| ¥ אומנם היא גם זרה ליהודים שכן אין היא בשפות השמיות בכלל. ולכן היהודים בעדיפו לקרוא לארץ הקודש מכורתם בשם היסטורי שנטוע באדמת המולדת יותר מכל עץ זית עתיק: ארץ ישראל.
¥ לערבים אין שם לארץ הזאת והם נהגו לקרוא לה ארץ הקודש כמנהג היהודים והנוצרים שחיקו את היהודים. כשהבריטים החזירו פורמלית את השם Palestine לארץ כיבושם האימפריאליסטי, בתחילה נרתעו הערבים מהשם המוזר והמסובך הזה. ¥ צריך לדעת שאין בערבית הספרותית והמדוברת (עד לעת האחרונה) בכלל אות ''פֵּא'' דגושה (שבלעז נרשמת ב- ''P''), דבר שמעיד שאם הם היו פּלשתינים אי פעם אז זה רק בחלומם. ואכן בלשון הערבית המדוברת נמנעו הערבים לקרוא לארץ ''פלשתין'' שכם שמה בפיהם היה ''סורייה ג'נובייה'' (סוריה הדרומית) או ''ארד אל-קודס'' (ארץ הקודש כמנהג היהודים). רק בשלבים מאוחרים מאוד הם התרצו וקראו לארץ ''פלשתין'' ולעצמם הם קראו : '' ערביי פלשתין''. יש לציין שמאחר ואין להם ''פא'' דגושה הם סילפו את שמה ל-'פילסטין' ב''פא'' רפויה. ולעצמם הם קראו ''ערביי פילסטין''. רק בשנות ה-80 המאוחרות כשניצוצות העם החדש תפסו תאוצה בתודעת העולם הם ניסו לקרוא לעצמם ''פיליסטינים'' כאילו זה אין זה יותר שם תואר, אלא הנושא עצמו את תודעת הלאום החדש. יחד עם זאת אנחנו עדיין שומעים שגם מנהיגים ''פלסטינים'' לפעמים שוכחים את הפוזה שהם צריכים להציג, ונושרים לתוך תודעתם ומכנים את עצמם ''ערבים פלסטינים'', להזכיר לנו שהם ערבים, בני העם הערבי, שחומד את אותה פּלסטיין שאינה שלהם כלל. |