  
  
  
|
 |
|
||
  מיכאל שרון: שזנד יצטט אותי ולא ההיפך. הוא בעל חזקה |
|||
|
|||
אך ספרו - מלאי אסוסיאציות רופפות ומבולבלות המוצמדות לכעין עובדות (אין הוא בא ממדעי הטבע, ומעולם לא עסק בפילוסופיה, לוגיקה מתקדמת, מתימטיקה או סטטיסטיקה). טענתי לפניו, דבר שונה לגמרי: אין קשר רב בין יהודי בית שני והיהודים היום. זה שונה לגמרי מהטענה: אין כלל קשר. להלן אחד המקומות בהם כתבתי זאת תגובה 99715 אך אין זה משנה דבר, אני חוזר, אין זה משנה דבר. זנד נופל קורבן לבלבול השרוי כיום בתחום, בלבול הטוען שהלאומיות התחילה בכלל במאה ה-19 (ולמעשה, במאה ה-18. הערתי), וקודם לכן לא היו עמים. וישראל על כן אינו כלל עם. למה האיש הזה התבלבל לו (סליחה על הניסוח הלא מכובד - שבענייני וגינוני כבוד יעסקו דלי אינטלקט, ושואפי חזקות וכיבודים שלא פרי תרומה ממשית). ראשית, מהו עם? כל ההגדרות המודרניות הם פרי בלבול מסויים, אקדמי, בעניין פשוט מאד. 1) נתחיל מעם ישראל: במקורות הנוא מכונה ''עם ה'''. ''עם'' מהיכן מבחינה לשונית? מהמלה עם with אלה שהם עם with ה', המקובצים ביחד מסביב לברית עם ה'. פשוט, לא? האם עם ישראל הוא איפוא העם הראשון בהיסטוריה בעל זהות לאומית? גם זה לא. היו עמים אחרים, מצרים, בבלים. אך האם הם היו הומוגניים? אולי כן ואולי לא, ועכשו אומר דבר חשוב: העיסוק בהומוגניות אתנית ותרבותית החל רק בסוף המאה ה-18, מצד פילוסופים גרמנים - פיכטה, הגל, הרדר. הם דיברו על פולק Volk (ראה משורש זה המלה ''פולקלור'') הומוגני מבחינת: אתניות, אולי גזע, שפה תרבות. זה העיסוק בשאלת ספציפית מאד: שאלת ההומוגניות האתנית. ולמה דווקא גרמנים? פשוט. גרמנייה דהיום היתה מחולקת לשבבי יחידות מדיניות עירוניות, נסיכויות. כל אלה, השבבים, מורשת התקופה הפאודלית. מה שקבע בתקופה הפאודלית היו זכויות אציל מסויים, שברשותו עמדו נחלות. הפילוסופים האלה היו גרמנים, כי הם רצו איחוד, כשגרמנייה היתה מחולקת לשבבים. צרפת לא היתה מחולקת לשבבים, ולכן שם לא נוצרה גישת הפולק וההומוגניות בשרות השאיפה לאיחוד. גם לא אנגליה. לכן -גרמנייה. אז הם לא הימציאו אז את הלאומיות המודרנית, או את מושג העם, כפי שמתיזים המבולבלים הללו. הם היציבו מושג אחר לחלוטין: הומוגניות. הומוגניות אתנית. למה, כי הם רצו שזה ישמש מנוף לאיחוד. המושג ''עם'' Nation היה קיים הרבה קודם. וללא זיקה לשאלת ההומוגניות. למשל ''The American Nation''. המושג הזה היה קיים ביהודית-עיברית עתיקה, ושורשו האתני with . כלומר, ריבוי אנשים ה''הולכים יחד'', היחדוויות. כך במקרא: ''בך בחרתי מכל העמים''. יש עמים אחרים, יש אימפריות, כולם קבוצות אנשים גדולות שיש להם ''יחדוויות''. togetherness מקובצים. אך אין הם בהכרח הומוגניים אתנית, זה מושג גרמני מהמאה ה-18 וה-19. לכן: עם ה' -כאלה המקובצים מסביב לה'. with God. עניין ההומוגניות האתנית הוא עניין מאוחר. עם ישראל לא ניזקק לאיחוד טריטוריאלי, שכן שמר על מידות שונות של איחוד על-טריטוריאלי, מידות שונות של סולידריות, מידות שונות של נאמנות לעם, וכד'. שזנד יגיד דברים בשם אומרם. זה שהוא לוקח בסיס רעיוני ראשוני, ומשקיע עבודה להוסיף עוד כמה עובדות במעין מצג של מחקר, זה עניין אחר. החשוב בכל נושא הוא הקונספט. והבסיס העובדתי הראשוני והתקף הצמוד לו. ולא אלה שאחר כך קוצרים פרות עבודה מקורית של אחרים, תוך הדרתם, דחיקתם לשוליים, ושיסוי בהם של כלבי-אנוש, על מנת שיועסקו בהבלים, בעוד הגנב נהנה מכל הכיבודים והכסף שבעולם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תיקון: ושורשו האטימולוגי (ולא שורשו האתני) |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל שרון ידיד, טוב שאתה מתנער משלמה זנד |
