  
  
  
|
 |
|
||
  די לדמגוגיה ולסילוף דברי |
|||
|
|||
אכן טעיתי בסיכום הנתונים שמופיעים במאמר. לפי חשבון חוזר, לא היו יהודים בגוש חלב בשנים ~1650- 1720 ובשנים 1880~-2009. בסך הכל כמאתיים שנה (בערך). התנצלותי למחברת. השאלה האם 'ספירת המלאי' חייבת לכלול את השנים האחרונות (שנות קיום המדינה) היא מעניינת. האם העובדה שלא היה ישוב יהודי בגוש חלב מאז סוף המאה התשע עשרה מורה על כך שיש לישב את המקום בכל מחיר, או האם ניתן לראות בעובדה זו משום הכרה בזכותם של לא יהודים לחיות בארץ. זהות יושבי המקום במהלך המאה העשרים והעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, היא קריטית לתזה של המאמר. אם דווקא בתקופה הכי מואצת של יישוב הארץ בידי יהודים, לא התישבו יהודים בגוש חלב, כנראה שתושבים לא יהודיים חיו שם (כפי שאומרת המחברת: מאז תחילת המאה ה-18). ומה התועלת בהוכחת רצף ישוב יהודי בארץ, כאשר הרצף הזה בנוי מקטעים קטעים שהקשר הפוליטי-חברתי ביניהם לעתים מקרי לחלוטין. דומה הדבר למי שמנסה להוכיח שיש רצף של ישוב יהודי במנהטן, בהתבסס על הנתונים המשתנים של מספר הישראלים השוהים בעיר בכל רגע נתון. ניו יורק היא עיר קוסמופיליטית מובהקת, וחיים בה זה בצד זה בני עשרות לאומים שונים במסגרת מערכת אזרחית אחת (רבים מהתושבים אף אינם אזרחים של ארה''ב). מדוע חייבים לחיות בישראל כל היהודים שרוצים בכך, והפנקסנים מחשבים חישובים שנועדו להראות שבכל רגע נתון היה לפחות יהודי אחד ששמר על המקום בשביל כולם. דומה הדבר לנער ששומר עשרים מקומות באולם קולנוע צפוף עבור חבריו שעוד לא הגיעו. וזה כמובן מוביל לאבסורדים כדוגמת תכניות לגירוש האוכלוסיה הפלסטינית על מנת 'לפנות מקום' ליהודים שעוד לא הגיעו. שאלת ה'ואקום' - ארץ ישראל כארץ ריקה - אינה עולה במאמר, אך היא נרמזת. האם בתקופות בהן לא היה ישוב יהודי בארץ או בגוש חלב, היתה לתושבים לא יהודים זכות להתישב. מהי נקודת הקשר בין הרצף או העדרו של הישוב היהודי בארץ לבין זכותם של תושבים לא יהודים להתישב בארץ. בעקיפין מוכיח המאמר שבגלל שהיהודים, באו ועזבו, ושוב באו להתישב בגוש חלב, ושוב עזבו מסיבות שונות, - שכל ענין הרצף הוא פיקציה שהיא פועל יוצא של עמדת המתבונן. גם לערבים יש בטחון - אולי אפילו על סמך אותם הנתונים - שהיה רצף של ישוב ערבי בארץ ישראל כל השנים. עצם הנדידה של האוכלוסיה היהודית בהתאם לרוח הזמן והאילוצים הכלכליים והבטחוניים, מראה שהערבוב והיעדר רציפות הישוב הם באופיו של המקום הזה. יש בעיה להתווכח עם התפיסה הפלסטינית הרואה בפלסטינים עם ילידי ובישראלים היהודים קולוניאליסטים, היות והאתוס הישראלי בעת הקמת המדינה היה בדיוק זה: הנרטיב של כור ההיתוך והציונות, שניהם מושגים המבוססים על תרבות של הגירה קולוניאליסטית מטבעה. הגורם הנוסף הוא העובדה שהמניע העיקרי להתישבות של יהודים בארץ ישראל היה אידיאולוגי - הערגה לארץ מתורגמת למונחים פוליטיים - וההיבט האידיאולוגי של התישבות יהודים בארץ במהלך המאות האחרונות רק מחזק את הטענה של התישבות קולוניאליסטית, כי זה היה ברוב המקרים הבסיס של תנועות ישוב קולוניאליסטיות ברחבי העולם - אנשים הנודדים מקצווי עולם כדי לישב מקום שאינו נוח או מסביר פנים ומוכנים לסבול הרבה כדי להכות בו שורש. ברור שעמדה זו קל לפרשה כקולוניאליסטית, כי היא תופשת את עצמה מראש כתנועה לנישול האוכלוסיה המקומית ממקומה היות ואין למקומיים תפקיד אמיתי באודיאולוגיה של הקבוצה המישבת. עם מי ועם מה מתווכח לכן המאמר, ומה היתה מטרת כתיבתו? | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי