| 1. שוב אתה מנסח אקסיומות על ''חזונה של הציונות'' מבלי להכיר מספיק מההיסטוריה של התנועה הציונית. למשל אינך מכיר את העובדה שז'בוטינסקי כתב על עם ערבי ארץ ישראלי שמולדתו היא ארץ ישראל (''על קיר הברזל'', 1923). 2. השמצה כפולה: ''... להזדהות עם ''מחנה השלום'' ולהצהיר בכך על נאמנותם להשקפת השאננות לציון, היא יותר מדי סוחפת מכדי שתהיה חפה מחישובי תועלת''. 3. לא הראית שיש בסיס לטענתך שהסופרים בהם אתה מתעקש לפגוע שהשקפתם אינה ''היהודית-לאומית-ציונית''. 4. מה בדיוק אתה יודע על אהוד בן עזר? 5. שוב הוכחת את השיטה שלך שמבוססת על ''... התעלמות מהעובדות האובייקטיביות של תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי (ובעיקר מאלה שאינן תואמות לנרטיב ה[דמיוני שלך]),...''
כל מה שהצגת עד כה הוא עדות למסע תעמולה שזור השמצות בלי אסמכתא רצינית אחת. ניכר במסע התעמולה שלך כביכול למען הציונות שיש בו חוסר ידע משווע על התנועה הציונית ועל חזונה. בקיצור הכתיבה שלך מתאימה להגדרה שכתבת: היא 'שאננות לציון' באמצעות השמצות גורפות נגד יהודים-ציונים-לאומיים מבין סופרי ישראל.
אם אתה כבר מתייחס עדיף שתמנע מאמירות מתחמקות מהעיקר כפי שעשית בקשר לביקורת על חלק א'. |