|
גם עליו לא ידענו כלום לפני ואח''כ יכולנו להתמודד מולו. ככה גם אובמה. לא ידענו עליו כלום. לפני הבחירות הכניס הצהרה פרו-ישראלית בקשר לירושלים. עכשיו צריכים לחכות ולראות אינה פקידות הוא יקים מסביבו בבית הלבן, איזו ממשלה יקים ומה יהיה הרכב האנושי החש-ישן בקונגרסים. נשיא לבדו לא משנה כיוון, אלא רק בתנאים קיצוניים המשפיעים על החברה האמריקאית. והעניין הפלסטיני אינו בראש מענייהם של האמריקאים, גם לא של שמאלני הדמוקרטים.
כמו כל נשיא בכהונתו הראשונה גם אם ירצה אובמה הוא לא יעיז לההקצין את יחסי אמריקה עם ישראל מעבר לסטנדרט שנקבע בין שתי המדינות. אני משער שאובמה רוצה להיבחר שנית והוא זקוק לתמיכת היהודים שכוחם גדול קצת יותר ממספרם באוכלוסיה הכללית (בגלל ריכוזם במדינות מפתח עם אלקטורים רבים, בגלל פעילות אינטנסיבית של גופים פוליטיים, בגלל מעורבות גבוהה יחסית של יהודים בפוליטיקה, בתקשורת, בתרבות, בספרות).
אובמה יודע שמבחנו האמיתי יהיה בשני תחומים: בטיפול מהיר ואפקטיבי במשבר הכלכלי (יציבות הבנקים וחברות ההשקעות, תשלומי חובות/גרעונות, לחימה באבטלה המתפשטת, השקעות בפרוייקטי פיתוח תעשיות, פרוייקטי הטפלת מים, אנרגייה חלופית וכו') ובמלחמה בטרור האסלאמי (במשמעות של יציאה מעיראק בתוך שנתיים, וצבירת הישגים באפגניסטאן שתיתן להם יכולת לצאת משם בזמן סביר. בניית מדיניות אפקטיבית לטיפול מודיעיני ומסכל נגד הטרור).
האמריקאים ירצו לתת תחושה שהם פעילים גם בעניין הפלסטיני כבר מההתחלה. לכן ישראל צריכה להידבר כבר עכשיו עם אנשי אובמה ולהבהיר דברים כדי ששם לא ייצאו בהצהרות שרק יפריעו הלאה להמשך שיחות. מסתבר שאנחנו מכירים הרבה מאנשי אובמה וישנם ישראלים שאפילו נמצאים איתם בקשר שוטף, למשל נתניהו שנמצא בקשרים עם עמנואל שהולך להיות ככל הנראה ראש לשכת הנשיא. אף אמריקאי לא ירצה להיכנס בריצה למערבולת הפלסטינית, מה עוד שלמזלינו אין בעצם הנהגה פלסטינית שאיתה אפשר לדבר. |
ע.מישהולץ: אובמה מזכיר לי את קלינטון
