  
  
  
|
 |
|
||
  ''מעולם בתקופת המנדט לא נעשו הפקעות קרקע מצד פורעים חדורי אקסטזה |
|||
|
|||
האויב של אויבי הוא אחי, ידע המופתי. לא צריך פה אקסטזה פגנית של כהנים גדולים של דם ערבי ויהודי - כן, צמאים לדם קורבנות אדם גם בקרב עובדים ועמלים, אנשים הגונים ויוצרים בקרב היהודים עצמם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פורעים חדורי אקסטזה פגנית - מקורות |
|||
|
|||
עדיין בתקופת בית שני רווחו קרבנות אדם על רקע של פולחן סינקרטיסטי - ראה למשל מאמר של יאירה אמית, 2003 ''הפולמוס העקיף בנושא העלאת קרבנות אדם: פרשת העקדה'': ''ובתקופה הבתר-גלותית מגנה פולחן זה ישעיהו המאוחר: ''שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים'' (ישעיהו נז 5).ואף בתהילים הוא נזכר לגנאי: ''ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים. וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותֶחֱנף הארץ בדמים'' (תהילים קו 37-38). ''ובנו במות התופת אשר בגיא בן הנם לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש'' (ירמיהו ז 31). מיכה מוכיח את העם ומגנה את יחסו לקורבן אדם כאילו הוא קורבן יקר ביותר, שמקומו לאחר סוגי קורבנות אחרים: ''במה אקדם ה' [...] האֶתֵן בכורי פִּשעי פרי בטני חטאת נפשי'' (מיכה ו 6-7).המולך המקראי נמנה עם אלי השאול ובמסגרת פולחנו הוקרבו ילדים וילדות, אך ייתכן שמדובר בפולחן המשלב עבודת ה' עם סממנים של עבודה זרה (פולחן סינקרטיסטי), שבו העלאת בנים לעולה היא חלק מעבודת ה'. מחאות חוזרות ונשנות אלה מלמדות על פולחן שרווח במציאות ועל ניסיון נמשך ומפורש לעקור אותו, משמע על קיומו של פולמוס גלוי. בחלקם של כתבים אלה אף ניכר חותמן של העריכה המשנה-תורתית דבר המלמד על איחורם היחסי''. גם בספר המכבים מסופר על עבודת אלילים רווחת מאד אצל רבים מלוחמי יהודה המכבי. כמעט בכל כליהם של הנופלים בקרב מול הסילקים נימצאו אלילים קטנים להם סגדו, ומסופר בספר המכבים שיהודה המכבי ראה במותם עונש למטרת היטהרות. הדבר מסביר היטב את הפאנטיות האלילית של לוחמים אלה בקרב מול היונים, כמו גם את מעשה הקורבן הפגני של חנה, השוחטת את שיבעת בניה. הטקסט בו מסופר סיפור הקרבן של חנה ''אם הבנים'' הוא טקסט פגני מובהק, כפי שעמדו על כך חוקרים רבים: ''בניי, הקרב הוא נעלה. כשתידרשו אליו להעיד בעד עמכם, הילחמו בלב מרומם על תורת האבות, יען לחרפה יהיה אם הישיש ישא את היסורים על יראת אלהים, ואתם הצעירים ממנו, תחתו מפני העינויים... גם אברהם אבינו מיהר לשחוט את בנו, את יצחק, אבי לאומים, וזה לא נבהל בראותו את יד אביו עם המאכלת יורדת עליו''... ואת מעשה חנה ובניה מסכם מחבר הסיפור כך: ''... הירח ברקיע יחד עם הכוכבים לא יעמוד כה נשגב, כאשר את עומדת בכבוד אצל אלוהים, כי הולכת שבעת בנייך הדומים לכוכבים בשביל המזהיר אל יראת אלוהים ותעמדו בשמיים איתם יחד: הלא חינוך בנייך היה כחינוך בן אברהם''13. יתכן אכן שיש שורשים דתיים קדומים לטרופים כאלו ואחרים, שהישפיעו על חלקים אפלים בעם. כשהתפרסם לפני מספר שנים במקומון מידע על רב ישראלי גדול ומצליח שנמנה על אירגון חשאי בו קיימו פולחנים משונים וסודיים עם נרות שחורים ושאר אביזרים משונים; כשעל מזוזות כתוב ''שדי'' (מלשון שדים), אין לדעת איפוא דברים אלה נעצרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי