| יש הרבה אמת באמירה ''המציאות בשטחים הכבושים לפיה חיי הערבים הפקר''. אין זה אומר שבכל פעם שכותבים על כך צריך מיד לאזן. אני קורא כתבי דעות שחודשים ארוכים מתמקדים ברוע שמופעל על ידי הערבים או המוסלמים: בעיקר איך הם מפעילים אלימות כלפי אחיהם, יחסם לנשים ועוד. מצד שני כמעט אין הם כותבים על הרוע שמופעל אצלנו - היהודים. האם זה מספיק כדי להחליט שהם רק נגד הערבים ולא מאוזנים? התשובה בעיני היא לא בהכרח.
כך גם נוהג ספירו מהכיוון השני. אני לא חושב שהוא חסיד זכויות אדם אבל זו נקודת מוצא בנושאים שעולים במאמרים שלו. יחד עם זאת ברור ששאר חלקי השקפת העולם שלו משפיעים על איך הוא מבטא את עצמו בסופו של דבר. אבל בזה הוא לא יחודי. |