|||
|
|||
כי אם לא היית, אז הייתי מפיל אותך בפח. אבל מה עניין התנועות הלאומיות של המאה ה-18-19 ולעם היהודי? כבר אמרו לך שהעם היהודי הוא עם יוצא דופן לכל אורך ההיסטוריה ואינו מוגדר אחד לאחד לפי הגדרות הלאומיות האירופאית. תמיד היה עם יהודי ורק בשל קיומו יכלה לצאת ממנו תנועה לאומית. אין כזה דבר עם הומוגני. גם היהודים בשיא פריחתם בבית ראשון ושני לא היו הומוגניים. מה זה הומוגני? מוטציה גיזענית כלשהי? תמיד היהודים קלטו ופלטו מתוכם אנשים, אבל המחבר המרכזי תמיד נשמר כרוחו וכהוויתו. אין קשר בין עם לבין with, אבל ניסית משהו נחמד וטוב לדעת. אבל גם אם היהודים הוגדרו כעם לפי With God אז הם עם, כמו שכל עם ראשי להגדיר עצמו כרצונו, ובלבד שזה מצליח לו. ''בך בחרתי מכל העמים'' זו אמירה חזקה לקיומו של עם ישראל, כנגד כל הקישקושים של התיאוריות העכשוויות. עם ישראל נזקק לטריטוריה לקיום לאומי עצמאי. זוהי עובדה היסטורית, אתה מתווכח איתי בעברית בארץ ישראל. אז מהי הטענה שהוא לא נזקק? היא טענה סתמית ובלתי בדוקה. לבן בעיניים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מיכאל שרון ידיד'', בעניין עם: עִם (בחיריק) |
|||
|
|||
עִם - בממצאים ארכאולוגיים (מצבת מישע, מטבעות, חרסים, כתובת ניקבת השילוח) אין ניקוד. והכתיב העתיק הוא כתיב חסר. הניקוד על מגילות קלף הוא עניין מאוחר. הדבר הוליד מושגים ומילים שצמחו ממילים בעלות אותן אותיות, אך עם היגוי שונה. זה קסם צמיחת השפה והתפתחות המושגים של קהילייה לשונית עתיקה מסויימת. והדברים נעשים כאן פשוטים להפליא, והולמים את עקרון ההסבר החסכוני במושגים, האלגנטי והלא מסורבל, בהתאם לעקרון תער אוקאם. ראה בעניין זה: עַם הָאָרֶץ - העם הפשוט, המוציא לחמו מן הארץ, החקלאי ההדיוט, בניגוד למעמד הכוהנים ותלמידי החכמים המשכיל. עַמֵּי אֲרָצוֹת - בורים ועמי-ארצות אך גם - עִם הָאָרֶץ - קשור לאדמה with the land זהו מושג כולל יותר מאשר רק אדם הבא מן האדמה - שהרי אז אומרים בעברית עתיקה ''עפר'' (''כי מעפר באת''). מושג זה כולל גם קונוטציות תרבותיות. ''זה מהארץ'', מול זה הכרוך ב''שמיים'' (תלמיד חכם). ''הארץ'' היא ניגוד ל''שמים'' אך לא כך ''עפר''. מכאן בעברית חדישה: אדם ארצי מאד... עמים - לעיתים משתמשים גם בביטוי גויים ''כי לגוי גדול נתיתיך'' מיכאל שרון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מיכאל שרון ידיד'', בעניין עם: עִם (בחיריק) |
|||
|
|||
אינני בטו במוצאו האטימולוגי של המילה עָם, אבל כבר הסברתי לך שגם אם היא באה מ-עִם, כפי שאתה מנסה להביר, אז אין עם זה כל בעיה. להיפך, אתה מאושש את טענתי שעָם ישראל הוא עָם של with אלוהים. זה כמו הויכוח על השורשים הזהים של דם ==> אדם ===> אדמה שרק מאוששים את הקשר התודעתי, תרבותי ואמוני שאדם בא וחוזר אל האדמה, שהדם הוא המניע של האדם ולכן הוא קדוש במובן שאסור לאדם לשפוך דם אדם. היש לך דברים נשגבים מזה אצל הגויים? ''עָם הארץ'' קשור לאדמה, כי ארץ היא אדמה, ולאו דווקא בגלל ה'עִם', אבל לא איכפת לי גם פרשנות כזאת, כי היא שוב, רק מחזקת את הקשר של היהודים לאדמת ארץ ישראל. המשמעות של 'גוי' היא עָם. היהודים הם גוי קדוש. לבן בעיניים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אנטישמיות מעוררת פלצות. בושה וחרפה לעם ישראל שאלו הם בניו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי