  
  
  
|
 |
|
||
  מ.ש. לא נעים - קורבן אדם אצל אבותינו |
|||
|
|||
בקצת מאמץ אפשר לראות בפולחן של צה''ל כצבא העם, ובאופן שבו הישראלי הממוצע שולח את ילדיו לשרות הצבאי, טקס הקרבה. אך הרי גם בורא עולם מבקש קורבנות, ראה עקדת יצחק, והשאלה העקרונית לכן היא האם הקורבן הוא קורבן אמת או קורבן שווא. ובמקרה הישראלי: האם הילד שהולך לצבא להרג על מזבחה של ארץ ישראל השמנה בכל מחיר הוא אכן בגדר קורבן אמת, או קורבן למולך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בורא עולם לא מבקש קורבנות אדם: ''אשר לא עלה את ליבי'' |
|||
|
|||
בנושא העקדה יש תמונה של רמברנדט, לפיה מלאך ה' זועם מכה בחוזקה על ידו של אברהם עם המאכלת, והמאכלת ניתזת ועפה לכל הרוחות מידו השלוחה של אברהם. בסיפור ישוע - עולה שרק האל יכול להקריב את עצמו, אך בני האדם זה את זה - לא ולא. וישוע קם מן המתים - ופאולוס אומר כאן: ''מוות, היכן ניצחונך''? וכך, הצלב מסמל את ניצחון החיים, מסמל של מוות הפך לסמל של מתן חיים. כאילו מסופר על הגיליוטינה שבמקום לערוף ראשים, החלו לצאת ממנה פרחים רעננים ושיקוי חיים מופלא. וכך אנו חוגגים את ניצחון החיים. מיכאל שרון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מ.ש. היהדות הרבנית מקפידה על הליכים מדוקדקים של הקרבת חיות |
|||
|
|||
כולל ניפנוף וסחרור תרנגולת קודם לחיסולה על ידי המון חוגג בזעקות ''זו כפרתי''. זאת בניגוד לדברי נביאי ישראל ''מה בצע לה' בעולות וזבחים''. הנצרות הולכת אחרי דבר ה' באמצעות הנביא, ואינה דוגלת בכך שהרג ושריפת חיות אומללות משמחת את ה'. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי