  
  
  
|
 |
|
||
  רשעותו של עמלק |
|||
|
|||
העולם נבהל ונחרד כאשר הוא שמע על גבורת ה` ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. המלכים אמנם הבינו שה` העניש את המצרים על רשעתם. אולם, מאידך, הם ראו את כל מה שהתרחש במצרים ובים סוף גם כמאורע כללי הקשור לכל העולם. הם הבינו שהגבורה והנסים שהתחוללו מהווים סימן שאלקי ישראל הוא כל יכול. בשירת הים מתואר שהאומות נרתעו מאד, חיל ורעדה אחזום והן לא העיזו להלחם בבני ישראל. רק אומה אחת העיזה לקפוץ לתוך האמבטיה הרותחת. רק בניה של אומה זו פקפקו בהשגחת ה` והעיזו לתקוף את בני ישראל, למרות שחלף זמן מועט בלבד מאז קריעת ים סוף. רק הם לגלגו על המתרחש ולא נחרדו מהמכות שספגו המצרים. אומה זו - שמה עמלק. לכל אומה (לפני שבא סנחריב ובלבל את כל האומות) היו תכונות משלה. תכונות אלו כיוונו את צורת חייהם של בני האומה, את דרך התנהגותם ואת התייחסותם למתרחש בעולם. מצרים, בתקופה שבה ישבו שם בני ישראל כעבדים, היתה אומה אשר הודתה בקיומו של בורא-עולם. אולם, הם טעו וסברו שלאחר הבריאה, אין הקב''ה, כביכול, מתערב בנעשה בעולם שהוא ברא. אחת מהמטרות של עשרת המכות היתה להפריך טעות זו מקרב המצרים. בד בבד חיזקו עשרת המכות גם את אמונתם של בני ישראל אשר במשך שהותם הארוכה במצרים הושפעו מדעה זו של המצרים. מובא בשם הרבי מקוצק שמטרת יציאת מצרים היתה לא רק להוציא את בני ישראל ממצרים, אלא גם ''להוציא את מצרים מבני ישראל'', כלומר, לבער את ההשפעה המצרית הקלוקלת מליבם. מלבד העונש שהמצרים קיבלו על רשעתם, הם גם נוכחו לדעת שללא רצון ה`, אין לטבע כל קיום. גם קריעת ים סוף המחישה את שלטונו הבלעדי של ה` על הטבע. האומה המצרית הכירה בקיומו של בורא-עולם, הם הכחישו רק את רצונו להתערב בבריאה. לעומת זאת, בני העם העמלקי הכחישו לגמרי את קיומו של ה`. לדעתם, אין ח''ו שום כח עליון בעולם, והכל מתרחש במקרה. עמים אחרים נחרדו מקריעת ים סוף, ולעומתם עמלק הסביר שהיה זה אסון טבע בלבד. הרב הירש ממשיך וכותב שדעה זו היא שורש הרע בעולם. כלפי בעלי הדעה הסוברת שהכל מתרחש במקרה, אין דבר שימנע מהם מלבצע את רצונם, גם אם הוא רע מאד. חז''ל מתארים את עמלק כלץ, אומה זו לעגה לכל האומות שחרדו ופחדו מה` לאחר קריעת ים סוף. היו אומות שהשפעת הנס של קריעת ים סוף עליהן היתה כה גדולה, עד שהן התחילו להסתכל על עצמם כנתונים תחת שלטונו של ה`. בא עמלק וקירר את ההשפעה. בני אומה זו הכריזו בכל העולם, ע''י העובדה שהם יצאו להלחם בבני ישראל, שאין ח''ו בעולם מלכות שמים והכל מקרה. שתי תכונות אלו של עמלק מהוות את ההיפך הגמור מהתכונות הנדרשות לאדם או לעם השואפים לקבל את התורה. רק העניו מסוגל לבטל את רצונו מפני רצון בוראו; בעל גאוה אינו מסוגל לקבל על עצמו את מרותו של אחר. בנוסף לכך, הכופר בקיומו של הקב''ה, כופר גם באפשרות לקיומה של דרישה שמימית מהאדם, להתעלות מעל תאוותיו ורצונותיו ולחיות חיים רוחניים. לכן, התנאי המוקדם לקבלת התורה - הן במדבר סיני והן בימי מרדכי ואסתר - היה למחות כל זכר לתכונות אלו של עמלק. לכן, לפני מתן תורה בהר סיני ולפני קבלת התורה מחדש בימי מרדכי ואסתר, ה` סובב שתהיינה מלחמות עם עמלק. הדבר מביא מחד למחיית עמלק ומאידך, הוא מחזק את לבו של עם ישראל להתרחק מתכונותיו של עמלק שמולו הוא נלחם. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי