  
  
  
|
 |
|
||
  רק 42 שנה? |
|||
|
|||
בתקופה של בן-גוריון הקמתי בית ספר לשליחים שעסק בריגול תעשייתי ובייצור מחוכים לגברים. בתקופת העליה השניה רשמתי פטנט על המילה 'בושביז' ובכסף שההמצאה הביאה מימנתי את העדלידע הראשונה בתל-אביב. ב-1902 היקמתי בתל-אביב את בית החרושת הראשון ללבנים, וב-1889 לאחר שבתי בת השנתיים אז שברה את הוואזה קריסטל בסלון ביתנו בווינה קניתי לה כלבלב בשם 'באוקסי'. מאז אני עוסק בכתיבת זכרונותי, ואני נזכר בגעגועים בדמותו הנמרצת של ידידי היקר דוד בן-גוריון. יום אחד לא אשכח לעולם: בנו של בן-גוריון, עמוס, שהיה אז קצין משטרה בכיר, עמד להתחתן, ואת החתונה ערכו בשדה בוקר, מקום מגוריו של בן-גוריון האב אז. נכנסנו למכוניות, חבורת קציני משטרה ממחוז הצפון ובני משפחה ונסענו לשדה בוקר. כאשר הגענו ראינו מספר מבנים טרומיים קטנים ובמקום התחוללה סופת חול קטנה. בן גוריון הופיע בבגדי החקי המסורתיים שלו, איש קטן, גובהו כגובה ילד בן עשר, אך אישיות ונוכחות של עשרה גדלי גוף. יצאנו כל החבורה כולל החתן והכלה והרב ובני המשפחות - כעשרים איש בלבד לפאתי הישוב הקטן אפוף ענני החול, והקשבנו לרב בקיימו את הטקס. כך עמדתי אז באמצע סופת החול, באמצע המדבר ליד דוד בן-גוריון, מקים מדינת ישראל, וזה הזכיר לי מעט את מעמד הסנה שלא אוכל. את משה הכרתי דרך חברים משותפים. אחיו אהרון הזמין אותי יום אחד לארוחת ערב בביתם, וכאשר נפתחה הדלת ואחיו הקטן משה נכנס, הבנתי שיש בנער משהו מיוחד - בייחוד שבעת כניסתו לחדר דידה לפניו ענן עשן קטן. חשבתי אז 'איזה מדליק, כזה קטן וכבר מסטול'. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רק 42 שנה? |
|||
|
|||
אתה במקרה האח הקטן הזה? חכם ציון | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי