|
* ''ישראל תכיר עקרונית בזכות-השיבה של הפליטים. ועדה משותפת...''
- אין לפלסטינים ''זכות'' שיבה יש להם רצון/דרישה, יש הבדל, אך יש לפלסטינים זכות על רכוש שלהם שנשאר בתחומי מדינת ישראל כולל אדמות, פרק ההתיישנות המקסימלי בישראל הוא 25 שנה, באנגליה זה 12 שנה. על ה''נאכבה'' שקרתה לפני 60 שנה, יש ללא ספק התיישנות - את כל זכויותיהם היו צריכים הפליטים לדרוש מיד עם תום מלחמת השחרור, הם התנגדו לכל הצעת פשרה בדבר פיצויים כספיים, התעקשו על חזרה פיסית לתחומי מדינת ישראל, ומשכו זמן בלי תום לב למטרות פוליטיות, הזמן נגמר כמו גם זכויותיהם, מה שקרה אז כבר לא רלוונטי יותר.
* ''ירושלים המזרחית, ובכללה חראם א-שריף (''הר הבית'') וכל השכונות הערביות, תשמש כבירת פלסטין. ירושלים המערבית, ובכללה הכותל המערבי וכל השכונות היהודיות, תשמש כבירת ישראל''
- אני לא חושב שעיירת גבול היא מיקום סביר עבור בירת מדינה, ואני לא חושב שאתה צריך להכריח את ישראל ו''פלסטין'' איפה לשים את ערי הבירה שלהן. ירושלים היא בירת ישראל למטרות פוליטיות - כדי לתקוע יתד ביהודה ושומרון, כמו איסלאמבד בפקיסטן אליה עברה הבירה כדי להצהיר על בעלות על שטחים במחלוקת. אין ספק שגם התביעה הפלסטינית לבירה בירושלים היא למטרות פוליטיות ששתיהן הופכות חסרות משמעות ברגע שמחליטים על גבולות קבע ומוותרים על כל דרישה טריטוריאלית נוספת. בתנאים של גבול קבע מוסכם הייתי מעדיף שעיר הבירה לא תעמוד על הגבול אלא תהיה בעומק השטח הישראלי - אולי בנגב.
* ''הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת-עזה מהוות יחידה לאומית אחת. מעבר אקסטריטוריאלי יקום בין הגדה המערבית ורצועת-עזה (בין האפשרויות: כביש, רכבת, מנהרה או גשר''
- אם הפלסטינים מעוניינים לנהל את אזורי עזה, שכם וחברון כיחידה מדינית אחת זה לא אומר שישראל צריכה לספק להם אמצעי מעבר, כמו שכאשר סוריה ומצרים נוהלו כיחידה מדינית אחת לא הייתה שום סיבה למעבר בתוך מדינת ישראל. |
השגות נוספות
