| הטיית מידע על ידי היפוך
מהתנסותי בארצות אחרות - איכות ומצויינות שיש בהם גם רב מימדיות יפה, פותחות דרכים, מביאות תגמולים, ובעיקר נותנות אור לאנשים, כמו סוג של חסד. הדבר המדהים הוא שבישראל בחוגים מסויימים דברים אלה מעוררים את היפוכם - שנאה. ונטייה לפוגענות אישית כלפי מקור ההארה והתבונה החיה. אין כאן חוסר מידע כמו במערב, אלא היפוך מידע. סיבת הדבר היא מקומם הנירחב של חבורות בוזזות בהשתלטות על משאבים בחברה הישראלית.
פשר הדבר הובהר לי במחקרי על 680 אנשים בנושא חלוקת קשב. הבינוניים בחלוקת קשב הם אמביציוזים מאד, סובלים מהערכה עצמית ירודה חרף הישגיהם, נוורוטיים וכוחניים, ונוטים להסתמך לקידומם על חבורה וכוח קבוצתי במקום על משאביהם האישיים. הם אנשים חסרי יכולת יוצרת ורעיונות טובים. אך גם נוטים למקיאווליזם למטרת קידום אישי וקידום עמיתיהם. הם מלוטשים מאד מבחינה חברתית, ודלי יכולת בפתרון בעיות מורכבות.
בישראל טיפוס אנושי זה התברג ומתברג לכל עמדות המפתח, תוך פעולה קולקטיבית בחבורות אנשים הדוחפים זה את זה. אנשים אלה יוצרים סביבם מציאות מלאכותית ושרירותית המנוגדת למציאות החיה.
התופעה החטפנית הזאת התגברה מאד אחר קום המדינה וההגירות הגדולות, בעוד חלקי האוכלוסיה הוותיקים, דור המנדט, ברחו מכאן במאות אלפים לצפון אמריקה והמערב. בשטטל אגב דווקא עודדו אנשים מעולים ותובנות, היתה זו במידה רבה קהילת אינטלקט ורגש חם.
מציאות זאת כאן התגברה כאן משום שבישראל ניבנים על ניכוס קניין הזולת, הדרה ונישול, בפרט של הפלשתינאים, אך גם של חלקי אוכלוסייה נירחבים. העם הפשוט סובל בשקט את ה''מאנייקים'' הללו, כפי שהם מכונים בעגה עממית. |