך . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה עירן יש בעיות בהבנת העברית |
|||
|
|||
אתה קורא ואינך מבין את הנקרא וכך יוצא שהטיעונים שלך פגומים. כאשר רוב רובו של העם לא מבין עברית אי-אפשר לטעון שיש להם שפה משותפת. כאשר רוב רובו של העם לא מייחס למאפיין הלאומי משקל משמעותי זה דבר שחסר במאפייני העם. אלה חלק מהסיבות מדוע לא היתה התחדשות לאומית - לא הוקמה מדינה באותן שנים; אלה חלק מהסיבות מדוע מי שעלה לעיתים קרובות לא נשאר כאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה עירן יש בעיות בהבנת העברית |
|||
|
|||
הטיעון שלך בדבר השפה המשותפת שאינה משותפת גורמת לסינים לא להיות עם . זה נראה לי מגוחך . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי