  
  
  
|
 |
|
||
  ¶ הר חומה היא ''חומת שמואל'' |
|||
|
|||
בשנות ה-40 של המאה הקודמת קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים. לאחר הרכישה ייערה קק''ל את ההר. במלחמת 1948 התמקמו בהר כוחות החלוץ של מתנדבי ''האחים המוסלמים'' שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ''ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הליגיון, דימו את קיר המבנה מאחורי התבצרו הירדנים כחומה, ומכאן נקרא שם ההר. לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק''ל. לאחר כיבוש המקום במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מהערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק''ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסוי ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר ''כחגורה הירוקה'' סביב ירושלים. ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים - חברת 'הכשרת היישוב', חברת 'מקור' ואחרים, עתרו לבג''ץ נגד צו זה (בג''ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בניה בהר תיחשב לקאזוס בלי, ותגרום לפרוץ מלחמה. בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שכחה, אם כי יש הקושרים את פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 גם להתפשטות ההתנחלויות בירושלים וביתר האזורים שמעבר לקו הירוק. בשנת 1998, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד''ל, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא 'חומת שמואל'. בבניית 'הר חומה' משתתפות גם חברות ערביות ממזרח ירושלים. כיום גרים בשכונה מעל 15,000 ישראלים, כ 3000 משפחות מחציתם חילונים ומחציתם דתיים בני הציונות הדתית וכיום רוב הפרוייקטים למגורים בבירה מצויים בשכונה זו. השכונה מתאפיינת בקהילתיות דתית-לאומית, יחד עם דו-קיום של תושביה החילוניים והדתיים. במקום הוקם אף ''ועד שכונה'', על מנת לדאוג לאינטרסים של התושבים. ועד השכונה הפך להיות הנהלת המינהל הקהילתי. בראש המינהל הקהילתי חומת- שמואל מכהן יו''ר המינהל עו''ד הרצל יחזקאל. בסופו של דבר, עתידה השכונה לאכלס כ-30,000 איש. ישיבת הדגל של הזרם החרדי לאומי, ישיבת הר המור, עתידה לעבור לקמפוס חדש ב'חומת שמואל', ממשכנה הישן ב'בית וגן'. (רוב הפרטים מאנציקלופדיה ויקיפדיה) לגבי שמות המקום בארץ, כולם מוצאם מן העברית למעט המעטים שמוצאם משמות עמי כנען. סביר שגם השם ה''אמיתי'' בערבית של המקום מוצאו מן העברית, אבל טרם הספיקותי לברר את העניין. רק אתן דוגמה מאפיינת לשמות שאבנרי בטח לעולם לא היה חושב שמוצאם בעברית: ג'נין ועקרבה (שבין רמת השומרון לעמק מחולה בירדן). יוסף בן מתתיהו הגדיר את גבולות השומרון בסיפרו ''מלחמות היהודים'' כך: – ''וארץ שומרון נמצאה בין הגליל ובין ארץ יהודה בתווך. ותחילתה מן הכפר הנקרא גנים (גיניה), אשר בעמק הגדול הוא עמק דותן, וסופה בקרבת פלך עקרבים'' (שם, ד). אז שלא ימהר אבנרי למכור את המולדת שלנו בעבור שינה במיטתו של אחד מהחוסיינים. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי