  
  
  
|
 |
|
||
  השקר הערבי מופרך ככל שקר |
|||
|
|||
לא התכוונתי להפריך שוב את השקר, רק ציינתי את מהות השקר לפי העניינים שאבנר העלה. לא התייחסתי לנקודת המבט הערבית כשאני מתאם את היהודי והציוני, אלא מתייחס לנקודת המבט היהודית. אינני מתיימר להתחרות מול פלסטיני בעניין הסובייקטיביות אלא שאני דיברתי על התודעה של העם היהודי בתרבות היהודית, הערבית והמערבית לאורך מאות השנים האחרונות, שהיא לא מה אני אומר על זה, אלא מהי אותה תודעה כפי שנראית לכל. ובתודעה של המאות השנים האחרונות (כולל בזו שבתרבות האסלאם), כפי שמשתקף בספרות דתית וחילונית, בתרבות במובן הרחב של המונח ושימוש במונחים סוציולוגיים ופוליטיים יום יומיים, ישנה התייחסות ליהודים כעם ואין התייחסות לפלסטינים כעם. מאז 1975-1967 התחלפו התפקידים בצורה די מוזרה, מתוזמנת ומגמתית. אז התחילו אנשי שמאל קיצוני ו'פלסטינים' אדוקים להחליף תפקידים. הערבים המכונים מאז 'פלסטינים'החלו לקומם עם ערבי פלסטיני: פתאום הם גילו בוקר אחד שהם עם, לפתע נחשף עברם בארץ ישראל מזה ''10,000'' שנים, ואם אתה רוצה אז הם גם צאצאי היהודים שנשארו מ'בית שני' בארץ ישראל, והם חיברו את המשניות, התלמוד והגמרא - -- - ומנגד הם הלכו לתיאוריות של שלילת קיום העם היהודי והקשר הראשוני לארץ ישראל, גיור היהודים משלל עמים (אבו מאזן היה זה שהעלה מחדש את התיאוריה הכוזרית לאחר שלא אומתה כלל, בעבודת הדוקטוראט של באונ' ''לומומבה'' במוסקבה ב-1982) והעדר מוצא משותף. זוהי קלאסיקה של עבודת מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה שלמדו ערביי ארץ ישראל והאינטלקטואלים בקהיר ובבגדאד מידידיהם התועמלנים הנאצים בשנות ה-30-40 ומהסובייטים בשנות ה-60-80. אני מודע להצלחתם הגדולה לאחר מאמץ של שנים להונות ולהזנות ציבורים כה גדולים בעולם, כולל בקרב יהודים וכאן בישראל. אבל אין זה אומר שזו האמת, גם לא מבחינה אובייקטיבית / סובייקטיבית. פשוט, כל התיאוריות של הפלסטינים הן גניבת דעת ומחיקת הזיכרון ההסטורי והתודעה ההיסטורית שהיתה נוהגת מזה מאות שנים. כנראה שעידן הקולנוע, המחשבים והרצון הכללי 'להתנער מכיבלי עבר' מקל על המתנערים להתשחרר ולהיקשר מחדש בכיבלי השקר הפלסטיני. אנשי אקדמיה ישראלים אנטי ציונים כמו שלמה זנד, אורי רם ואילן פפה ונוספים פשוט מוציאים את דיבתם (וזיבתם) על ישראל ומשיקולים של עצמם הם פוגעים בה וביהודים. תיאוריות של 'היסטוריונים חדשים' שמפרשים את העבר לפי ערכים 'ותווי נגינה' של היום מוציאים תמונות היסטוריות מזייפות ומזוייפות בשם הקידמה והחופש האקדמאי. מילא אם הם היו היסטוריונים שמתעסקים בעם היהודי לדורותיו, אבל הם היסטוריונים ואנשי מדע המדינה המתעסקים בקושי בנישות הקשורות לעם היהודי. למשל שלמה זנד מסביר בספרו שהוא כותב את מה שהוא כותב אפילו שלא הוכשר לכתוב בזה כי נתגלתה לו תיאוריה במהלך עבודתו והוא היה חייב לנסות להוכיחה. הוא מודע לכך שהוא אינו בקיא בכל ההיסטריה של העם היהודי אבל כל תפקידו להעלות השערה כדי לנסות ולהתמודד איתה. בינתיים הספר הזה מתורגם לבליל שפות ומצית באש-שקר את התעמולה האנטישמית. ושלמה זנד עשה רק את חובתו האינטלקטואלית והאקדמאית לכתוב ספר שלא בתחום התמחותו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי